קיצוניים, תתאחדו

כיצד נזהה אם האדם שמולנו הוא קיצון טוב וחשוב או כזה המהווה סכנה למחנה? מולי יסלזון, רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר בטור אישי

מולי יסלזון, רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר , ו' באדר תשע"ט

מולי יסלזון
מולי יסלזון
צילום: גדעון שרון

הגיע הזמן אליו ייחלו כל הקיצונים. כל כך הרבה זמן הם חיכו, עד פרוץ מערכת הבחירות. רובם המתינו בסבלנות, חידדו את העטים למזמרות, וכעת מסתערים בראש כל חוצות – דוקרים, עוקצים ומפזרים את מרכולתם הפוליטית בכל אתר ואתר.

אך לא תמיד זה היה מצב, הקיצון אינו בהכרח שלילי. הקיצוני כשמו כן הוא – מורה על קצה המחנה מבחינה רעיונית או פיזית. הוא בחר במודע להיות בשוליים הרעיוניים, רחוק מהמרכז, והוא יכול להיות בעל חשיבות עליונה. לקיצון שמור מקום של כבוד וחשיבות ככזה המגדיר גבולות גזרה, סמן ואזהרה לבל נחצה ונגלוש לגבולות אסורים. לא רק במטווח הירי אנו מסמנים את נקודות הקיצון כדי לא לסכן חיי אדם, אלא גם בתוך הבית הפרטי, ישנן גבולות ולהן נקודות קיצון. שהרי, אם לא נגדיר את גבולות השולחן וקצותיו, הרי שכוס הקפה שלנו תתרסק על הרצפה. גם קצה גבול המדרכה, הינו סוג סימן אזהרה וקצה דרך, להגנת הגוף בפני פגיעות של כלי רכב חולפים.

כיצד נזהה אם האדם שמולנו הוא קיצון טוב וחשוב או כזה המהווה סכנה למחנה? בבניית המשכן נצטווינו לעשות שני כרובים דמויי מלאכים או תינוקות בקצוות ארון ברית ה': "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו".

שני כללים חשובים, רמוזים בציווי עשיית הכרובים, שיש בהם כדי לתת לנו מבחן מעשי להבנת מהות הקיצוניים שלנו ומעמדם הראוי בחברה חפצת חיים. הכלל הראשון מלמד כי הקיצון חייב לדעת שיש לו תפקיד אחד בלבד והוא להגן על המרכז. מהות הקיצוניות שלו היא להגדיר את גבולות הגזרה של קדושת המחנה וכל הקדוש והיקר לנו. תפקידו לשמש מגן ולסוכך על המרכז. אל לו לקיצון, לחשוב שהוא המרכז. אסור לו להתבלבל ולחשוב שכולם צריכים להיות כמוהו, ההפך הוא הנכון – מקומו רק בשוליים, ולא בכדי. מתפקידו לשמור עלינו, לסכך על המרכז בכנפיו כדי שהוא לא יגלוש למקומות שהנם מחוץ לגבול המחנה.

הכלל השני תובע מאותם אלו שבנקודת הקיצון, שתמיד יהיו מוכנים ומסוגלים להסתכל איש בפניו של אחיו. אם אתה חושב להיות קיצון במחנה שלי ואינך מסוגל להביט בפני הקיצון בצד השני של אותו מחנה- אזי הנך קיצון, אבל לא שייך למחנה שלי. כלח לך למחנה אחר. במחננו שוכנים קיצונים מקצוות שונים , ובהם מתקיים. הפסוק "...וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים". קיצון שלא מסוגל להסתכל בפנים של אחיו, לשבת, לדבר עמו ולחבור אליו, הינו קיצון שלילי ההפוך מדמות המלאך, ולכן לא יזכה למקום של כבוד על ארון ברית ה' שלנו.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כאיש אחד בלב אחד.