בשבע מהדורה דיגיטלית

הגליל המעורב

היישובים היהודיים הוותיקים בגליל סובלים ממעבר מסיבי של משפחות ערביות שמעוניינות לשפר את רמת חייהן.

יוסף ארנפלד , ט' באדר תשע"ט

גורמים בעיר מעריכים כי 15-10 אחוזים מהאוכלוסייה בעיר הם אוכלוסייה ערבית. כרמיאל
גורמים בעיר מעריכים כי 15-10 אחוזים מהאוכלוסייה בעיר הם אוכלוסייה ערבית. כרמיאל
צילום: פלאש 90

נחשו באיזו עיר אירע מקבץ האירועים הבא: הקרנת 'זהרה', סרטו של מוחמד בכרי שמשווה בין הנכבה לשואה, ערב למתעניינים בהקמה של גן דו לשוני (עברית וערבית), כנס בנושא בניית חברה משותפת ביישובים מעורבים, וניסיונות הטרדה של בנות יהודיות מצד צעירים ערבים. רובכם מן הסתם הייתם עונים שמדובר בנצרת עילית, עכו או חיפה. למרבה ההפתעה מדובר דווקא בעיר כרמיאל.

בעוד נצרת עילית עולה לכותרות בשל המעבר המסיבי של ערבים לעיר מתוקף היותה צמודה לעיר הערבית נצרת, המצב בכרמיאל כמעט חומק מתחת לרדאר. בעשור האחרון העיר שהוקמה כחלק מחזון ייהוד הגליל לפני יותר מ-50 שנה, עוברת שינוי גדול בהרכב האוכלוסייה. יותר ויותר ערבים עוברים להתגורר בעיר. הדבר כמעט לא בא לידי ביטוי בדו"חות הרשמיים של הלמ"ס, מכיוון שרבים מהערבים שעוברים לכרמיאל לא משנים את כתובת המגורים שלהם. על פי גורמים בעיר הפער בין הנתונים משמעותי ביותר: 2 אחוזים על פי הלמ"ס, לעומת 15-10 אחוזים בפועל.

לדברי אותם גורמים, לא מדובר בתופעה ספונטנית לחלוטין. מאחורי התופעה עומדים שלל גורמים אנטי-ציוניים שפועלים בנושא. כך למשל קיים בכרמיאל פרויקט 'חברה משותפת - כרמיאל' הממומן על ידי שתי"ל - זרוע הביצוע של הקרן החדשה לישראל, ועל ידי קרן גרמנית סמי ממשלתית - קרן פרידריך אברט של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. זאת מתוך מטרה לגרום לרשויות לבנות מוסדות חינוך, תרבות ודת לאוכלוסייה הערבית. במקביל גם העמותה הישראלית 'סיכוי' מנסה לקדם פיתוח מערכת חינוך ערבית בכרמיאל.

את הנתונים הללו חושף דו"ח של ארגון 'עד כאן' שמתמקד בפעילות לכרסום האחיזה היהודית בארץ ישראל, שנערך בסיוע 'קרן נחלת עצמאות'. במסגרת המחקר מתברר כי ישנה כמות הולכת וגדלה של משפרי דיור מהמגזר הערבי, שבוחרים לקנות את ביתם החדש בתוך שכונות ויישובים יהודיים. בניגוד להלך המחשבה הרווח בחברה הישראלית, המעברים אינם רק מכפרים ערביים ליישובים עירוניים ערביים או מעורבים כמו נצרת או חיפה, אלא גם לערים יהודיות כמו עפולה וכרמיאל וליישובים כפריים יהודיים שנחשבים בעלי רמה סוציו-אקונומית גבוהה, כמו כפר ורדים.

לתוך הוואקום הזה נכנסו ארגונים אנטי ציוניים המנצלים את התופעה לקידום תפיסתם האידיאולוגית. ארגונים אלו, כדוגמת האגודה לזכויות האזרח, עמותת סיכוי, עדאלה, עומדים ביחד - עמידה יהודית ערבית משותפת ועוד, הם בעלי אג'נדה מוצהרת התומכת בהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

"אנחנו נמצאים בצומת דרכים של התנועה הציונית", מאבחן גלעד אך, מנכ"ל ארגון 'עד כאן'. "כבר 120 שנה אנו נאבקים על שיבה לארץ ועל מדינה יהודית. פתאום אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה גורמי חוץ וארגונים שנתמכים על ידי הקרן החדשה מנסים לטשטש את הזהות של הארץ ולהכניס קהילות ערביות ליישובים יהודיים. ברגע שגדלים בגן או בבית הספר יחד עם ערבים, מאוד טבעי שיהיו גם נישואים עם ערבים והתבוללות. צריך להתעורר. הם פועלים באמצעים משפטיים ומנצלים את המערכת כדי לקדם את האג'נדה הזאת". מנכ"ל 'עד כאן' מזכיר בהקשר זה כי לא קיימת תופעה של יהודים שעובדים לגור ביישובים ערביים.

