בין עאידה סולימאן לאורי אנסבכר

התגובות הנבזיות של הפמיניסטיות לרצח אורי מוכיחות את הצורך בתנועות נשים שלא תלויות בחסדי נשות השמאל. דעה

עדי בן ישי , י"א באדר תשע"ט

אורי אנסבכר הי"ד
אורי אנסבכר הי"ד
צילום: באדיבות המשפחה

ההודעה שצוטטה בתקשורת מטעם שדולת הנשים, הכורכת את רצח סואר קבלאוי מאום אל פחם, שנרצחה בידי אביה ואחיה, יחד עם הרצח של אורי אנסבכר הי"ד, כשבשני המקרים המניע הוא "מגדרי" היתה תחתית הניבזות, השקר וערלות הלב עלי אדמות.

הציוץ בדף הטוויטר של ח"כ עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, שמתעלם מכל העובדות בשטח, היה המשך ישיר לאותה רוח דוחה שנושבת ממעוז הפמיניסטיות. "צריך לקרוא לפשע בשמו: אונס. ורצח אורי אסנבכר הוא פשע על רקע מגדרי", כך לדבריה.

איך מגיעות נשים אינטליגנטיות לתפיסת עולם הזויה וחולנית כל כך? כשהאמת לא מתיישרת עם האג'נדה, מיישרים את האג'נדה עם האמת. או במילים אחרות, חיים בתוך בועת עקמימות ושקר.

ארגוני הנשים פועלים להשגת שתי מטרות: המאבק לשחרור פלסטין והמאבק לשחרור האישה.
כדי שלא יוכתם "המאבק הטהור והקדוש" לשחרור פלסטין, כל רצח שנעשה על ידי ערבי, בין אם הוא רוצח אכזר המתכנן להיות "שהיד" ובין אם הוא רוצח את אחותו, הן חייבות להגיד שהפשע הוא מגדרי. כלומר, שנאת גברים לנשים שמובנית בתוך הד.נ.א הגברי "הדפוק".

כי מה? ערבים הם רוצחים? אם הם אינם שוחרי שלום, עם מי ארגוני הנשים יעשו שלום? זו המשיחיות של השמאל, להביא לכאן שלום בכל מחיר.

שלושה דברים משותפים לשני המאבקים אותם מובילות תנועות הנשים: התקרבנות, סחטנות, ערמומיות.

המאבק לשחרור פלסטין בנוי על תזה של קרבן. הנצחת מחנות הפליטים כבר שבעים שנה היא עדות לכך. סחטנות: אם אני קרבן אני צריך לקבל הכל. אין מקום לפשרה. ערמומיות: כלפי חוץ אני שוחר שלום, ומבפנים מעודד טרור ומשלם למשפחות מחבלים.

כך גם במאבק לשחרור האשה. קורבנות: אנו המין החלש (כשאישה לא מחוברת לנשיות שלה היא לא מסוגלת לראות בה עוצמה). סחטנות: אפעל בכל דרך להשיג את מטרותיי, ואשבית מדינה שלמה במחאת הנשים. ערמומיות: אנו כלפי חוץ עוסקות בקידום נשים, ומבפנים פוגעות בגברים. אהה, וגם בנשים שאינן כוס התה שלי.

הגיע הזמן שנפסיק להתפלא פעם אחר פעם מכך שתנועות הנשים משמאל אינן מדבררות אותנו, הנשים, כמו שהיינו רוצות. בואו נתייחס אליהן כמו זבוב טורדני שמזמזם בלי הפסקה ודורש זבנג על הראש, ולא כמו קברניט שמוביל ספינה.

אני מציעה שני פתרונות. תנועות נשים אלטרנטיביות כדוגמת "שוברות שוויון", שלא תלויות בחסדן של הנשים משמאל ומובילות במדינת ישראל ערכים לאומיים ויהודיים, וחברות כנסת שיעסקו בנושאי משפחה ונשיות בגו זקוף שאינו מתיישר עם הרוחות הרדיקליות.

(עדי בן ישי פעילה בתנועת "שוברות שוויון")

משדולת הנשים בישראל נמסר כי ''ההודעה לתקשורת שהפיצה השדולה בנוגע לרצח האכזרי של אורי אנסבכר, נשלחה ביום שישי בצהרים, בטרם פורסם כי הרקע לרצח היה לאומני''.