בשבע מהדורה דיגיטלית

חידוש ביוגרפי

ביוגרפיות על גדולי ישראל סובלות על פי רוב או מחוסר דיוק הנובע מרצון להאדיר את דמותם או מאקדמיזציית יתר שמקטינה אותם.

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ז באדר תשע"ט

שלמה פיוטרקובסקי
שלמה פיוטרקובסקי
צילום: ברוך גרינברג

שמחה גדולה וגם עצב ליוו אותי בקריאת הספר 'תערוך לפניי שולחן' של הרב איתם שמעון הנקין הי"ד שיצא לאור לאחרונה. שמחה גדולה על שום מה? הספר כולו נסוב סביב דמותו של אחד מגדולי רבני ליטא שבדורות האחרונים, הרב יחיאל מיכל עפשטיין מנוברדוק זצ"ל, מחבר ספר ההלכה 'ערוך השולחן'. אך למרות שמדובר בספר על אחד מגדולי רבני ליטא, התנגנו בראשי לא פעם במהלך הקריאה כמה מילים שאמר רבי נחמן מברסלב לפני מאות שנים והולחנו בדורנו: "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול, חידוש כמוני לא היה מעולם". זאת משום שגם הספר הזה הוא לטעמי בגדר פלא גדול, וחידוש כזה שספק רב בעיניי האם היה מעולם.

אומנות סיפור תולדותיהם של גדולי ישראל לא חדשה היא עמנו. מדובר בסוגה ספרותית נפוצה, במיוחד במאה השנים האחרונות. לעיתים בא סיפור תולדות שכזה גם כחלק מסוגה ספרותית אחרת, אוטוביוגרפית, שיש שהיא נכתבת בידי בעל המעשים עצמם ובין שהיא נכתבת על ידי מי מהמקורבים אשר מקדיש חלק ממנה לדמות שעמד בצילה וספג מתורתה. אלא שספרות זו היא בדרך כלל מה שמכונה בעגה האקדמית "ספרות שבחים", ובלשון העם אפשר לכנותה "מעשי צדיקים". מדובר בליקוט של מעשים מכלי ראשון, שני, שלישי ולעיתים אף רביעי ויותר, שמידת הדיוק ההיסטורי שלהם לא נבדקה כדבעי. מטרתם של ספרים אלו בדרך כלל איננה סיפור הדברים כהווייתם אלא הלקח שילמד מהם הקורא, ולזה לא דרוש דיוק.

מול ספרות סיפור שבחם של צדיקים, עומדות הביוגרפיות האקדמיות לסוגיהן. לא רבות הביוגרפיות האקדמיות שנכתבו על גדולי ישראל, אבל אלו שכן נכתבו סובלות כמעט תמיד ממחלות הכתיבה האקדמית המשווה קטון וגדול. השאיפה הנכונה לדיוק היסטורי מחד, והתפיסה שכל אדם, מקטון ועד גדול, הריהו בסופו של דבר אדם, מביאות לכך שהביוגרפיות האקדמיות הללו לא פעם מקטינות ומגמדות את דמותם של אותם גדולים שזכו לביוגרפיות כאלה. הכתיבה האקדמית סובלת לא פעם גם מעוד מחלות, כמו למשל אריכות דברים שאיננה מאפשרת למי שבשבילו זו איננה ספרות מקצועית לצלוח את הספר, או ניסיון שלעיתים רבות הוא שטחי ופשטני לקשור בין דרכי לימוד ופסיקת הלכה לקורות חייהם של אותם גדולים, ולכך נשוב בהמשך.

ספרו של הרב הנקין הי"ד על בעל ה'ערוך השולחן', נמלט באורח נס כמעט מחסרונותיהן של שתי הסוגות הללו, ובכך הוא באמת דבר פלא. מדובר בביוגרפיה היסטורית שמבקשת בכל סוגיה וסוגיה להעמיד דברים על דיוקם ועובדות על מכונן. השאיפה לדיוק עובדתי מתחילה בעובדות טכניות כמו תאריך לידתו של הרי"מ עפשטיין (שיכונה כך מכאן והלאה כפי שעשה הרב הנקין הי"ד בספרו), תאריך נישואיו, באילו שנים בדיוק למד בוולוז'ין ומתי נתמנה לכל אחת ממשרות רבנותו. מדובר לכאורה בדברים פשוטים, אך מתברר שכל פרט ופרט בנושאים הללו זוקק ליבון וחקירה. זאת משום שגם שלושת כותבי תולדות חייו העיקריים של הרי"מ עפשטיין (בנו רבי ברוך עפשטיין בעל ה'תורה תמימה', נכדו רבי מאיר בר אילן ותלמידו הרב יהודה לייב מימון) לא תמיד דייקו בכל פרט, ולפעמים אפילו בין המקורות הללו יש סתירות.

השאיפה להיצמד לעובדות לא נגמרת בפרטים. הרב הנקין מקפיד לתאר את תולדות חייו של הרי"מ עפשטיין בתוך ההקשר ההיסטורי הנכון שבו התרחשו. כך אנו לומדים על המידה שבה נשבו רוחות ההשכלה במקומות שבהם כיהן הרי"מ עפשטיין כרב, על מקומה של התנועה הציונית באותם מקומות, ואף על האופי שנשאו התמודדויותיו הרבניות עם המציאות הסובבת. ברכה נפרדת קובעת לעצמה בהקשר זה החטיבה העוסקת בישיבת המוסר המפורסמת שקמה בנובהרדוק תחת חסותו של הרי"מ עפשטיין, והסקירה המפורטת מאוד על חלקו המרכזי של הרי"מ עפשטיין ב"פולמוס המוסר". כל זאת תוך רצון להציג דברים כהווייתם ובלי לייפות ולסגנן את המציאות מחדש.

