אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: דוברות המשטרה

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום שישי במסגרת "פרשת נתיבי ישראל" נגד הקבלן יהודה בוזגלו וחברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ שבבעלותו.

כתב האישום מייחס לבוזגלו מתן שוחד, מרמה בכוונה להתחמק ממס, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.

בכתב האישום נטען כי בוזגלו ניגש באמצעות החברה שבבעלותו למכרזים לביצוע עבודות תשתית אותם פרסמה נתיבי ישראל, תוך שהוא מציע הצעות מחיר נמוכות מעלויות הביצוע הצפויות; על פי כתב האישום, על מנת שנתיבי ישראל תאשר תשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות חריגות שביצע לכאורה בוזגלו בפרויקטים, באופן שיגדיל באופן משמעותי את הכנסותיו, נהג בוזגלו בתחילת הדרך להעביר שוחד למפקחים בנתיבי ישראל, כדי שאלה יאשרו לו תשלום על עבודות חריגות אותן ביקש.

כתב האישום מתאר כיצד שילם בוזגלו שוחד בסך של 10,000 ש"ח מידי חודש למפקח מסוים מטעם נתיבי ישראל על מנת שזה יפעל לטובתו.

עוד על פי כתב האישום, עם כניסתו של אלכס ויז'יניצר לתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל, ובעקבות פניה בעניין של ויז'ניצר לבוזגלו, חדל בוזגלו לשלם שוחד למפקחים והוא החל מעביר תשלומי שוחד לויז'ניצר עצמו.

בנוסף, החל משנת 2006 ועד לסיום כהונתו של ויז'יניצר כמנכ"ל נתיבי ישראל ב- 2010, נענה בוזגלו לדרישות השוחד של ויז'ניצר והעביר לויז'יניצר תשלומים בסכום כולל של לפחות שלושה מיליון ש"ח. במספר הזדמנויות מסר בוזגלו את כספי השוחד, בתוך תיק מנהלים, במשרדו של ויז'ניצר בנתיבי ישראל; ובהזדמנויות אחרות עובד של חברת ביבי כבישים העביר את השוחד לויז'ניצר, בשליחותו של בוזגלו, בפגישות שתואמו מראש עם ויז'ינצר לצורך כך, והתקיימו בצידי הדרכים. בכתב האישום מתואר כי היקפי השוחד נקבעו ע"י ויז'ניצר מראש ונגזרו כאחוזים מהשווי הכספי של הפרויקטים בהם זכה בוזגלו.

האישום השני בכתב האישום מייחס לבוזגלו ולחברת ביבי כבישים עבירות של מרמה כדי להתחמק ממס, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות הלבנת הון. נטען באישום זה כי את כספי השוחד הוציא בוזגלו מחברת ביבי כבישים בדרך של משיכות בעלים ובדרך של קבלת חשבוניות מנופחות מקבלני משנה של החברה. משיכות הכספים נרשמו בספרי החברה באופן כוזב כ – "הוצאות קידום פרוייקטים" או כהוצאות בגין תשלומים ששולמו כביכול לקבלני משנה, זאת על מנת להסתיר את ייעודם האמיתי של הכספים ככספי שוחד; את התשלומים שביצעה החברה כביכול לקבלני המשנה רשם בוזגלו בספרי החברה כהוצאות, וזאת כדי לחמוק מתשלום מס אמת.

בכתב האישום נרשם כי בתמורה לשוחד המתואר קיבלו בוזגלו וחברת ביבי כבישים מחברת נתיבי ישראל כספים בסך כולל של כ- 230 מיליון ש"ח.

יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש בשווי של כ- 8 מיליון ש"ח, הכולל רכבים, חשבונות בנק, מט"ח במזומן ומקרקעין, שנתפסו במהלך החקירה מבוזגלו ומחברת ביבי כבישים. בבקשה נרשם כי תפיסת הרכוש בצו בית משפט נחוצה על מנת להבטיח שאם יורשעו הנאשמים בסופו של ההליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהיה לבצע את הצו.

בפרקליטות מציינים כי החלטות בעניינם של חשודים נוספים שנחקרו בפרשה צפויות להתקבל בשבועות הקרובים.