בשבע מהדורה דיגיטלית

התנועה לשיקום הלשכה

נסיבות פרישתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה והפרשיות שבחלקן נקשרו גם שמה ומעמדה של לשכת עורכי הדין, פגעו קשות במעמדה הציבורי.

אסף משניות , כ"ג באדר תשע"ט

"שורה של ניגודי עניינים שלא מפוקחים". נווה בטקס ועידת המשפט, לשכת עוה"ד 2016
"שורה של ניגודי עניינים שלא מפוקחים". נווה בטקס ועידת המשפט, לשכת עוה"ד 2016
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

בעוד קצת פחות מארבעה חודשים יתקיימו הבחירות בלשכת עורכי הדין. אם עד לפני כמה שבועות נדמה היה שתוצאות הבחירות ידועות מראש, באה פרשת אפי נוה וטרפה את הקלפים. ראש הלשכה היוצא נחקר בימים אלה במשטרה בחשד שמינה שופטים תמורת טובות הנאה מיניות, ופרשה זו היא רק האחרונה ברצף של אירועים שהובילו למעמד ציבורי שלילי ביותר ללשכה. תוסיפו לזה את תלונות המתמחים ועוד שורה של פרשות, ותמצאו לשכה תחת ביקורת ציבורית חריפה ביותר.

נכון לשלב זה יתמודדו ביוני הקרוב בבחירות על ראשות הלשכה ארבעה מתמודדים: עורכי הדין ציון אמיר, אילן בומבך, אבי חימי ואורי קינן. השניים האחרונים נחשבים למקורביו של היו"ר הפורש נווה, וחימי אף נבחר לאחרונה על ידי המועצה הארצית לתפקיד ראש הלשכה עד הבחירות. לעומתם, אמיר ובומבך נחשבים למתנגדים לנווה ולדרכו, ומנהלים קמפיין לשינוי התנהלות הלשכה.

"הלשכה נמצאת היום במשבר אמון הגדול ביותר בתולדותיה, בגלל שלל הפרשיות שנקשרו בשמה", אומר עו"ד אילן בומבך, עורך דין מוכר המשמש כראש ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין וכעת מבקש כאמור לעמוד בראשה. "אלה שהנהיגו את הלשכה מעלו באמון הציבור. הלשכה הגיעה למצב שהיא משרתת קבוצה קטנה מאוד של אנשים ואינטרסים ולא פועלת למען כלל עורכי הדין. התוצאה של זה היא שמי שנפגע הם לא רק עורכי הדין, אלא גם הציבור עצמו".

מה זה אומר?

"זה אומר שורה של ניגודי עניינים שלא מפוקחים. החלטות מתקבלות כאשר אנשים שנוגעים בדבר יושבים בחדרים שבהם ההחלטות הללו מתקבלות. שופטים מתמנים על סמך קומבינות ולא על סמך כישוריהם ונוצרים מעין מונופולים כמו בתחומי כינוס ופירוק נכסים. התוצאה היא שגם עורכי הדין נפגעים וגם הציבור ניזוק. זה מצב לא הגיוני שצריך לעצור אותו".

"אי אפשר להפריז בחומרתו של הנזק שנגרם ללשכה", מסכים גם עו"ד ציון אמיר, עורך דין מפורסם אף הוא, המשמש כיו"ר בית הדין המשמעתי של הלשכה ומתמודד כאמור על הנהגתה. "הרבה מאוד אנשים בציבור הרחב ובקרב עורכי הדין פשוט מתביישים במה שקורה בלשכה. זה מצב מאוד בעייתי. אני מניח שחלק לא קטן מעורכי הדין שמתביישים היום בלשכה היו מבטלים את חברותם בה אם זה היה אפשרי. צריך להיאבק מאבק איתנים בשביל לשנות משמעותית את התדמית גם של המקצוע וגם של הלשכה".

איך עושים מהלך כזה? הרי הבעיה של מערכת המשפט בישראל לא מתחילה ונגמרת בפרשת אפי נוה. יש ביקורת גדולה על בתי המשפט, וגם פרשת רונאל פישר לא בדיוק ציירה את המערכת כמקום טוב.

