בין פמיניזם קיצוני לשנאת חיילים

השמאלנות הפמיניסטית היא זרם נפרד ומטורף במיוחד בתוך החשיבה השמאלנית, והוא מסביר הרבה ממה שקורה בתקשורת שלנו. פרשנות.

גיל רונן , ט"ז באדר תשע"ט

אושרת קוטלר: "זו התוצאה של כיבוש"
אושרת קוטלר: "זו התוצאה של כיבוש"
צילום: חדשות 13

אושרת קוטלר שחררה לאוויר אמירה שמאלנית טיפוסית, "הכיבוש משחית", בתוספת רוויית שנאה לחיילי צה"ל.

אמנם, לא היה באמירה הזו שום סממן פמיניסטי מובהק. אבל כל הסימנים מעידים כי הפמיניזם הקיצוני נמצא ברקע, בתודעה של קוטלר, כפי שהוא נמצא בתודעה של מאות נשות תקשורת משפיעות.

נסו לדמיין מצב בו מגיש ממין זכר היה משחרר לאוויר אמירה כל כך פסיכית, ועוד מוסיף אחר כך בהתרסה: "לא תשתיקו אותי". תודו: קשה להעלות על הדעת אפילו את המגישים השמאלנים ביותר מעזים לעשות זאת, בלי לרעוד.

קוטלר אינה מרשעת. היא פשוט קיבלה חינוך קלוקל, ואמרה את מה שהיא מאמינה בו. כדי להבין מה מאפשר לנשים פמיניסטיות-קיצוניות לחשוב ולומר דברים כל כך מופרכים צריך להכיר את החינוך הפמיניסטי-רדיקלי.

הפמיניזם מהזן שנלמד באוניברסיטאות שלנו מחנך נשים שהן שייכות לקבוצה "מוחלשת", ממש כמו הערבים והמסתננים. לכן הן אמורות להזדהות עם הערבים והמסתננים, במלחמה משותפת נגד הקבוצה ה"הגמונית" (שלטת) – "הגברים", ובעיקר הגבר היהודי. לגברים היהודיים ישנה תכונה של "אלימות" והם מפעילים אותה נגד כל הקבוצות ה"מוחלשות". זו התורה על רגל אחת.

כשזו הנחת היסוד שלך, את חדלה להזדהות עם הלאום שלך. נסביר.

אישה שלא חונכה על ברכי הפמיניזם הרעיל הזה מזדהה עם מעגלי הזהות היסודיים של אדם בחברה לאומית נורמלית: משפחה, קהילה ולאום. אבל אצל הפמיניסטיות, מעגלי הזהות הללו מפנים את מקומם למעגל אחד, בלעדי: ה"מגדר". לכן פמיניסטיות כמו ח"כ עאידה תומא סלימאן, או דוברות שדולת הנשים, היו מסוגלות לטעון שרצח אורי אנסבכר הוא "פשע מגדרי" בלי למצמץ. הן לא חושבות כלל במושגים לאומיים – ודאי שלא לאומיים-יהודיים.

ולכן, אם תורשה לי מעט ספקולציה, גם קוטלר מסוגלת להישיר מבט למצלמה שמשדרת בחי לעם ישראל ולהגיד שחיילי צה"ל הם "חיות אדם". מפני שהחינוך הפמיניסטי לימד אותה להזדהות עם בנות מינה, שנמצאות כביכול במלחמה עם המין הגברי. זו המלחמה הגדולה והחשובה, ולא שום מלחמה אחרת.

עד כמה מרכזי המאבק הפמיניסטי-קיצוני בתודעתה של קוטלר? עיתון ה"וושינגטון פוסט" בחר בקוטלר לפני כשנה כאחת מחמש מובילות מחאת ה-"Me Too" בעולם כולו. זאת, לאחר וידוי של קוטלר בחדשות עשר, לפיו קיבלה הצעה מגונה מאיש התקשורת אלכס גלעדי.

"לפני 4 שנים נפל לי האסימון שאני חיה בבועה, כי יש עוד המון מה לעשות", אמרה קוטלר לוושינגטון פוסט. "המהפכה הפמיניסטית החלה לפני 100 שנה, אני חושבת שעוד 20-10 שנה נהיה, בעולם המערבי, במקום אחר לגמרי".

קוטלר אכן חיה בבועה: בועה שבה בעולם מתנהלת מלחמה ענקית בין המין הנשי למין הגברי. כאמור, בבועה הזו אין מקום למלחמות נוספות, כמו המלחמה של העם ה"פלשתיני" בעם היהודי. זה מסבך את העניינים יותר מדי. קל מאוד לעבור מתמונה של הגבר היהודי כ"חיית אדם" לתמונה של חייל צה"ל כ"חיית אדם". כשהוא בבית הוא מכה את אשתו וכשהוא במילואים הוא מכה ערבים. זו משנתו של החינוך הפמיניסטי והוא מרעיל שדרות נרחבות בתקשורת שלנו.

דברו עם פמיניסטיות בסביבה שלכם ותיווכחו בעצמכם: זה העולם הרעיוני שלהן.

כל זמן שאנחנו מאפשרים חינוך פמיניסטי קיצוני במוסדות החינוך שלנו, התקשורת תהיה בעלת נטייה לשמאל הקיצוני, וכמוה כל יתר המערכות שחלקן של נשים בהן גדול. בהונגריה החליטה הממשלה לסגור את חוגי המגדר, וההונגרים יודעים למה.

----

משדולת הנשים בישראל נמסר כי ההודעה לתקשורת שהפיצה השדולה בנוגע לרצח האכזרי של אורי אנסבכר, נשלחה ביום שישי בצהרים, בטרם פורסם כי הרקע לרצח היה לאומני.