קביעת עתים לתורה לבוגרי ישיבות – חלק א

המציאות שמחוץ לישיבה שוחקת עד דק את הקישור לתורה ובוגרי ישיבות רבים מתקשים לקבוע עיתים לתורה בתקופה שאחרי ימי הישיבה.

צביקה מור , י"ג באדר תשע"ט

סדרת חינוך
סדרת חינוך
צילום: צביקה מור

בוגרי ישיבות רבים, שיודעים טעמן של ישיבה ועליה רוחנית, נתקלים בקשיים שונים בנוגע לקביעת עיתים לתורה בשנים שאחרי הישיבה. כשהמציאות שמחוץ לישיבה שוחקת עד דק את הקישור לתורה ומטשטשת עוד ועוד את המבט הבהיר של התורה על המציאות, יש מקום לעשות בדק בית ולבדוק מהן הסיבות לביטולה של תורה, וכפי שננסה לעשות במאמר הבא.

"ישנן כמה סבות, המעכבות את האדם מדברי תורה, שלא יכנסו בלבבו, ותמיד צריכים לדעת מה היא הסבה המעכבת באותה השעה שהעיכוב הוא מורגש, כדי שידע באיזה אופן להסיר את הסבה, כדי שיפתח לבו להקשר יפה בדברי תורה..." (אורות התורה פרק ז, א).

מדברי הרב עולה, שיש לאדם לפרוש לעצמו תמונה בהירה על מצבו כדי להבין בדיוק את המניעה ללימוד תורה בכל פעם, על מנת שידע מה בדיוק הבעיה ויבחן אפשרויות מתאימות לפתרון. את הסיבות לביטולה של תורה בקרב בוגרי הישיבות ניתן לחלק למספר קטגוריות: סיבות הנוגעות לזהות בוגר הישיבה, סיבות הנוגעות לפן ההתנהגותי-ביצועי, סיבות הנוגעות לסביבת ותוכן הלימוד וסיבות הנוגעות לקשר הזוגי בין בוגר הישיבה ורעייתו. מתוך הקטגוריות הללו ניתן לפרט את הסיבות הבאות:

1. כשהזהות התורנית הכללית, השייכות העקרונית לתורה לא ברורה לבוגר הישיבה, חסר הבסיס לקביעות בתורה. ישנם בוגרי ישיבות שיוצאים לעולם המעשה כשהם לא מגובשים מספיק מבחינה רוחנית ויש להם פערים יסודיים מול החשיבה והחיים התורניים.

2. לימוד התורה ייפגע כנראה, כשהזהות התורנית והשייכות לתורה קיימות ומבוססות במידה מסוימת, אך הבוגר אינו מבין לאשורו את תפקידו בבניין התורה בישראל כשהוא בעולם המעשה.

3. מחסום נוסף בקרב בוגרי ישיבות, הנגזר מהנקודה של אובדן התפקיד התורני, הוא במחשבה שמאז שעזבו את הישיבה הם כבר סוג ב, ואינם נמנים בקהל עובדי ה'. בוגר הישיבה היוצא לעולם המעשה, חסר את "דיבוק החברים" שבעולמה של הישיבה. השפה, הסגנון, העדינות, האצילות והשאיפה האינסופית לבניין רוחני כבר לא מחבקים אותו והוא עלול בהחלט להרגיש מעכשיו מנותק מהוויה התורנית-רוחנית.

4. גם במקרה טוב של זהות תורנית מוצקה ומודעות עמוקה לתפקיד שלו בבניין התורה בישראל, עשוי הבוגר להיכשל בנושא תכנון וההתארגנות סביב הלמידה (זמנים, תוכן הלמידה, חברותא או מסגרת לימודית).

5. בוגר ש"סגור על עצמו" מבחינת השייכות ללימוד, זקוק פעמים רבות למסגרת מלווה שתהווה גורם מסודר ומחייב בזמני הלימוד ובקצב ההתקדמות. כשזו אינה קיימת או אינה זמינה עבורו, הלימוד המשמעותי שלו נפגע בכמות ובאיכות.

6. סוג נוסף של בוגרים, הוא זה המתקשה בפן הביצועי של הדברים, גם אם התכנון נעשה אצלם על הצד הטוב ביותר. הם שייכים ורוצים אך נתקלים בקשיים ביצועיים בחייהם בכלל. למשל, ייתכן שיש להם עיוורון בקשר לזמן והם חסרים תחושת זמן. ייתכן שהם מרגישים הצפה מרוב המשימות (במיוחד אם הם כבר הורים ומנהלים בית משלהם) ולא פנויים רגשית ללמידה בנחת ובריכוז. תיתכן בעיה נוספת והיא "התחלת המשימה" ובמילים אחרות, קושי גדול במעבר מפעילות מהנה או סתמית לפעילות הדורשת מאמץ מנטלי רב כלימוד תורה.

7. מתחים שונים בחיים עשויים לפגוע ביכולת של הבוגר ללמוד לימוד תורה משמעותי. "שמעתתא בעי צילותא כיומא דאיסתנא" (מגילה כח, ב) וכשמסביב יהום הסער, הנפש פחות פנויה ושקטה ללימוד תורה. ישנם מתחים מקומיים וישנם הנמתחים על פני חודשים ושנים, ישנם קשיים חיצוניים וישנם קשיים במקדשו הפנימי של הבוגר, ובמיוחד קשיים בזוגיות ו"קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (ברכות ז, ב).

8. בוגרי ישיבות עשויים לחוות פער בין הרצון ללימוד לבין הלימוד בפועל בגלל הפער הרוחני ביניהם ובין נשותיהם. למרות שבפגישות שלפני האירוסין הם דיברו על "בית של תורה", גלגלי הזמן שחקו את האידיאל שלא הוחזק ולא חוזק כראוי, ובעוד שהבוגר השגיח בקפידה על התקדמותו הרוחנית, אשתו עשויה להישאר מאחור לאחר שלא הקפיד שהבניין הרוחני יהיה שלהם יחד, כזוג. ואז, כשהבעל רוצה ללמוד תורה, הוא עשוי למצוא את עצמו בודד במערכה לאחר שהשאיר את אשתו בודדה בבניינה הרוחני, כשאינה מחוברת ללימוד התורה ואינה מכירה ומוקירה את לימוד התורה שלו. וכן לצד השני. ייתכן שהבעל נשחק בקישורו לתורה ודווקא האישה מחזיקה את הגובה הרוחני של הבית אך גם היא חסרה את התדלוק הקבוע מעולמה של תורה, שבמצב הנכון הייתה אמורה לקבל מבעלה.

כאמור, הסיבות לביטול תורה יכולות להיות קשורות לגורמים של זהות בוגר הישיבה, גורמים התנהגותיים, גורמים סביבתיים וגורמים הקשורים לקשר הזוגי. התיקון והפתרונות לקשיים הללו צריכים לתת מענה לכל גורם באשר הוא ואת זאת נראה בעז"ה במאמר הבא. בינתיים, הקוראים המתעניינים יכולים לקחת כשיעורי בית את החשיבה על הדברים ובדיקתם בהקשר שלהם, איש איש לפי מצבו ועניינו.