'רק איחוד עם מרצ יציל את העבודה'

חבר ועידת מרצ מנתח את התנהלות מפלגת העבודה בדרך אל אחוז החסימה: המענה היחיד - איחוד עם מרצ. זנדברג תציל את גבאי?

שמעון כהן , ו' באדר תשע"ט

ההצלה של גבאי? תמר זנדברג
ההצלה של גבאי? תמר זנדברג
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ההצלה לגבאי - זנדברג. אגוז

היום (שני) יתקיימו הפריימריז במפלגת העבודה, כשלראשונה מאז קום המדינה מרחף מעל ההתמודדות חשש אמיתי מאפשרות לפיה לא תעבור המפלגה את אחוז החסימה.

מה צריכה לעשות המפלגה שמייחסת לעצמה את הקמת המדינה, כדי שלא להיעלם מהמפה, ומה הביא אותה למצבה הנוכחי? את השאלות הללו ואחרות הצגנו בפני ד"ר שלמה אגוז מהחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים.

ד"ר אגוז, המשמש גם חבר ועידת מרצ, סבור כי למפלגת העבודה מאיחוד עם מרצ על מנת להציג חזית שמאל ציוני שאינה מתביישת בעמדותיה ואינה נרתעת מלהציג אותן לציבור. להערכתו האופן בו מתנהלת מפלגת העבודה תואם את ימי העבר ולא את ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות של עשרים השנים האחרונות.

לדבריו "הרבה מאוד מדברים על אבי גבאי. הוא עשה טעויות, אבל הטעויות שלו דומות לאלה שעשו קודמיו בשני העשורים האחרונים. המציאות השתנתה אבל רבים מהם המשיכו לנהוג באותה צורה". על השינויים הללו מפרט ד"ר אגוז:

"בשנות התשעים מפלגת העבודה הגיעה לשלטון פעמיים תחת הנהגת גנרל, רבין וברק, עם מסר שפונה למרכז או אפילו ימינה ממנו. מפלגת העבודה הצליחה לייצר מצב שבו היא מעבירה קולות מימין לשמאל וליצור גוש חוסם של 61 מנדטים. כשדבר כזה קורה מפלגת העבודה מנצחת את הבחירות. זה היה ניתן לפני למעלה מעשרים שנה, אבל לא עוד, בגלל שאחרי האינתיפאדה השנייה והתרחשות תהליכים עמוקים של אבדן המערכות והמנגנונים שאפיינו את העבודה צמח אלקטורט שמצביע למפלגות מרכז מתחלפות שמבליחות ונעלמות. כך היה עם שינוי, הגמלאים, קדימה, יש עתיד ששתי קדנציות זו תקופת חיים די אופיינית, וכעת גנץ. ישנו ציבור בוחרים שפרט ל2006 הציבור הזה שמצביע למרכז מגיע משמאל ולא מימין, כך שכאשר העבודה רוצה לקחת קולות מהמרכז יש לה התמודדות עם מפלגות ללא זיהוי שרבים רוצים להצביע לה. במצב כזה מפלגת העבודה לא יכולה לכונן גוש של 61".

לטעמו של ד"ר אגוז ההתנהלות המתמשכת של מפלגת העבודה באופן התואם את ימי העבר נגרמת מכך שלמפלגת העבודה קשה לעכל ולהכיר באיבוד המעמד שלה.

לתפיסתו "כל עוד יש ציבור בוחרים שההעדפה האחרונה שלו היא המרכז, מפלגת העבודה לא תוכל להתחזק. מפלגת העבודה צריכה להבין שבמרחב האלקטוראלי שבין המרכז והשמאל הציוני אין מקום לשתי מפלגות. לכן נכון לה ללכת על מפלגה אחת שהיא שמאל ציוני בעל עבר מפואר בהקמת המדינה. התשתית שעליה צריכה לשבת מפלגת העבודה היא אותו ציבור קטן יותר, והסיכוי הוא כאשר לאותה מפלגת מרכז מתחלפת ושמאלה מנה יש גוש של 61. רק במציאות כזו למפלגת העבודה יש סיכוי להקים ממשלה".

כדי שזה יקרה, מוסיף אגוז, על מפלגת העבודה להציג את עמדותיה מבלי להתכחש להן, "לא לראות את השמאל ככתם כמו שאומר נחמן שי, ולא לדבר על התפכחות כמו שאומר כבל, לא להתעקש שהם מרכז ולא שמאל אלא להתעקש על עמדות שמאל ציוני ולהתאחד עם מרצ. זה יהיה טוב לשני הצדדים", אומר ד"ר אגוז כשהוא נשאל אם דבריו מגיעים גם על רקע החשש שמפלגתו שלו לא תעבור את אחוז החסימה.

"כשמציעים במפלגת העבודה מפלגה אחת של שמאל ציוני במפלגת העבודה אומרים שמרצ לא ציונית, וכשמציעים זאת במרצ אז אומרים שם שמפלגת העבודה היא לא שמאל", הוא אומר וכשהוא נשאל אודות העיסוק התקשורתי שהיה לפני כשנה בעקבות ועידת מרצ אם לבטל את המונח 'ציונית' מהגדרת המפלגה, אולי אכן מרצ אינה עוד מפלגה ציונית ולמפלגת העבודה קשה להתאחד עם מפלגה שכזו?

"מי שעקב אחרי הדיון הפנימי במרצ, ועקב אחרי התגובות, ראה שהיה במפלגה כל כך הרבה כעס וקביעות שמרצ היא כן מפלגה ציונית, כך שמי שרוצה לשמוע את האמירות הללו יכול לשמוע, אבל היא קיימת כשמרצ בנפרד. כך זה גם במפלגת העבודה - כל עוד המפלגות בנפרד ומפלגת העבודה מאמינה שהיא תוכל לשאת חן בעיני אנשי המרכז וימינה ממנו הם מצדיקים את האמירה שהם לא שמאל ורק מרצ היא שמאל. דווקא שתי המפלגות יחד ייצרו מרכז כובד של אנשים שאינם שונים מאוד בעמדותיהם, ומרכז הכובד הזה ידבר על הכוחות שבקצוות שמושכים ל'לא שמאל' ול'לא ציוני'".

אגוז סבור כי אמנם למפלגת העבודה קשה להכיל ולהפנים נפשית את מצבה כי שהקימה את המדינה ומוצאת את עצמה במפולת קשה כל כך, וזו אחת הסיבות המרכזיות לקושי שלה להתאחד עם מפלגה כמו מרצ. עם זאת הוא מעריך כי מפלגה מאוחדת יכולה להביא תוצאה טובה יותר ממפלגת המרכז התקופתית, ובכך היא תוכל לשוב להנהגה.