בשבע מהדורה דיגיטלית

נדבת אדם תאיר פניו-סיפור לשבת

ר' דוד שכטר היה מחשובי חסידי ברסלב בעיר העתיקה בירושלים שלפני קום המדינה.

עודד מזרחי , כ"ג באדר תשע"ט

סיפור לשבת
סיפור לשבת
צילום: ISTOCK

כמו רבים מתושבי ירושלים וחסידי ברסלב בפרט, הוא בחר להסתופף סביב שריד בית מקדשנו - הכותל המערבי. יום יום נהג לשהות במקום שעות רבות, שבהן התפלל, התבודד עם קונו ועסק בתורה.

יום אחד הבחין ר' דוד ביהודי מכובד שיושב צמוד לכותל, ספר תהילים בידו והוא ממרר בבכי מר שעה ארוכה. חלפה שעה, עברו שעתיים ובכיו רק הלך וגבר, עד שר' דוד החל לחשוש לשלומו של האיש. בתום שלוש שעות של בכיות שמזעזעות את הנפש, חש לקראתו וניסה לדובבו בשאלה על מה ולמה הוא בוכה כל כך.

האיש לא נעתר מיד, אולם לאחר דקות אחדות סיפר כי הוא עומד שבוע אחד בלבד לפני חתונת אחד מילדיו. בחודשים האחרונים ניסה לגייס את הכספים להוצאות החתונה והנדוניה, אולם כל ניסיונותיו עלו בתוהו, וכעת ימים ספורים לפני החתונה עומד הוא בפני שוקת שבורה ואינו יודע איך יישא פניו כלפי המחותנים.

ר' דוד שכטר היה אביון למהדרין, ובמה יוכל לעזור לאותו יהודי? בכל זאת אמר לו: "בוא איתי לביתי ונראה במה אוכל לעזור לך!"

לאמיתו של דבר, בפינה מוסתרת בביתו הטמין ר' דוד סכום הגון לחתונת אחד מילדיו. הוא לא רצה לחכות לרגע האחרון, ובמשך תקופה ארוכה אסף פרוטה לפרוטה עד שעלה בידו לצבור סכום שאיתו אפשר "לגשת אל השולחן". עתה עשה את חשבון נפשו: אומנם מדובר בכסף שמיועד לעזור לילדו בעת חתונתו, אולם החתונה עדיין אינה עומדת בפתח, ומנגד עומד לו יהודי זה ממש לפני חתונת ילדו ואין לו כלום, ונפשו יוצאת מרוב צער.

השניים הגיעו לביתו של ר' דוד, שם הוא הוציא את אמתחת הכסף ומסרו בשלמות לידי היהודי ההמום, שלא מצא מילים מתאימות להודות למיטיבו.

באותו יום הלך ר' דוד כמנהגו להתפלל מנחה במניין עם רבי שלמה גולדמן מזווהיל, המכונה רבי שלומקה, שנהג בפשטות גדולה ונודע כבעל מופת. כאשר ראה רבי שלומקה את ר' דוד שאל אותו: "אנא ממך, גלה לי איזו מצווה קיימת היום? איזה דבר טוב עשית היום?"

ר' דוד ניסה להשיב בתמימות "לא עשיתי מאומה...", אבל רבי שלומקה גרם לו להבין כי אין לו ספק שהוא כן עשה היום מצווה מיוחדת ודרש ממנו במפגיע לגלות לו מה היא.

"אם הרבי אינו יודע מה עשיתי", השיב ר' דוד נואשות בתקווה שהפעם יניח לו, "אז כנראה שאינו צריך לדעת..."

כשראה הצדיק כי אין הוא מסכים לגלות, שלף קלף מיקוח. זו תקופה ארוכה שר' דוד ניסה ללמוד איתו בחברותא. אולם הרבי, שלמד בחברותות במשך כל היום עם כמה מחשובי ירושלים, לא הסכים ללמוד גם איתו.

"אם תגלה לי בדיוק מה עשית היום", הבטיח הרבי, "אלמד איתך בחברותא!"

מול הבטחה שכזאת לא היה ר' דוד מסוגל לעמוד. בקול שפל סיפר על מה שהתרחש בכותל המערבי ואחר כך בביתו.

לאחר ששמע את הסיפור, התרגש רבי שלומקה ואמר: "כאשר נכנסת לבית המדרש מיד ראיתי על פניך הזדככות גדולה מאוד, ראיתי שעשית מעשה טוב עצום שתיקן את נשמתך, הן בגלגול זה והן בכל הגלגולים הקודמים! וכעת אני מבין מה גרם לכך".

לאחר התפילה הגיע במרוצה אחד מיהודי ירושלים להזכיר לפני הרבי מזווהיל את זוגתו שהתקשתה בלידתה, וביקש ממנו שיברכה לישועה דחופה.

פנה רבי שלומקה לר' דוד שכטר שעמד מן הצד, וציווה עליו להזכיר כעת את האישה בתפילתו. ר' דוד סירב לעשות פעולה שעלולה לפרסמו, באומרו כי היהודי הרי מבקש את ברכת הרבי ולא את ברכתו שלו, אולם רבי שלומקה ציווה עליו: "לא כן, אלא אתה תברך אותה, כי בעת הזאת אתה נקי ומזוכך לגמרי, ובידך לברך את ישראל..."

לימים בנו של ר' דוד, רבי יעקב מאיר שכטר, היה לראש ישיבת המקובלים 'שער השמיים' בירושלים ולמנהיג חשוב של חסידות ברסלב בימינו, והוציא לאור ספרי אמונה ודעת נפלאים.

על פי סיפורו של הרב אלימלך בידרמן

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com