"החרדים החדשים"
מהפכה שקטה במגזר החרדי

ספר חדש מתאר את השינוי העצום שחל בחברה החרדית החל מהשירות בצה"ל ועד השימוש באינטרנט. ראיון עם דוד זולדן - מחבר הספר.

חזקי ברוך , י"ט באדר תשע"ט

החרדים החדשים
החרדים החדשים
צילום: מתוך כריכת הספר

דוד זולדן, ממייסדי הנח״ל החרדי, פרסם ספר חדש - ''החרדים החדשים'' - המתאר את השינוי העצום שחל בחברה החרדית החל מהשירות בצה"ל ועד השימוש באינטרנט.

הם מקפידים על קלה כחמורה, קשובים לגדולי התורה, נענים לקוד הלבוש המקובל, וגם פתוחים לעולם המודרני, חשופים לחידושי הטכנולוגיה, מכירים את פועלם האמנותי של זמרי פופ וגיבורי תרבות ישראלים, משרתים בצבא ומתאמצים לרכוש תואר אקדמי ולהתפרנס מעבודה.

אלה החרדים החדשים, קבוצה הולכת וגדלה בציבור החרדי, שהספר מגולל את מאבקיה, את הדילמות שאיתן היא מתמודדת ואת השינוי שהיא מחוללת.

"היה לי חשוב להדגיש שחלקים נרחבים מהציבור החרדי מחכים למחוות אהדה ולסיוע מצד החברה הישראלית. היום מפרידים בין הציבור החרדי לציבור החילוני פחד גדול ושורה של עסקנים ופוליטיקאים - חילונים וחרדים – שמתוך שיקולים אינטרסנטיים צרים מזינים את תומכיהם בשקרים ובאיומים. אין צורך בדמגוגיה הזאת", אומר זולדן בראיון לערוץ 7.

הספר מבקש לסייע לכולנו להביט בעיניים פקוחות במציאות החדשה שהולכת ומתהווה בישראל. ''אם נדע לעשות זאת, נצליח ליצור כאן חברה טובה יותר. לשם כך יש להכיר מקרוב את המהפכה השקטה שמתחוללת במגזר החרדי, מהפכת 'החרדים החדשים'. הם חותרים להרחיב את אופק ההשכלה שלהם ולהיפתח לאפשרויות מקצועיות מגוונות, שיגאלו אותם ואת משפחותיהם מלחצים כלכליים כבדים. הם מסכימים שיש לגייס לצבא או לשירות לאומי את אלה שאינם רואים בלימוד התורה ייעוד חיים עיקרי, או שאינם מסוגלים לעמוד בכך לטווח ארוך".

על פי ההערכות, ''החרדים החדשים'' הם שכבה שתלך ותתרחב בעשור הקרוב, עד שתשנה את פניה של החברה החרדית. ''החרדים החדשים' עוררו שיח פנימי נוקב בחברה החרדית, שאינה רוצה לאבד אותם, אבל גם לא מסוגלת להכיל אותם. היא מתקשה להתמודד עם קבוצת צעירים, שלראשונה אומרת קבל עם ועדה: נמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות, אבל בה בעת נקבל החלטות אישיות המתאימות לאורח חיינו. הדרישה של 'החרדים החדשים' לקבל את זכות הבחירה מחוללת שינוי עמוק ויסודי בחברה החרדית. ספר זה מאפשר היכרות עם מקורות השינוי ועם מחולליו".

החברה החרדית לא יכולה להסתדר בעצמה? אתה כותב בספר שהחרדים משוועים לדמות לאו דווקא חרדית שתושיע אותם

"בניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור החילוני, רבים מהפלגים והקבוצות בעולם החרדי מושיטים יד החוצה. עירם שוב אינה בצורה כפי שהיתה והגייסות שבתוכה שוב אינם רוצים להילחם. למעשה, רבים בחברה החרדית רוצים בכל מאודם שהדלתות ייפתחו ושמושיע גדול, לאו דווקא חרדי, יתייצב בשער. זו הסיבה שהצטרפתי למפלגת מגן של גל הירש שהיא מפלגה חילונית מוצהרת אבל גורם ממתן ובעיקר מאחד וזה מה שאנחנו צריכים בעת הזו".

"גל הירש פיקד על מבצע חומת מגן ואני יחד עם לוחמי הגדוד החרדי פשטנו אז על קני טרור, עברנו מבית לבית ועצרנו מבוקשים ואיתרנו אמצעי לחימה. כמו שהסתערנו אז בפיקודו וחירפנו את נפשנו בסיורים במובלעות מסוכנות ובמארבים בלילות חשוכי כוכבים תחת גשם שוטף כך נמשיך להסתער על המשימות החברתיות והאתגרים השוחרים לפתחנו ושרק יחד נוכל להתמודד ולפתור בעיות משמעותיות בחברה".

