נגעו בלב של רבים מעם ישראל. להקת שלווה
נגעו בלב של רבים מעם ישראל. להקת שלווהצילום: רונן אקרמן

גדולתו ועוצמתו של כל ערך של מצווה נמדדות בין השאר בנכונות האישית להתמסר לה, כמו גם בהכרעה במצבים שבהם מתמודדים ערכים אלו מול אלו.

דוגמה לדבר היא המפגש המפורסם בין שתי מצוות דאורייתא – "מדבר שקר תרחק" מחד גיסא, וחובת שימוח כלה ובעיקר אי הלבנת פניה מאידך גיסא – וההכרעה של ההלכה כי במצב זה, חובה לשנות מפני השלום. בכך מלמדת ההלכה את המשקל הגדול של השלום בין הבריות, והכרעה זו מצטרפת למקומות רבים בדברי חכמים שבהם הם מלמדים על ההתמסרות לערך הגדול של השלום בין הבריות, ועל כך שאפילו ריבונו של עולם נהג בדרך זו, ושינה מפני השלום. המעיין היטב יגלה שלמעשה שתי המצוות גם יחד הועצמו מאוד – גם השלום בין הבריות בשל עוצמת ההכרעה, וגם חובת אמירת אמת בשל עצם קיומה של הסוגיה. כמובן שהדבר הטוב ביותר הוא לחפש את הדרך שבה ניתן לקיים את שני הדברים כאחד, ואז אין צורך לדחות דבר מפני דבר.

גדולתה ועוצמתה של השבת נמדדת בין השאר בנכונות האישית להתמסר לה, כמו גם בהכרעה במצבים שבהם מתמודדים ערכים אלו מול אלו. על כתפיהם העוצמתית של אנשי להקת שלווה הונח המפגש הזה – שלא ברצונם. מחד גיסא, להופעתם באירוע כמו האירוויזיון הייתה עשויה להיות משמעות עצומה. להקה שכנראה מוכשרת מאוד מאוד, שנושאת בשורה שמדובר באנשים ייחודיים, בהשתחררות מסטיגמות מראש, בפתיחת אפשרויות רבות ובאמירה עוצמתית על דמות החברה ומרכיביה. נביאי ישראל, שדיברו רבות על היחס המיוחד דווקא לאלה שנמצאים שלא בטובתם בשולי החברה, העמיקו בנו את ההכרה שמבחנה המוסרי של חברה ההולכת בדרכי ה' הוא הצדק החסד והמשפט כלפי כל בני האדם בתוכה, והעובדה שנציגי מדינת ישראל הם אלה שיעצימו זאת על במה בינלאומית הייתה בעלת משמעות רבה מאוד.

נראה שהופעתם בשלבים השונים של התחרות לקראת בחירת המועמד גם נגעה נגיעה עמוקה בלב רבים רבים מישראל, ועוד קודם למשמעות הבינלאומית של הדברים היא הייתה עוד שלב בהתקרבותה של החברה הישראלית למעמד המוסרי שהיא צריכה להיות בו. הדבר היה מהווה עוד צעד לשינוי עמדתם של תושבים באזורים מסוימים להקמת מוסדות שונים בתחומם. הדבר היה משנה את היחס לאנשים עם מוגבלויות שונות. הדבר היה מציף בפנינו את שאלת הדירוג הפנים-חברתי. כשכל זה היה מצטרף לבשורה לעולם – יש לכך משמעות מרובה במעמדו של עם ישראל כולו.

אנשים מופלאים

מול זה עמדה הבשורה הגדולה של השבת, וההתמסרות המופלאה לה. התמסרות זו היא בעלת שני פנים: פן אחד, שהוא בין אדם למקום, וההכרעה כי לפני כל דבר הנאמנות שלנו לדבר ה', המשמעות העמוקה של השבת כאות ברית בינינו ובין ריבונו של עולם, ההלכה המחייבת את נושאיה ללכת בדרכה ולקדש את דרכם, קדושת הזמן המיוחדת לעם ישראל – עומדים לפני כל הישג אחר שאפשר שהיה מתחולל. הפן השני הוא הבשורה שאף בשבת עצמה יש יסודות חברתיים רבי משמעות, ובעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן מוצגת השבת כיום שנועד לתת מנוחה גם לעבד ולשפחה. יש סתירה מהותית בהצפת ערך האדם על ידי חילול שבת, שנועד להעניק בשוויון לכל בני האדם את יום הרגיעה מעבודתם. ואכן, גם כשאין אנו עוצמים את העיניים מההחמצה הגדולה שהייתה עלולה להתרחש בעקבות הנאמנות לשבת, ובכך שמציון לא תצא תורת ההתייחסות הראויה לבני האדם – במפגש שבין הערכים כולם עלתה השבת למקומה הראוי, בזכות האנשים המופלאים של להקת שלווה.

ולכך גם יש השפעה עצומה. אם הייתה יכולת לבדוק כמה אנשים התקרבו לשבת בעקבות מאבקים פוליטיים סביבה, בין מאבקים הנוגעים לפתיחת מקומות בילוי או צריכה קטנה בשבת, ובין מאבקים על בניית הרכבת הקלה והנחת גשרים, מול כמה אנשים התקרבו לשבת בעקבות להקת שלווה – דומני שהתוצאה היא חד משמעית. כדי להסיר ספק, אני סובר שיש אכן מאבקים שצריך לנהל על דמות השבת ברשות הרבים במישור הלאומי גם אם היא לא מקרבת איש לשבת, אולם לדעת גם את המגבלות של מאבק זה. לעומת זאת, במקום שבו הכרעה אישית לוותר על הישג משמעותי, ואפילו להחמיץ את מה שאפשר היה לבשר באירוע כזה, וזאת בהכרעה אישית המסכימה לשלם את המחיר הכבד – רוממה את השבת באופן משמעותי ביותר, ומימשה שוב את הנאמנות שלנו ליום השבת.

וכאמור לעיל, אם ניתן לממש את שתי התנועות, שלא תהיינה מנוגדות זו לזו אלא משלימות זו את זו – הדבר הוא לעילא לעילא. ואם אכן תימצא דרך שבה הנאמנות ליום השבת תישמר ומכוחה גם תופיע להקה מופלאה זו ותפיץ את כל מה שיש בה, בין במישור האומנותי ובין במישור האנושי, מארץ ישראל לעולם כולו – אין טוב מכך. ואז כולנו נתחזק בין בברית שלנו עם יום השבת, ובין בברית שלנו עם כל בני האדם, והכול בזכות הלהקה המופלאה הזאת והאנשים המיוחדים המרכיבים אותה.