מה חושבים הרופאים על בסוגיות הקשות?אלירן אהרון

ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, מתייחסת בראיון לערוץ 7 למצוקת מערכת הבריאות, לצפיפות בבתי החולים ולשאלון שבחן את האיזונים בין אתיקה ורפואה בקרב רופאי ישראל.

ד"ר קרני מספרת בתחילת דבריה על השאלון שבו 11 שאלות הנוגעות לדילמות אתיות כלליות ו-3 קבוצות של בעיות של חפירה לעומק, כהגדרתה.

כשהיא מפרטת דוגמאות מתוך השאלון מספרת ד"ר קרני כי היו בו "שאלות כמו האם נכון להשקיע תרופה יקרה אצל אדם נוטה למות, אדם שתוחלת חייו קצרה מאוד? הייתה גם שאלה על היחס בין הצורך המקצועי לתת טיפול לפי הבנת הרופאים לבין הצורך לתת טיפול המותאם לבקשתו של המטופל כפי שבירר במקורותיו, 'גוגל' ואחרים".

"חפרנו לעמוק בשלושה נושאים, ובהם שאלת היחס איכות חיים מול אריכות חיים, זו שאלה כואבת וחשובה, כי יש לנו כיום יכולת להאריך חיים, אבל השאלה היא מה איכות החיים שנספק. שאלה נוספת עסקה באמירת האמת הרפואית: אנחנו מחויבים לפי החוק באמירת אמת, אבל יש רופאים שסבורים שאמירת אמת ב"נבוט על הראש" יכולה לפגוע במטופל. זו שאלה של אמירת אמת מול חמלה".

"השאלון נשלח לכל רופאי הסתדרות הרופאים, כשלושים אלף רופאים, כשאנחנו משערים ש-27 אלף הם רופאים אקטיביים. הגיעו כ-3000 תשובות. השאלות נשאלות גם באירופה וצפון אמריקה והתשובות שונות", מספרת ד"ר קרני ומציינת באשר לשאלה הראשונה כי "רוב הרופאים סברו שיש לפעול לפי הסדר הרפואי ולא לפי בקשות החולה כי זה לא סופרמרקט".

"לגבי מתן משאבים בעולם הרפואה, נושא כאוב ביותר, הרבה מהרופאים ענו שכאשר אין תוחלת חיים ארוכה מצפה, הוצאת משאבים רבים על תרופה שלא תוסיף הרבה לא תהיה ראויה, כי נכון להשקיע במקומות אחרים שיביאו להצלת חיים".

לדבריה הדברים נטועים עמוק בשאלה 'מהי הצלת חיים?' האם מדובר בתוספת של חמש דקות חיים באיכות גרועה או עשרים שנה פוריות? "כשיורדים לפרטים עולה השאלה למה הכוונה במינוח הזה של הצלת חיים. הרי מדובר בעלויות שבהן אפשר לתת חיסונים לקבוצה גדולה של ילדים שיימנעו מחולי וסיבוכים. צריך לעשות גם את השיקולים האלה".

באשר לחובת אמירת האמת הרפואית לחולה, אומרת ד"ר קרני: "אנחנו מתאמנים באיך לבשר בשורות קשות וכו'. הופתעתי שלמעלה מארבעים אחוזים מהרופאים אמרו שנכון ליפות את האמת בסיטואציות שונות. האמירה הזו של הרופאים נובעת מחמלה וגם מהקושי האישי של רופא לבשר לאדם בשורה מרה. לא קל לומר לאדם דבר לא טוב שעומד לקרות לו ונדרש האיזון בין הדברים, כי אסור שהמטופל יחשוב שמוסתרת ממנו אינפורמציה".

"ליפות את האמת יש מי שיקרה לזה שקר, ואין לשקר מקום, אבל ליפות את האמת זו גם הדרך שבה אומרים את הדברים, האם בבת אחת או בצורה הדרגתית, אבל מביאים לידי המטופל את הנתונים. ברור שכאשר מטופל צריך לקבל החלטות הוא צריך לקבל את הנתונים לאשורם, כי לדעת נתונים מיופים מביא לקבלת החלטות לא אמיתית ואנחנו גוזלים ממנו את האוטונומיה שלו"

על הדיווחים האחרונים לפיהם נמצאה תרופה לסרטן, אומרת ד"ר קרני כי מזה 35 שנותיה כרופאה שמעה פעמים רבות על תרופות שכאלה והיא עצמה מאוד תשמח לפגוש את התרופה ותוצאותיה, אך לפי שעה מדובר בהכרזות שלא תמיד מצדיקות את עצמן.

לזאת היא מוסיפה ומזכירה כי "סופם של חיי האדם הוא במוות. לא ניתן למנוע זאת. השאלה היא ממה ייגרם המוות ומה יהיה החולי הבא. אני משערת שאם נפתור בעיה אחת ניתקל בבעיה שנייה. למשל, הארכנו את תוחלת החיים ויש פחות ופחות חולים שמתים ממחלות לב, שהיו הסיבה המובילה למוות, וכיום הרבה יותר אנשים מתים ממחלת הסרטן כי הם שרדו חולי לב. אני מניחה שאם נרפא את זה יהיה משהו אחר. אנחנו בני אנוש ויש לנו סוף אחד".

על מצב בתי החולים והצפיפות הבלתי אפשרית בהם, אומרת ד"ר קרני כי היא משוכנעת מתוך היכרות עם המציאות בשטח שהרופאים והאחיות עושים כמיטב יכולתם באמצעים דלים ביותר. "חסרות לנו בישראל כ-6000 מיטות. אין לנו תקינה מתאימה ואין לנו מספר מיטות להשכיב חולים.

"לא פלא שאין כבר מקום במסדרון. פעם דיברו על הזקנה במסדרון שנותרת ללא פרטיות וכבוד, היום השכיבה הצפופה גורמת לתמותת חולים. כרופא שוקל אישפוז הוא לוקח בחשבון שבעקבות הצפיפות יש זיהומים ותמותה. צריך לבנות עוד בתי חולים או להרחיב את הקיימים ולהעלות את מספר המיטות ב-6000 נכון לצרכים המינימאליים ויש המדברים על 12,000 מיטות. בכל בית חולים יש כאלף מיטות והמשמעות היא בנייה מאסיבית, הכשרה גדולה של צוותים.

''צריך לפתוח הרבה תקנים כי יש רופאים שממתינים לעבוד אבל נותרים בחוץ כי אין להם תקנים. הכנסתם תאפשר לנו ללמד דור נוסף של רופאים כי אנחנו עסוקים כעת בכיבוי שריפות. אין פתרונות קסם. אלו עלויות והמדינה צריכה לעשות החלטה בעניין הזה".