"אנחנו צריכים לראות את הדברים ממעוף הציפור ולאמץ ראייה ממלכתית שטובת האומה לנגד עינינו ולא רק טובתו של הסקטור הצר. בדיוק מאותו עיקרון סירבתי לשרת במילואים בגדוד הנח"ל החרדי והתנדבתי בפלוגת מילואים מיוחדת אבל רגילה. כשהיינו צעירים ואולי לא מספיק מיושבים בדעתנו היתה נכונה לנו המסגרת החרדית. אולם משבגרנו איני מוצא סיבה להמשיך בשירות מילואים סקטוריאלי ולהימנע מהזכות לשרת יחד עם עם ישראל בסיורים משותפים, בשמירות ובמארבים. לא התגייסנו כדי להקים מפלגה חרדית בצה"ל".

מטרת המסגרת ההומוגנית והייחודית לנו נועדה להגן עלינו מנזקים רוחניים. האם במסגרת מילואים אין מכשולים רוחניים?

''יש. אבל אפשר להתמודד איתם וגם לנצח. ברוב המקרים המילואימניקים החילונים מתחשבים, ורב המאחד על המפלג, ויודעים למצוא את שביל הזהב ולרקום שותפות גורל. אבל בשירות הסדיר זה אחרת והמתגייסים הצעירים מעדיפים שלא ליטול על עצמם סיכונים מיותרים ולשרת במסגרות נפרדות, שגורמות לא פעם להדרת נשים בסביבת השירות. יחד עם זאת אני חושב שיש לאפשר את האופציה למי שמעוניין לשרת ביחידה נפרדת גם במילואים''.

כריכת הספר החרדים החדשים
צילום: יח"צ

האם החרדים החדשים בכלל חרדים?

''כאן בדיוק טמון החשש הגדול והמוצדק של החרדים. כי אם החרדים הולכים לצבא ולאקדמיה ומעורבים יותר עם מדינת ישראל ושותפים לכלכלתה וביטחונה ומשלבים קודש עם חול אז מה מגדיר אותם כחרדים? מה מבדיל אותם למשל מחובשי הכיפות הסרוגות? צבע הכיפה? שאלה לובשים מכנס ג'ינס ואלה מכנס משי? מה יעשה את ההבדל? חילוקי דעות קוסמטיים: אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא? האם בית המקדש ירד משמים או שנבנה אותו?

''כל אלה הרי לא יעשו את ההבדל ואז החברה החרדית עלולה לאבד את צביונה למרות שהיא תמיד תשמור על הזהות הייחודית שלה והחרדים ימשיכו להציג את המודל של היהודי שדבק באמונתו ללא פשרות אבל זה כבר לא יהיה אותו הדבר ובדיוק מזה הם חוששים ולכן הודפים בעוצמה כל ניסיון של שינוי מחשש לפירוק המסגרת כולה. אנשי הזרם המרכזי החרדי טוענים כי בדומה לתנא אלישע בן אבויה, שעליו נכתב ש"בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו" (מסכת חגיגה, טו, ב), גם החרדים החדשים מחזיקים בביתם ספרים חיצוניים וממעטים לפקוד את בית המדרש.

''החרדים החדשים טרודים בשאלת זהותם ותובעים הכרה בחרדיותם ובמתן לגיטימציה מצד הממסד החרדי, שתבוא לידי ביטוי בקבלת ילדיהם למוסדות החינוך החרדיים המרכזיים. כדי שהחרדים החדשים יוכלו לחולל תהליך של שינוי הם נדרשים להוכיח, לעצמם ולחברה החרדית, שהם עדיין חרדים. בעוד החרדים החדשים מוטרדים בשאלת זהותם, לחרדים מהזרם המרכזי אין צל של ספק בנוגע לזהותם. אם נפתיע סטודנטים בקמפוס חרדי ונטיח בהם שהם אינם חרדים, סביר להניח שעצם הטענה תעורר בהם אי נוחות. אבל אם ניכנס לישיבת סלבודקה, לדוגמה, ונגיד לבחורי הישיבה ולאברכים שהם אינם חרדים, הם לא יוטרדו ויחזרו מיד לתלמודם''.

האם החילוני פתוח לקבל את החרדי שבא ויוצא בשעריו?

''החרדים כבר הוכיחו שהם נפתחים לחברה ומתגייסים לצבא ומתאמצים לרכוש השכלה ומנסים להשתלב אבל נדמה שהמגזר הפרטי לא ממש מתרגש מהמחווה ההיסטורית. היקף התעסוקה בקרב הציבור החרדי נמצא אמנם במגמת עלייה, אך הוא עדיין נמוך. לפי הנתונים רק 56% מהגברים החרדים בגילאים 25-64 מועסקים, לעומת 90% מהגברים היהודים שאינם חרדים. חובה להדגיש כי נתונים אלה ממיטים אות קלון על מצחם של מעסיקים שטרקו דלת בפני חרדים רבים ולא רק מנעו מהם פרנסה הולמת אלא גם נתנו להם הרגשה שהם לא רצויים ובלתי שווים. וזה קורה בדיוק כשחרדים רבים מבינים היום שהעולם צועד קדימה, ושלימודים והכשרה הם תנאי בסיסי לפרנס משפחה בכבוד.

