אָמְרָה הַשַּׁבָּת לִפְנֵי אֱלֹהִים
מַדּוּעַ אֲנִי הָאַחֶרֶת
שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית הֵם דּוֹמִים
וַאֲנִי מְשֻׁנֶּה וְנִסְתֶּרֶת
אָז עָנָה לָהּ הָאֵל, אֶתֵּן לְךָ בִּתִּי
חֲבוּרַת אֲחֵרִים מְזַמֶּרֶת
שֶׁיְּחַבְּקוּ אֶת אוֹרֵךְ הַשָּׁקֵט הַנָּעִים
בְּקוֹל שִׁירָתָם הַזּוֹהֶרֶת
וְאַתְּ תִּהְיִי בַּיִת לְכָל הַמְּבַקְּשִׁים
רֶגַע עָמֹק שֶׁל שַׁלְוָה
בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ תַּחֲרוּת וּמִרְדָּף
הֵם יָשִׁירוּ לְךָ שִׁיר שֶׁל תִּקְוָה
וְהֵם, דַּוְקָא הֵם, יֵדְעוּ אֶת הַסּוֹד
לְהַבִּיט אֶל הַפְּנִים לֹא לִרְאוֹת הַמָּסָךְ
מוּל סִנְווּר הֶשֵּׂגִי שֶׁתָּמִיד רוֹצֶה עוֹד
הֵם עֲדַיִן יַחֲזִיקוּ אוֹתָךְ
וּבָכְתָה הַשַּׁבָּת עַל קוֹל שִׁירָתָם
שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע בַּגּוֹיִים
אַךְ קוֹל שְׁתִיקָתָם רוֹעֵם עוֹד יוֹתֵר
וּפוֹרֵט עַל אַלְפֵי שְׁנוֹת נִימִים
וְהָעַם שֶׁטָּעַם אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת
שֶׁשָּׁמְרָה אֶת דְּמוּתוֹ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת
הַאִם יַאֲזִין לְקוֹל שְׁתִיקָתָם
הַאִם יִדְלְקוּ בְּלִבֵּנוּ נֵרוֹת