לא רק רחבה בכותל: הרפורמים רוצים הכרה

רבניות ונשות ציבור ממגוון מגזרים אורתודוקסיים התכנסו בבית הרבנית בקשי דורון לעדכונים והיערכות לקראת המשך המאבק על הכותל המערבי.

שמעון כהן , ט"ו באדר תשע"ט

רק תחילתו של מאבק. הכותל המערבי
רק תחילתו של מאבק. הכותל המערבי
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בביתה של הרבנית חנה בקשי דורון התקיים מפגש רבניות ופעילות ציבור מטעם ארגון 'נשים למען הכותל'. על מה שהיה במפגש ועל תכניותיהן של הנשים להמשך שוחחנו עם מי שעומדת בראש הארגון, לאה אהרוני, המציינת כי המפגש שהתקיים הוא חלק מפעילות הנמשכת כבר כשש שנים ומאחדת סביבה נשים ממגוון רחב של מגזרים דתיים ומסורתיים. במפגשים אלה, היא תספר בהמשך השיחה איתה, שותפות נשים חסידיות, ליטאיות, ציוניות דתיות, מסורתיות, אשכנזיות וספרדיות מתוך שיתוף פעולה, הקשבה וכבוד הדדי.

במפגש בבית הרבנית בקשי דורון נחשפו הרבניות ונשות הציבור למתרחש בסוגית הכותל המערבי ולמגמות ארוכות הטווח של ארגון 'נשות הכותל'. על כך מספרת אהרוני: "רוב הציבור רואה את נשות הכותל כקבוצת נשים הזויות שרוצות בסך הכול להתפלל שלא על פי כללי המסורת הרגילים, אבל מדובר בכלי של התנועה הרפורמית לקבל הכרה בכותל".

מוסיפה אהרוני ומציינת כי בימים אלה מתנהלים ארבעה דיונים משפטיים שונים במקביל נגד תנועת 'נשות הכותל' ובמסגרת אחד התיקים הבהירו הן עצמן את יעדיהן: "הן אמרו לבית המשפט העליון שהן רוצות לפרק את המחיצה בכותל ולהפך את המקום לאתר לאומי ולא דתי. לחילופין הם רוצים להקים כותל רפורמי שתהיינה שתי אפשרויות שוות, כותל אורתודוקסי וכותל רפורמי".

למהלך שכזה השלכות לא מעטות, מציינת אהרוני ומבהירה כי לא מדובר רק בתפילה מעורבת של גברים ונשים אלא ברחבת כותל שבה יתקיימו נישואין מעורבים של יהודים וגויים, תפילות בשבת עם כלי נגינה ועוד.

"ראשי התנועה הרפורמית אומרים שאם יש הכרה ביהדות הרפורמית בכותל יש הכרה בהם בכלל. מדובר בצעד לפני הכרה בשבת, נישואין וגיור רפורמיים שיתקבלו בצורה מוכרת בישראל, מה שיהיה אסון כפי שאנחנו רואים מה עשתה היהדות הרפורמית ליהדות בארצות הברית".

לדבריה במפגש הוכו הרבניות ונשות הציבור בהלם לנוכח הנתונים והמגמות המסתמנות שהתבררו כרחוקות מאוד ממה שחשבו הן עצמן. בהמשך המפגש הועלו הצעות להתמודדות ואהרוני מציינת כמה דוגמאות מהן:

"נשים לא היו מגיעות לכותל. בעיקר בראשי חודשים נשים לא רצו להיות שם כש'נשות הכותל' נמצאות. לא יתכן שידירו את הנשים שלנו ולכן אנחנו מארגנים הסעות של כחמש מאות נשים שמגיעות להתפלל בראש חודש. בנוסף, חשבנו איך להביא עוד ועוד קהלים לתפלה הזו. חשוב לנו להגדיל את הקהילה בהרצאות וחוגי בית".

"הקב"ה מדבר איתנו דרך המציאות, ואם הוא הביא לנו את התופעה הזו הוא רוצה לומר לנו משהו. חשבנו מה הקב"ה רוצה לומר לנו והתעוררה בנו תחושה של הצורך לחדש את ראשי החודשים כחגן של נשים, כפי שהיה בעבר". ברוח זו מתכוון הארגון שלה לקיים בראש החודש הקרוב, ראש חודש אדר ב', מפגש נשים ברובע היהודי ובו יתכנסו לאירוע של שירה, הרקדה, לימוד משותף ותפילה. שאיפת הארגון היא שמפגש שכזה יתקיים בכל ראש חודש.

"נשים עובדות קשה ומרגישות סחוטות. הם צריכות להתמלא בכוחות רוחניים ופסיכולוגיים ולהערכתנו זו הייתה כוונת חז"ל כשהגדירו את ראשי החודשים כחגן של הנשים".

עוד סיפרה אהרוני כי במפגש שכלל כאמור נשים ממגוון מגזרים דתיים וחרדיים אמנם היו הבדלי גישות, אך אלה נותרו ברמה המינימאלית ומתוך כבוד הדדי לדעות השונות. "אנחנו שמות את הפוליטיקה האגו והבדלי הגישות בצד".

על התחושה לפיה מפגש בין נשים ממגזרים שונים מתרחש באופן מכיל ומכבד יותר ממפגש בין גברים מאותם מגזרים, אומרת אהרוני כי להערכתה "יש לנשים יכולת להכיל את השונה בצורה יותר גבוהה", ומספרת: "בט"ו באב הגיעו נשים שלא שומרות מצוות לצד נשים מחסידויות במאה שערים. אישה לא דתית ורבנית רקדו ביחד ואנחנו מסביב הזלנו דמעות".