העגל – מבחן דו צדדי

חטא העגל מוריד את עם ישראל את התחתית שבתחתית ודווקא ברגע הזה מתגלה פן מיוחד של הקשר בין הקב"ה לעמו. הרב ניסים אדרי לפרשת כי תשא

שמעון כהן , ט"ז באדר תשע"ט

תורה ובחירה
תורה ובחירה
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

חטא העגל הוא המקום הנמוך ביותר שאליו ניתן לרדת כמאמר הפסוק 'ויתייצבו בתחתית ההר'. לעיתים אנחנו שואלים האם יש גבול לתחתית, האם נגענו בקרקעית. בחטא העגל שאין לו דמיון היסטורי ירדנו הכי נמוך שאפשר ונשברו הלוחות שקיבלנו משמים. איבדנו את טעמו של אירוע מתן תורה, נותרנו בסכנת כליה, ללא הכתרים שקיבלנו בהר סיני, אבלים וללא הלוחות.

אז מדוע לוקחים את שברי הלוחות שמבטאים את הכישלון ומניחים אותם בארון, בקודש הקודשים? מה שייך הכישלון הגדול לקודש הקודשים?

הרב קרליבך אומר שקודש הוא לראויים וקודש הקודשים הוא עבור הלא ראויים. ניתן לדמות את הדבר לרכב בשלבי פיתוח, שאז הוא עובר מבחני ריסוק. שוב ושוב מרסקים ושוברים את הדגם עד לקבלת הדגם המשופר. חטא העגל היה מבחן לעם ישראל, אבל אפשר לומר בזהירות שהוא היה גם "מבחן" לקב"ה: האם מערכת היחסים בינינו לבין הקב"ה היא משימתית תכליתית?

קיבלנו ספר תורה ובו משימות והוראות שעלינו לבצע, אבל מה קורה כשאנחנו לא מקיימים את ההוראות הללו? האם הכול מתפרק או שהיחסים בין הקב"ה לעמו הם יחדי קשר ונאמנות שלא יופרו לנצח ובכל מקרה. זוהי ברית עולם. המבחן לקשר הוא דווקא כאשר המשימה לא מבוצעת ואז הקשר לא רק נשמר אלא אפילו מתחזק. זוהי תשובה.

ניתן להסביר זאת במערכת היחסים הקרובה ביותר לכך, הזוגיות והנישואין, מערכת יחסים שיכולה להתבסס על קניות, ילדים ומשימות, אבל מה קורה כשהמשימות הללו לא מתבצעות? מה קורה כשאנחנו לא שבעי רצון? הכול מתפרק או שנישואין הוא קשר עוד לפני המשימות. בני הזוג נשבעים להישאר יחדיו גם כשהאהבה יורדת. זו מהותו של קשר שנמשך לנצח. זו מהותה של נאמנות.

את חטא העגל לא ניתן לנתק מיום הכיפורים שבו כל החטאים נמחלים ומי"ג המידות שבפרשתנו ומהמשכן שבו ה' שוכן איתנו בתוך טומאתנו. במעמד הר סיני חשנו שאנחנו לא ראויים, עמדנו מרחוק וביקשנו שה' יפסיק לדבר, אבל הבחירה בנו היא לא כדי לקבל תורה. קודם ישנה ברית שמבטאת את רצון ה' אותנו, ולאחר מכן מתוך הבחירה מגיעה הקומה השנייה של קבלת תורה. זהו מה שאמר הרב צבי יהודה זצ"ל 'אשר בחר בנו ומתוך כך נתן לנו את תורתו. לא בחר בנו כדי לתת תורה, אלא מתוך הבחירה בנו מגיעה מדרגת מסירת התורה'.

כשאדם שבור ועצוב עליו להיזכר בבחירה, כך אומר רבי נחמן. לומר שאמנם אני נמוך ומלא כשלונות, אבל למרות הכול הקב"ה בחר בי. כמה אהבה יש בבחירה של מי שלמרות שאינו ראוי, אני נבחר כי ה' רוצה אותי כפי שאני.