מתאמים מחירים וזוכים במכרזים

אך מקווה שהדו"ח יגיע לפתחם של חברי הכנסת, חברי הממשלה ומקבלי ההחלטות, כדי שיפעלו לשינוי המציאות. "הם צריכים להבין שיש מגמה כזאת. צריך לקבוע באופן מערכתי שליישובים מסוימים יש זכות להחליט מי יוכל להגיש הצעות במכרזי קרקעות ומי לא. רואים באופן מוחלט שהצד השני פועל בצורה שיטתית, באים כחמולה, מתאמים מחירים ומצליחים לתפור את המכרזים. מקבלי ההחלטות צריכים להכריע האם זו מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. אם זו מדינה יהודית, אפשר שיהיו בה יישובים רק ליהודים, כמו שיש יישובים לערבים בלבד. אף יהודי לא גר ברמאללה, בשכם או באום אל-פאחם. אם יהודי יגור שם ימררו לו את החיים, כמו שראינו בפקיעין".

נקודה נוספת שבה לטענתו אפשר לפעול היא התקצוב שמקבלות אותן עמותות מממשלות זרות. "הארגונים הללו פועלים בכל הארץ, בכל הכוח ובכל ההיקף וזה נגד הסיפור הטבעי. אם לא היה את ההתערבות של הקרן החדשה, הארגונים מטעמם והממשלות הזרות, זה לא היה הופך להיות כל כך עוצמתי אלא מינורי. בארצות הברית יש חוק שמי שפועל בצורה כזאת ומתערב בנושאים פנים-מדיניים נחשב לסוכן זר".

"אנחנו בהחלט מרגישים את ניסיונות הזליגה, אבל כרגע לא מדובר בתופעה המונית", מעיד מנגד ספי חוטר, מנהל הגרעין המשימתי בכרמיאל. "אנשים בשכונה מוכרים בתים לערבים. כמעט אין אצלנו מישהו שלא נתקל בזה. כל מי שמנסה למכור בית מגלה שערבים מוכנים לשים הרבה יותר כסף. לצערנו, לא כולם מצליחים לעמוד בזה. אנחנו במדינה דמוקרטית וכל אחד יכול לקנות איפה שהוא רוצה ואין לנו איך למנוע את זה. ההתמודדות שלנו היא בעיקר בתחום של 'עשה טוב', לנסות לחזק את הזהות היהודית בתוך כרמיאל, חיזוק הישארות היהודים בעיר והבאת אוכלוסיות חדשות".

חוטר קובל על כך שאנשים לא מבינים שהגליל הולך לאיבוד. "הרבה משפחות של ותיקי כרמיאל, הילדים שלהם עזבו את העיר. אנשים עוברים למרכז ומאוד קשה להביא תושבים חדשים. העיר נמצאת בהגירה שלילית. אומנם יש בנייה של שכונה חדשה, אבל לא בטוח שכל הדירות בה יימכרו דווקא ליהודים. יש התמודדות לא פשוטה של אנשי הנדל"ן בכרמיאל. אולי מחוק הלאום, שמדבר על חיזוק ההתיישבות היהודית, תבוא הישועה", הוא אומר בתקווה.

נקודה בעייתית נוספת שחוטר מצביע עליה היא ההזנחה ביישובים הערביים הסמוכים. "צריך לדאוג ליישובים שלהם. ככל שידאגו להם יותר, הם פחות יבואו אלינו. המצב שלהם לא מזהיר. אין להם מספיק גני שעשועים, כי לא פיתחו אצלם, אז הם באים לכרמיאל. הרבה ערבים משכבה סוציו-אקונומית גבוהה יותר באים לכאן בגלל שיש כאן המון שירותי קהילה שאין בכפרים. ברור לי שאם יבנו להם כל מה שחברה נורמלית צריכה, הם יפסיקו לבוא אלינו".

