כיצד תחולק דירה שרישומה היה פיקטיבי?

מחלוקת בנוגע לבעלות על דירה בזמן גירושין הגיעה לבית הדין, כאשר בין הצדדים לא היתה מחלוקת שהרישום בנוגע לבעלות הדירה פיקטיבי.

ערוץ 7 , ו' באדר תשע"ט

בית הדין הרבני תל אביב
בית הדין הרבני תל אביב
צילום: קובי ריכטר/TPS

רישום דירה בטאבו על שם הבעלים לעתים אינו מדויק מסיבות שונות. בין הסיבות האפשריות: ניסיון לחמוק מההוצאה לפועל או נושים, ניסיון לחסוך במס הרכישה ועוד.

הסיפור מסתבך כאשר מדובר בבני זוג שבשלב מסוים יחסיהם עולים על שרטון והם מעוניינים להתגרש, ואכן בית הדין הרבני הגדול לערעורים נדרש לאחרונה להכריע במקרה מורכב וסבוך מסוג זה.

המדובר בבני זוג ממשפחות חסידיות שהשתדכו לפני מספר שנים. ערב הנישואין רכש אבי החתן דירה למגורי בני הזוג ורשם אותה על שם בנו בלבד. לטענת האישה, הבעל התכוון להעניק את הדירה לבנו ולכלתו כמתנה כפי שנהג עם שאר בניו ובנותיו. ברם, כיוון שלכלה היה תיק של חובות בהוצאה לפועל והיא חששה לעיקולים נרשמה הדירה על שם החתן בלבד.

האב לעומת זאת טען כי קנה את הדירה לעצמו וכי היא שלו. לדבריו, כוונתו הייתה לאפשר לבני הזוג להתגורר בה בלבד. האב טען כי הרישום על שם הבן נעשה רק כדי לחסוך את מיסי הרכישה שהבן פטור מהם.

מספר שנים לאחר הנישואין התברר לאישה כי בעלה סובל מסכיזופרניה כבר מגיל 17, והיא טענה כי עובדה זו הועלמה ממנה והתגלתה כעבור כמה שנים אחרי הנישואין. בשל כך החליטו הצדדים להתגרש.

בין הדין הרבני האזורי שקל לעומק את נושא הדירה, ולאחר חקירות ובירורים עם המוכר והפרקליט שרשם את הדירה הגיע למסקנה כי הדירה שייכת לבעל בלבד על פי הרישום בטאבו. זאת, כיוון שלא נעשה שום קניין המקנה לאישה חלק בדירה. האישה לא נכחה בשעת החתימה על הסכם המכר, שמה אינו מופיע בחוזה המכר, ולא נעשה שום רישום על שמה – כך שגם הלכתית וגם חוקית לא נעשתה כל פעולה המקנה לאישה חלק בדירה.

בית הדין הרבני האזורי קבע איפה כי טענת האישה שהייתה כוונה של ההורים לתת במתנה את הדירה לבני הזוג לא הוכחה.

על כך עתרה האישה לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים. אחד מחברי ההרכב בבית הדין הגדול, הרב שלמה שפירא, כתב פסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים וכולל סקירה הלכתית מקפת בסוגיה – החל מהשולחן ערוך וכלה בדיינים בני זמננו. במקביל הוא גם בחן את הנושא בפסיקה האזרחית.

בסופו של דבר הגיע הרב שפירא למסקנה מצטברת הכוללת גם פיצוי לאישה מאחר ומצבו הרפואי של בעלה הוסתר ממנה וזו הסיבה לגירושין, והוא החליט לקבל את הערעור ולהעניק לאישה מחצית מהדירה.

עמיתו להרכב בבית הדין הגדול, הרב אליעזר איגרא, חלק עליו וכתב פסק דין ארוך שבו הגיע למסקנה כי יש להעניק לאישה רק שליש מהדירה ולא את מחציתה. זאת בהתבסס על פסקי דין של הרב עובדיה יוסף, הרב וולדנברג והרב קפאח במקרים דומים.

הדיין השלישי וחבר בית הדין הרבני הגדול, הרב אהרון כץ, קרא בעיון את שני פסקי הדין והחליט בסופו של דבר להצטרף למסקנותיו של הרב שפירא. בפסק הדין הסופי נאמר "לאור האמור לעיל, בית הדין קובע על פי דעת הרוב: 1. מקבלים את הערעור ולאישה זכות במחצית הדירה. 2. הדירה תימכר ולאחר החזרת תשלום המשכנתא תחולק היתרה שווה בשווה".