אין ימין ושמאל יש רק חול וחול- הערות

זעם סרוג, היגיון שמאלני, הפסטילבני, הומור ב'הארץ', אבו מאזן כמורה דרך, אושרת קוטלר כהשראה ו...גנץ. ועוד כמה הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן , י"ח באדר תשע"ט

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

זעם סרוג וקדוש

בכל זירה אפשרית פורסמו ביממות האחרונות אין ספור מכתבים בנוסח "הרב רפי\בצלאל. אם תחברו\לא תחברו ל'עצמה יהודית' לא אבחר במפלגה שלכם. על החתום, זעמן סרוגאל".

תהיתי אם כותבי המכתבים הללו באמת רוצים לראות את מנהיגות המפלגה שלהם נבהלת ונרתעת ממכתבים שכאלה, ואיך בדיוק הם מצפים לראות את אותה מנהיגות עומדת מול לחצים אימתניים של ממש כדוגמת לחצי נתניהו ומניפוליציותיו?

ביטחון שמאלני

על הטרלול שבדברי אשרת קוטלר אין צורך להרחיב במיוחד. אמרו את זה קודם לפניי, והרבה יותר טוב ממני. ובכל זאת רציתי להתפעל מהביטחון העצמי שמביא את קוטלר, מגישת חדשות שאמורה לשמור על ארשת אובייקטיבית, לא במהדורתה כפובליציסטית, הוגת דעות או חברת פאנל, להתבטא באופן שכזה.

אני מרשה לעצמי לשער את התגובות במקרה של מגיש חדשות שיעז לחתום כתבה על השמאל הישראלי במילים 'ככה זה, אתם רק רוצים שהם יהיו שמאלנים, אבל הם הופכים לחסידי מדינת טרור ולמעודדי הפיגוע הבא'. ניתן לשער שהדרישה לפיטורי אותו מגיש הייתה מגיעה עוד בטרם היה מגיע לנקודה שבסוף המשפט, אז מניין מגיע הביטחון של אדם כמו אושרת קוטלר בכך שניתן לכנות את חיילי צה"ל המשרתים ביהודה ושומרון כ'חיות אדם' ולצאת מזה בשלום?

היו לה פעם עקרונות

נו, איך עבר עליכם הפסטילבני? ראויה ציפי לבני להערכה רבה על היכולת לשכנע את התקשורת שלנו בתיוגה כבעלת אידאולוגיה נחרצת ונחושה, כזו שלא משנה דבר מעמדותיה בשל שיקולים אישיים ואינטרסנטיים. כשמדובר במי לדרכה הפוליטית יצאה כדי להיאבק ברעיונות אוסלו וסיימה את הדרך הזו כתקוות השמאל למדינה פלשתינית, וכשמדובר במי שדילגה בין ארבע מפלגות ועצרה רגע לפני השתלבות במפלגה החמישית, ההצלחה שלה להצטייר כאבירה אידאולוגית בהחלט מרשימה ומעוררת התפעלות.

טהורי הנפש מודאגים

קצת מוזר לשמוע את מתקפות השמאל על החבירה ל"גזעני-עצמה-יהודית" דווקא מפיהם של מי שבונים על יצירת גוש חוסם יחד עם עדיני הנפש מהמפלגות הערביות, אלה שמחלים את פניו של הראיס מהמוקטעה, אלה שכמהים להקמתה של מדינת היודנריין הפלשתינית ואלה שגם סד עינויים רדיופוני של ירון דקל ורזי ברקאי ביחד לא יוציא מהם מילת גינוי לפיגוע טרור רצחני כלשהו. להם יש מה לומר...

הומור בפרסום

שמעתי פרסומת והתקשיתי להאמין. הקריין המליץ לנו שאם אנחנו לא רוצים לבחור כמו עדר, אם אנחנו רוצים להכיר מגוון דעות, אתם מוזמנים לקרוא את... 'הארץ'. שמעתי את הפרסומת הזו תוך כדי נסיעה והייתי זקוק למישהו שיחזיק במקומי את ההגה יציב לנוכח טלטלת הצחוק שהרעידה את כולי. אל תגידו שאין להם הומור לחבר'ה של שוקן.

(ותחסכו מאיתנו את ה'תראו-אותו,-מדבר-בערוץ-7-על-אובייקטיביות'. אז זהו, שערוץ 7 לא נועד להיות במה אובייקטיבית לכלל הדעות, לא מחויב ולא מתיימר להיות כזה, אלא לאזן את חוסר האובייקטיביות שיש אצל אחרים)

ואם כבר הזכרנו את נכונות 'הארץ' להצגת מגוון דעות, קשה להתעלם מההתנצלות שמצא העיתון לנכון לפרסם על כך שבדרך לא דרך הסתננה לעמודיו הקדושים הפרסומת הגזענית (כך על פי הגדרת העיתון) הקובעת ש'אבא ואימא שווה משפחה'. לחיי המחשבה החופשית והעיתונות הפתוחה.