''לאחר שבוגרי העתודה הצבאית ובכללם גם המכללות והקמפוסים החרדים צלחו את קשיי הלימודים וסיימו אותם בהצלחה, הם מחזיקים בתעודה אקדמית או בתעודת הכשרה וכעת עליהם לטפס מדרגה נוספת ולהשתלב בשוק העבודה. כאן מסתבר, הם נתקלים בבעיה חברתית חמורה ומקוממת: מעסיקים לא מזדרזים לגייס אותם בשל היותם חרדים. מעסיקים חילונים רבים תופסים את החרדים כשמרנים שיתקשו להסתגל ולתפקד כהלכה בחברת עובדים פתוחה ודינמית.

''עבודה עם חרדים מחייבת סבלנות ולא מעט סובלנות – משני הצדדים. הקונפליקטים יכולים להתגלות במישורים הטכניים והבסיסיים ביותר, ברמות היום יומיות הכי פשוטות: בבדיחה שלא ממש הצחיקה, בהיעדרות מדיון חשוב על גול שהיה או לא היה במשחק כדורגל גורלי בליל אמש, בסירוב מנומס להפסקת קפה במקום לא כשר – ואלו רק דוגמאות ספורות''.

מה הפתרון שאתה מציע?

''הדרך היחידה לנטרל משקעים ולייצר סביבת עבודה נעימה ופרודוקטיבית היא פשוט לקבל את העובדים החרדים כעסקת חבילה. למרבה הצער, רבים בחברה החילונית לא פתוחים מספיק לקבל עובדים חרדים וקיים חשש שגם אחרי שחרדי יעבור הכשרה מקצועית הוא יתקשה למצוא מקום עבודה בתחום בו בחר.

''המעסיק החילוני צריך לא רק להסתכל על החסרונות, אלא גם להיות מודע לכמה יתרונות משמעותיים שיש לעובד החרדי. כך למשל איסור הגלישה באינטרנט החל עליו שעשוי להפוך דווקא ליתרון. במילים אחרות: כיוון שלעובדים חרדים אסור ממילא לגלוש ברשת, פריון העבודה שלהם בהחלט עשוי להיות גבוה יותר.

''אם נוסיף לנתון זה את ההנחה שעובדים חדשים, במיוחד ממגזר לא אהוד, נחושים להוכיח את עצמם במקום עבודה טרי ושואפים להישגים מקצועיים גבוהים – הרי שנקבל עובד שלא רק מקדיש יותר שעות רבות לעיסוקו, אלא גם להוט יותר לקבל הכרה מקצועית ולהצליח, וממילא יהיה משתלם יותר לארגון להעסיקו בין שורותיו.

''הדילמה של אותו חרדי המתלבט האם לצאת ולהשתלם במוסד אקדמי או במרכז הכשרה מקצועית נובעת מהתפיסה המסורתית שקבעה שלימודים והכשרה יבואו על חשבון זמן לימוד תורה בכולל או בישיבה. אולם במבחן המציאות ההכרח הכלכלי גובר על הדילמות, והנתונים הללו מוכיחים זאת.

''יש להדגיש: במגזר החרדי עזיבה של הכולל או הישיבה לטובת לימודים, הכשרה ורכישת מקצוע כרוכה בצער רב ובלבטים כבדים. איך שלא מסובבים את זה, הסטטוס החברתי של תלמיד חכם המקדיש את עתותיו לתורה הוא הגבוה ביותר. וכך, החרדי האקדמאי והעובד יוצא נפסד מהיחס כלפיו הן מצד המגזר החרדי שרואה בו סוג ב' והן מצד החברה החילונית שמסתייגת ממנו.

''היעדרות יחסית של חרדים משוק העבודה, היא טראגית למגזר החרדי כמו גם לחברה הישראלית כולה. במושגים של העולם החרדי הישן, לימודי השכלה גבוהה היו מושגים פסולים וראויים לגנאי. הרעיון שעומד ביסוד ההיתר היום נובע מכך שהאוניברסיטאות אינן משמשות יותר חממה לרעיונות פילוסופיים של כפירה בדת, כי אם מקום לימוד והכשרה למקצוע פרקטי.

''אותם חרדים שמבקשים להתפרנס בכבוד הם ראש הגשר בין החברה החרדית לחברה החילונית: הם אלה שחיים בשני העולמות, מפחיתים את השנאה, מנפצים את הסטיגמות ויוצרים ערוץ היכרות ישיר ובלתי אמצעי. השורה התחתונה ברורה וחד משמעית: אם תיעצר המגמה המבורכת של השתלבות חרדים בשוק העבודה ובמוסדות אקדמיים כולנו - חרדים וחילונים - נצא נפסדים''.