הזמן להתאחד

יש לצרף את מפלגת עוצמה לישראל לרשימת ימין מאוחדת כחלק מצו השעה. דעה

מיכאל בן ארי , ט' באדר תשע"ט

מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי
צילום: דוברות 'עוצמה יהודית'

הקריאה שלנו לרשימה מאוחדת במפלגות הימין נתקלת לצערנו בכתף קרה ומלווה בשלל הגדרות מעליבות. מתברר שיש מי שמפרש את הקריאה הזאת כחולשה, ולכן מרשה לעצמו להתעלם מצו השעה ומהאחריות המתבקשת. להלן אתייחס לכמה נקודות שאנו נאלצים להסביר שוב ושוב.

ראשית, מתמטיקה: האיחוד לא היה מתבקש לולא הסיכון של אובדן קולות. מצבם של הבית היהודי והאיחוד הלאומי לא שפיר. בסקרים טובים הם מגרדים את אחוז החסימה מלמעלה, אך לרוב שניהם יחד לא עוברים את אחוז החסימה. החיבור הוא גלגל הצלה, קודם כול להם. שיעור בחשבון.

בנוגע לטענה הנפוצה כי "אנשי גבעת שמואל יברחו אם נצרף אתכם" - היא איננה נכונה משתי סיבות. האחת היא שמי שמחפש ליברליות מוצא בית חם אצל בנט שקד. והשנייה, כל הסקרים מוכיחים שחיבור של שלוש המפלגות גדול מסך חלקיו.

הניכור של מנהיגי הבית היהודי והאיחוד הלאומי לקריאה לאחדות הביא לגל מחאה אדיר ברשתות, כמו גם אצל מובילי דעה בעיתונות, בהם עורך 'נקודה' לשעבר מוטי קרפל, חגי סגל, יוסף רוסו, ידידיה מאיר ורבים אחרים, שלא ממש מזוהים איתנו. כל זה לא מנע מיו"ר האיחוד הלאומי להגדיר את הגל הזה "פייק קמפיין".

ומעל הכול, זאת דרישת הציבור. ציבור שבפשטות אוהב הליכה יחד בלי פילוגים בלתי הכרחיים. ילדינו לומדים באותם מוסדות חינוך ומתגייסים יחד, אנחנו גם מתפללים באותם בתי כנסת. חיבור שקיים בחיי היומיום מתבקש שיהיה גם בחיבור טכני.

אכן מדובר בחיבור טכני. יש פערים, פחות באידיאולוגיה, יותר בפרקטיקה. אנחנו ויתרנו מראש על חלוקת עור הצבי, נושא שמעסיק מאוד את שני ראשי המפלגות, אך לעולם לא נוותר על עקרונות. אין חשש שנתמוך בממשלה שמשחררת רוצחי יהודים או מחריבה את עמונה.

כדי לנמק את הסרבנות לקריאת האחדות ספגנו מדוברים שונים אמירות פוגעניות בסגנון "אנחנו כלל ישראליים, הם מגזריים", "אנחנו יונקים מתורת הרב קוק, הם...", "אנחנו ממלכתיים, הם נגד המדינה". תודו שזה קצת עצוב. אנחנו מוצאים את עצמנו כמי שמוטחים אל עמוד קלון וצריכים להתחנן על תדמיתם. אז בשביל הסדר ולמי שפקפק, לא שירתי בצבא שירות פחות משמעותי מבצלאל סמוטריץ'. היניקה שלנו מתורת הרב קוק לא פחותה מזו של אופיר סופר או מוטי יוגב. גם בישיבת הרעיון היהודי לומדים מוסר אביך ומהלך האידיאות בישראל. ותופתעו מכך שתלמידי הרב כהנא אומרים הלל ביום העצמאות בערב ובבוקר ובברכה.

מצער שברוך מרזל, שמאכיל כל שבת על שולחנו לפחות מאה חיילים, גיבור מלחמת לבנון הראשונה שהציל את חבריו מלוחמי קומנדו סורי, צריך להסביר במילים את מה שמעידים מעשיו, ומצער שבנצי גופשטיין, שמוסר נפשו למען בנות ישראל באשר הן, צריך להסביר שהוא לא מגזרי. ומצער שעו"ד איתמר בן גביר, שמנהל מערכות משפטיות בתוך מערכת החוק הישראלי במסירות וכישרון נדירים, יצטרך להצטדק שהוא לא אנטי ממלכתי.

בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ, קחו אחריות ושימו את החשבונות בצד. אין זמן. כי את מחיר ההתנכרות והפלגנות הזאת ישלם הציבור.

הכותב הוא יו"ר מפלגת עוצמה יהודית