(אגב, אם הפרסומת הזו נחשבת לגזענות יכול להיות שגם פרסומת ל'הארץ' נחשבת לגזענות מאחר והיא רומזת להעדפת קריאת 'הארץ' על פני עיתונים אחרים?)

שו"ת בלי ה-ת'

כמה שאלות על מפלגתו של בני גנץ:

עם מי בדיוק הוא מתכוון להקים גוש חוסם, בשילוב החרדים ולפיד, או בשילוב בוגי והערבים? מה הקשר, לדוגמא, בין תפיסותיו של צבי האוזר לאלה של יעל גרמן (חוץ משנאת נתניהו, תנו משהו אחר, כי יום אחד נתניהו יוחלף מסיבות כאלה ואחרות, ותצטרכו למצוא מכנה משותף אידאולוגי-ערכי אחר)? האם אחרי החיבור עם העיתונאי יקפיד גנץ להתבטא מעט יותר בעדינות כשהוא מזלזל בהיסטוריה הקרבית של נתניהו? ואני עדיין מבקש להתעניין: האם מקובלת על יועז הנדל, צבי האוזר, משה יעלון ומוץ מטלון התייצבותו של בני גנץ בשורה הראשונה של טקס הזיכרון המשותף שארגן השמאל הקיצוני להרוגי 'צוק איתן' הפלשתינים (כלומר המחבלים, בעברית פשוטה) והישראלים?

דיפלומטיה בכיינית

ראש הממשלה אמר למייק פנס, סגנו של השוכן בחדר הסגלגל, ש"ישראל מצפה לתכנית המאה". על זה אומרים: אדוני ראש הממשלה, בוא! ישראל לא מצפה לתכנית הזה, ואתה, כמי שבוודאי יודע יותר מאיתנו על מה שיש בה בתכנית הזו, יודע מן הסתם טוב מאיתנו גם למה ישראל לא מצפה לתכנית הזו, אלא די מודאגת ממנה.

זה המקום ללמוד פרק קטן בדיפלומטיה בכיינית מאבו מאזן. הוא יודע שמאחורי התכנית הזו מצפה לו מדינה, אבל הוא רוצה יותר, וכדי לקבל יותר הוא חייב לרקוע ברגליים, לזעום ולתקוף ללא הרף את התכנית שטרם פורסמה. כשמנסחי התכנית הזו בחדרים האפלוליים של הבית הלבן שומעים שבירושלים מצפים וברמאללה זועמים הם מבינים שכדי "לאזן" עוד יותר את התכנית צריך לחלק עוד כמה תופינים שיצננו מעט את הזעם הערבי.

על דרגות והיגיון

תודו שמאנשים שהמליצו בלהט על הנסיגה מרצועת עזה, למרות אזהרות הטילים שיצפינו עד גוש דן, אזהרות שהתממשו אחת לאחת, ומאנשים שהיו משוכנעים שהדרך לשלווה ואחווה ים-תיכונית עוברת דרך נסיגה מרמת הגולן ומסירתו לידי העריץ וטובח העם מדמשק, מהאנשים האלה, גם אם היו בעבר על כתפיהם דרגות כבדות, הייתם מצפים לקצת יותר ענווה כשהם ממליצים להקים מדינת טרור בלב הארץ.

ניתן היה לקוות שאנשים שכאלה לא ימהרו לזלזל במי שחושב אחרת מהם וסבור שרק שליטה ישראלית על יהודה ושומרון תייצר יציבות ביטחונית. גם אם הם מגדירים את עצמם כ'מפקדים למען ביטחון ישראל' מותר לנו לא לרצות לראות את גוש דן על כל מבואותיו ואת ירושלים על כל חלקיה תחת איום טילים מכינון ישיר מגבעות השומרון. מותר לנו, סתם כי לא בא לנו להפקיר את הביטחון שלנו בידיים עוינות שמצהירות מתחת לכל מיקרופון רענן על השאיפה לחסל אותנו.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

יד האדומה ונקמת היו"רים

פוליאמוריה, שלווה והסרוגים

גנץ, גנץ, עוד גנץ, ביבי וברק

ששש... דברים שלא מדברים עליהם

שלגים, סערות ופוליטיקות קטנות