משפחולוגיה מורכבת

מקום של כבוד תופסת בספר משפחתו של הרי"מ עפשטיין, שתולדות חייו וחיי משפחתו היו סבוכים למדי. די אם נזכיר בהקשר זה כי בזיווג הראשון היה הרי"מ עפשטיין גיסו של הנציב מוולוז'ין ואילו בזיווג השני כבר היה לחתנו. הרב הנקין לא נמנע מעיסוק בנושא, ואף מנסה, עד כמה שהיד מגעת, לברר כיצד קרה הדבר. מערכות היחסים המשפחתיות הקרובות יותר והקרובות פחות נסקרות באופן מפורט ומעניין מאוד.

עם השאיפה לדיוק, מבין השיטין של הספר עולה גישה שאיננה מנסה למעט את דמותם של גדולי ישראל, אלא דווקא לרומם אותה. להדגיש כיצד דווקא תיאורה הריאלי של דמותו של הרי"מ עפשטיין מדגיש את גדולתו. כך למשל מציין הרב הנקין כי הרי"מ עפשטיין לא גדל במשפחת תלמידי חכמים, ולא יועד משחר נעוריו להיות תלמיד חכם, זאת בניגוד למנהג הספרותי לתאר את גדולי ישראל כמי שכבר מילדותם הוקדשו לגדולות. דווקא מתוך רקע זה, מתבלטת עוד יותר דמותו של הרי"מ עפשטיין כמי שבנה באופן עצמאי את אישיותו התורנית, כמובן תוך הסתייעות במורים ורבנים. באופן דומה דן הרב הנקין במורכבות עמדתו של הרי"מ עפשטיין מול תופעות כדוגמת הציונות או השאיפה להעניק השכלה כללית לנוער. הוא איננו מנסה להסתיר את המורכבות, אך מעלה על נס דווקא את יכולתו של הרי"מ עפשטיין להנהיג את עדתו תוך ניווט עדין בין כל מרכיביה.

אופיו המיוחד של הספר בא לידי ביטוי אפילו בהיבט טכני לכאורה, של ציון כל התאריכים על פי הלוח העברי, בניגוד מוחלט למקובל בעולם האקדמי. זה נשמע שולי, אבל חווית הקריאה בספר שכתוב באופן קריא ושוטף מושפעת גם מזוטות שכאלו.

דווקא על רקע עבודתו המקיפה של הרב הנקין בספר, בולט מאוד מה שאין בספר. הרב הנקין היה איש הלכה (ששניים מספרי ההלכה שכתב יצאו לאור, אחד בעודו בחיים ואחד לאחר שנרצח) והיה היסטוריון, ולמרות זאת הוא נמנע מכל דיון שיש בו משום היסטוריזציה של ההלכה. הרב הנקין לא נמנע אומנם מעיסוק (מצומצם מאוד) בפסיקתו של בעל 'ערוך השולחן', אך הוא דן בה באופן כללי מאוד, וכמעט רק בהקשר של ההשוואה בין הספר 'ערוך השולחן' לספר המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים. מלבד הערת אגב קטנה שנוגעת בשאלת הקשר בין היותו של הרי"מ עפשטיין רב קהילה ובין דרך פסיקתו, הרב הנקין נמנע כמעט לחלוטין מלעסוק בגופן של ההשפעות על פסיקת ההלכה של בעל 'ערוך השולחן'. הרב הנקין עוסק בדרך כתיבת הספר, בשלבי הפרסום ובפרטים רבים הקשורים בכך, אך נמנע מלהעמיד את פסיקתו של הרי"מ עפשטיין גופה בהקשר היסטורי כלשהו. קשה להניח שמדובר בהכרעה מקרית, סביר הרבה יותר להניח שמדובר בהכרעה ערכית, ששמה גבול בין לימוד התורה ובין המחקר ההיסטורי ונמנעת מכל ערבוב ביניהם.

והעצב בקריאה על שום מה? הרב איתם שמעון הנקין הי"ד נרצח יחד עם רעייתו נעמה הי"ד בפיגוע ירי לפני יותר משלוש שנים, ובשנים שחלפו מאז הרצח נחשפנו לגדולתו התורנית והמחקרית. הספר 'תערוך לפניי שולחן' הוא ספרו השני שיוצא לאור מאז הרצח, לאחר הספר 'אש תמיד' שעסק בהלכות שבת. זאת לאחר שבימי חייו יצאו לאור שני ספרים מפרי עטו, גם כן אחד הלכתי ואחד היסטורי. כל אלו מתווספים למאמרים רבים שפרסם הרב הנקין בחייו ועוד רבים שפורסמו בבלוג שלו לאחר הירצחו. אם זה היה ההספק בשנות חייו הקצרות, 31 בסך הכול, קשה שלא לחשוב על ההישגים הרבים כל כך שיכול היה להשיג אלמלא נגדעו חייו וחיי רעייתו באופן אכזרי שכזה. ווי על דאבדין.

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת shlomopy@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)