טובעים בחובות? יש מה לעשות

משקי הבית בישראל חייבים מאות מיליארדי שקלים. החובות עלולים להפתיע באמצע החיים ללא הכנה מוקדמת. יש דרכי מילוט לפני המדרון.

שמעון כהן , א' באדר תשע"ט

אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לידיעה
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: ISTOCK

דו"ח מטריד של מכון טאוב קובע כי בשנת 2017 עמד החיוב של משקי הבית בישראל על כ-530 מיליארד שקלים שהם 42 אחוזים מהתוצר, עלייה של כחמישה אחוזים בשנה.

על משמעות הנתונים, ההשוואה לעולם ומה יכול לעשות משק בית ממוצע כדי לבלום את ההתדרדרות, שוחחנו עם עו"ד אורן ליטוין, מומחה לדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל.

"המשק מתגלגל סביב האשראי שהבנקים נותנים לציבור", פותח עו"ד ליטוין ומתאר את השתלשלות האירועים שמובילה להתדרדרות ושקיעה בחובות: "אדם בא לבנק ומקבל הלוואה לצורך כלשהו. עם הכספים האלה הפעילות הכלכלית של המשק מתגלגלת, אבל יש עלייה מתמדת בשוק האשראי והחובות הגיעו ל-530 מיליארד שקלים.

"זה קרה כי נכנסו לשוק ספקים חדשים, חברות אשראי חוץ בנקאיות שמעניקות הלוואות לכל דיכפין וצרכן ההלוואה צריך להיזהר כי חברות האשראי החוץ-בנקאיות והבנקים מנפיקים אשראי ורובנו יודעים מה גובה ההלוואה שלקחו ולא יודעים מה גובה ההחזר והריבית הגבוהה שנותנים להם. כמו כן חברות אשראי חוץ בנקאיות נותנות הלוואה מחוץ למסגרת, כי אין להם מידע לגבי יכולת ההחזרה שלו".

"כצרכנים אנחנו צריכים להיזהר, כי הכי קל זה לקחת הלוואה, אבל צריך להיות עם יד על הדופק, לדעת האם יש צורך בהלוואה. בנקים מתקשרים ומציעים הלוואות, וכאמור הכלכלה של המשק נעה סביב ההלוואות הללו, אבל האם צריכים את ההלוואה? ואם צריכים צריך לבדוק האם נוכל לעמוד בהחזרים? אנשים שלא עמדו בהלוואות נכנסו ללחץ ולסחרחורת כלכלית למרות שיש לזה פתרונות. לא להתחבא. הם צריכים מלדעת מראש אם יוכלו לעמוד בהחזרים.

"הבנקים מעלים את הריביות ולוקחים מקדם ביטחון, אלו אחוזים בודדים אבל גם הם מביאים לכך שאחוזי הריבית גבוהה. משום כך אני אומר שגם מי שהסתבך לא להתחבא, להתייעץ מייד עם עורך דין כי יש פתרונות לכל הבעיות האלה".

לדבריו של עו"ד ליטוין אדם שפוטר מהעבודה ומבין שכעת לא יוכל עוד לעמוד בהחזרים שמלכתחילה סבר שיוכל לעמוד בהם, וכעת ללא חסכונות הוא צריך לספק את מחיית משפחתו ומוצא את עצמו מול מכתבים מעורכי דין והוצאה לפועל, צריך לפעול מיד עם תחילת ההסתבכות לדבר עם עורך דין, להתייעץ כדי להגיע להסדר עם הבנק, הסדר שיוכל להיות עוד לפני הליך העיקולים.

כשהוא נשאל אם היחס בבנק יהיה זהה למי שמגיע לבקשת סיוע לבדו לבין מי שיגיע עם עורך דין, משיב ליטוין ואומר כי "הדברים משתנים מבנק לבנק ומסניף לסניף, ולפעמים מנהל למנהל. אני נוטה להאמין שאם עוד לפני ההסתבכות יגיע אותו אדם לסניף ויאמר שיש לו בעיה וישאל איך אתם יכולים לסייע לי לעמוד באותה הלוואה, יעזרו לו".

לדבריו אלה מוסיף ליטוין דגש לפיו הדברים צריכים להתבצע עוד בטרם הועבר התיק לעורכי דין חיצוניים, שכן עם העברת התיק אליהם ידיו של הבנק עלולות להיות כבר כבולות ולא ניתן יהיה לסייע. "להגיע לפני ההסתבכות, מיד כשמכירים בכך שעומדים לפני קושי להחזיר, לבוא לבנק ולומר שקשה לי לעמוד בזה. הבנק יעמוד לרשותו. סביר להניח שהבנק יגבה אחוזים גבוהים יותר בריבית, ארבל הוא לא יגיע למקומות של תביעות בבית המשפט, וגם אם הגיע אפשר לטפל בעזרתו של עורך דין שעוסק בתחום".