לא הכול אבוד

לעומת שאר הערים, העיר עפולה עדיין מצליחה לבלום בצורה מסוימת את ההגירה אליה באופן יחסי. כזכור, לפני כארבע שנים התפרסמו תוצאות מכרז של רשות מקרקעי ישראל לשיווק 27 מגרשים שיועדו לבניית 45 בתים צמודי קרקע, והתברר שכל הזוכים במכרז היו ערבים מיישובי הסביבה. בעקבות הפרסומים התעוררה מחאה ציבורית וכן התגלו תיאומים בין מגישי המכרזים, שהובילו לפסילת חלק התוצאות, מה שמלמד על התארגנות חברתית יזומה להיכנס אל הערים היהודיות.

למרות הסערה סביב המכרזים ופסילתם, ברובע המתחדש של העיר נכנסו להתגורר בשנים האחרונות 60 משפחות ערביות, אבל את התושבים זה עדיין לא מלחיץ. "בסך הכול עפולה לא סובלת מנהירה של ערבים", קובע הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה. "אומנם צר להם המקום, ולכן הם מנסים להיכנס לערים יהודיות, אבל זה לא נצרת עילית ולא עכו, שם יש שכונות ערביות שלמות", הוא מבקש להבהיר. "אצלנו יש חדירה מסוימת. אסור להיות אדישים אליה, אבל בגדול כמעט לא פוגשים ערבים שגרים כאן. גם מאותן 60 משפחות, אי אפשר לומר שאנחנו סובלים מזה".

לדבריו, בלתי אפשרי להיערך בצורה מוחלטת כנגד ההגירה הערבית לעיר. "לפני כמה שנים יצאנו כמה רבנים בקריאה שיש איסור להשכיר בתים לערבים, כפי שנפסק בשולחן ערוך, במיוחד כשיש מלחמה על הארץ בניסיון לדחוק את רגלי היהודים. צריך לזכור שהערבים נותנים מחיר יותר טוב ואי אפשר לדעת מראש ולעצור. בעפולה רואים מה שקרה בנצרת עילית ובעכו, ומנסים ללמוד מכך וליצור אווירה שעושה לא נעים למי שמוכר לערבים".

היישוב היהודי שהצליח לבלום בצורה מוצלחת יחסית את ההגירה הערבית אליו הוא כפר ורדים. כזכור לפני כשנה וחצי, לאחר שיצא מכרז לקניית דירות ביישוב והתברר שמחצית הזוכים בו הם ערבים, הוא נעצר, כדי לשמור על אופיו היהודי של היישוב. "אומנם יש מיעוט שבעד יישוב מעורב, אבל מדובר במיעוט קטן", מבהיר אהרון פולבר, תושב כפר ורדים מזה 24 שנה. הוא מסביר שאת המכרז של ההרחבה בכפר ורדים הוציאו בגלל שהביקוש לא היה גדול. "אין לי ספק שתושבי כפר ורדים מעוניינים בכפר יהודי. לכן בסופו של דבר הקפיאו את המשך שיווק ההרחבה".

לדבריו, בגליל יש בעיה אקוטית, בגלל שהיהודים באזור הם מיעוט, במיוחד בגליל המערבי שבו הם מהווים רק שליש. "הגיע הזמן שהממשלה וגם זרמים אידיאולוגיים במדינה יבינו שאם לא ישקיעו בפיתוח הגליל ועידוד יישוב הגליל על ידי הרוב היהודי, בעצם נראה בהמשך הדרך לא רק התמעטות יהודית, אלא גם דרישה של האוכלוסייה הערבית לאוטונומיה תרבותית ופוליטית. הדמוגרפיה בגליל הרבה יותר מאיימת מאשר בשטחי C ביהודה ושומרון. במקביל צריך לפתח את המגזר הערבי. יש בכפרים הערביים מצבים שהם בלתי מתקבלים עד הדעת, שבהם אי אכיפת החוק הוא הנורמה. ברגע שהמצב בלתי נסבל לאוכלוסייה שמעוניינת לשמור על החוק, הרי ברור שתהיה זליגה. חשוב שחלק ממשימות הציבור הדתי-לאומי יהיה ליישב את חבלי הארץ הללו. הקהילה הדתית הקטנה בכפר ורדים מאוד מעוניינת לקלוט משפחות צעירות שרואות בגליל אתגר ומשימה ציונית".