מערכת במשבר
מערכת במשברצילום: הדס פרוש, פלאש 90

המציאות הקשה בבתי החולים, בעיקר במחלקות הפנימיות, גובה מחיר כבד מעבר לפגיעה בכבוד המטופלים, הדבקות וזיהומים.

עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות רשלנות רפואית קובע כי הדוחק במחלקות מניב גם טעויות בשיקול דעתם של רופאים.

"מומנט הזמן משחק תפקיד בצורה מוחלטת", אומר חרל"פ ומוסיף כי "בישראל בין 2010 ל-2017 האוכלוסיה גדלה בכמעט מיליון ומאה אלף תושבים. לעומת זאת התוספת הייתה של 350 מיטות לאגפים הפנימיים. המשמעות היא שכשאדם מגיע לבית חולים, כלומר כשהבעיה מציקה או דחופה, אין מקום לשים אותו ומטבע הדברים גם הטיפול הרפואי משתהה".

"צריך להבין שיש סוגים של פגיעות, אירועים ומחלות שמצריכים טיפול מיידי כמו שבץ או פגיעה בעורק הראשי. הטיפול צריך להיות במקרים כאלה בתוך 10-15 דקות כדי להציל את חייו. התוצאה היא שכאשר אין מיטה לחולה לא ניתן לטפל בו", אומר חרל"פ ודוחה את הטענה לטיפול אפשרי במנגנון הרפואה הדחופה. "במקרים קשים צריך אשפוז ואין איפה לשים את המטופל. התפוסה בחלק מבתי החולים היא למעלה ממאה אחוז ואז רואים את המחזה של מיטות במעברים ובמסדרונות".

"אחת ההערות שיש לנו כעורכי דין היא כלפי לוח הזמנים שניתן לתת לחולה. בדיקות רופא בקופות החולים לא מספיקות ובבתי החולים המצב גרוע יותר, מקצרים את זמן האישפוז כדי לפנות מיטות לאוכלוסיה חדשה והדברים הולכים ומתרבים. כך הטיפול הרפואי לא מושלם והדבר מביא לטעויות ולמחדלים שמי שנושא בהם הוא הפציינט עצמו".

מוסיף עו"ד חרל"פ ומזכיר את הפער בין בתי החולים שבמרכז לאלה שבפריפריה. "במרכז, האזור העשיר יותר, כמות המיטות גדולה יותר, וככל שמתרחקים מהמרכז כמות המיטות ביחס לאזרח קטנה יותר, כלומר שהסיכויים לזכות בטיפול נכון כשהמרחק גדול מתל אביב הולך וקטן. חשוב לזכור שמדובר לא רק במחלקות פנימיות, מעבר לכך שהמחלקות הפנימיות מאחדות בתוכן מחלקות נוספות שנכנסות תחת הכותרת מחלקה פנימית, וכשאין בהן מיטות בפנימיות הטיפול לא הולם ומכאן ועד למחדל שפוגע בלקוח המרחק קצר מאוד".

בדבריו דוחה עו"ד חרל"פ את ההבדל לכאורה בין פגיעה במטופל בשל קוצר זמן לבין פגיעה שנובעת מרשלנות של רופאים. לדבריו מול בית המשפט הטיעון הטכני אינו מקבל משמעות והיחס לשתי הטענות שווה, "בית המשפט לא נכנס לשאלת המיטות אם היו או לא ולא לשאלה למה המטופל קיבל רק עשר דקות טיפול כשמצבו מחייב טיפול כפול. בשורה האחרונה היחס הוא לשאלת הטיפול שהיה ראוי וצריך להינתן ולא ניתן. באותו רגע עוברים משלב הטענה הכלכלית לטענה של רשלנות רפואית".

"טעויות הן דבר שקורה. יש לאבחן כי יש טעות בשיקול דעת כמו במצב שבו היו שתי אפשרויות לטפל ורופא בחר באחת. מקרה כזה ניתן להבנה, אבל יש טעויות שנובעות מחוסר ידיעה או מכך שרופאים מצאו את עצמם במציאות בלתי אפשרית. יכול להיות שצריך לבוא בטענה למדינה שלא הקצתה יותר מיטות בידיעה שהדבר נצרך, אבל זה לא פוטר את החיוב של בית החולים למתן טיפול נאות, ואם הוא לא ניתן הטענה לרשלנות רפואית קיימת".

האם קריסה שמתרחשת במערכת הבריאות יכולה להניב גל של תביעות משפטיות שאחריתן קריסה של המערכת המשפטית? עו"ד חרל"פ לא שולל את האפשרות שהמציאות הנוכחית תוביל לכאוס ולהגדרתו "כיום אנחנו על סף התהום". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי דין שומה קיים גם לגבי תאונות הדרכים שמספרן גדל יחד עם מספר הנפגעים ככל שהאוכלוסייה גדלה ואיתן גדל גם היקף התביעות המשפטיות.

"אין לי פתרון מעבר להסטת תקציבים כפי שאנחנו שומעים התחייבויות רבות. אם בשבע שנים הוסיפו רק את המספר הזה של מיטות כנגד גידול של 1.1. מיליון באוכלוסיה, אז כנראה מישהו לא מתפקד נכון", אומר חרל"פ הקובל גם על העובדה שהסוגיה הזו נמצאת בתחתית סולם ההתעניינות במערכת הבחירות שאנחנו בעיצומה. "נכון שאנחנו נמצאים במצב ביטחוני מורכב וכו', אבל רפואה היא דבר משותף לכולנו ללא שיוך מפלגתי, וכאזרח אתה מצפה שאם יבוא יום שבו תזדקק לרפואה הציבורית היא תינתן, ואם זה לא קורה, נכשלנו".

עו"ד עמיקם חרל"פ
עו"ד עמיקם חרל"פצילום: משרדו