"אין פתרונות קסם. זה משהו שדורש עבודה מעמיקה וארוכה. מעל הכול צריך קברניט שיחזיק בידיים איתנות את הספינה המיטלטלת הזאת ויוביל אותה לחוף מבטחים. זה צריך להיות אדם שנהנה מהערכה רבה מהציבור בכלל ובקרב עורכי הדין בפרט. הוא צריך להיות מישהו שמכיר את המקצוע הזה לפניי ולפנים, עוסק בחקיקה, פועל ומייצג בתוך אולמות בתי המשפט, ומעל הכול - מישהו שלא דבק בו רבב ומתנהל על פי תפיסות ערכיות. אותו אדם צריך להרכיב צוות שיחליף את כל מה שקורה היום בלשכה. כל מי שהוביל את הלשכה למה שהיא היום צריך לפנות את הדרך למי שלא היה מעורב בכל זה".

אלה אמירות מאוד כלליות. אילו מהלכים מעשיים מי שייבחר להוביל את הלשכה יצטרך לעשות?

"אני לא חושב שצריך לפרוס כל צעד וצעד בצורה ספציפית. הכיוון צריך לכלול כמה דברים מרכזיים. בראש ובראשונה צריך להכשיר דור חדש של עורכי דין ברמה הגבוהה ביותר. צריך לחבק את הסטודנטים והמתמחים מחד, אבל גם לדרוש מהם את המקצועיות הגדולה ביותר, וגם ללמד את תחום האתיקה בצורה משמעותית במהלך הלימודים, ולא כמשהו צדדי. אנחנו צריכים לשכה שפחות עסוקה בלעשות מסיבות, ויותר מתמקדת במחקר משפטי ובכנסים מקצועיים.

"אנחנו גם צריכים להוביל לעבודה נקייה ויעילה יותר בוועדה למינוי שופטים, שלא תייצר עוד כותרות כמו שקיבלנו בחודשים האחרונים, ותמנה את השופטים הטובים ביותר שאפשר", קובע אמיר, "צריך להגביר את השקיפות בפעולות הלשכה, אסור לטאטא את מה שקרה מתחת לשטיח, תקינות ומינהל ציבורי תקין הם הבסיס לפעילות הלשכה. צריך גם לדאוג לפרנסתם של עורכי הדין הצעירים. יש הרבה מה לעשות, וצריך לשנס מותניים ולהתגייס למלאכה ולדאוג לכך שכל מי שהיה חלק בפעולות שאינן תקינות יפנה את מקומו אחר כבוד".

לא מוכנים להתקרב

גם בומבך רואה בשורת הפרשיות המביכות שנקשרו בשמה של הלשכה ובשמו של העומד בראשה סכנה למעמד המקצוע כולו. "ההתנהלות של הלשכה, שהקרינה לכל המערכת, הובילה למצב שדורש שיקום משמעותי של התדמית, וזה לא יגיע בלי עבודה מעמיקה. הגענו למצב שאנשים לא מוכנים להתקרב ללשכה בשביל לתקן את מה שצריך לתקן. למען האמת, גם אני יכולתי להישאר באזור הנוחות שלי ולא לגעת במקום הזה. אבל השעה מחייבת, וכאחד שמתמחה בפתרון משברים לא יכולתי לעמוד מנגד כשהמקצוע שאני כל כך אוהב נמצא במשבר כל כך חמור. אנחנו נמצאים במערכה שתכליתה היא החזרת האמון שאבד".

ואיך עושים את זה?

"מתחילים בשיקום מעמדם של עורכי הדין עצמם, להחזיר את היוקרה לתפקיד. קח לדוגמה את נושא הגישור. היום כל אדם יכול להיות מגשר, ולא רק עורכי דין. הבעיה היא שגישור הוא הליך משפטי, שאדם שלא מכיר את מערכת המשפט לא יוכל לעשות בצורה טובה. לכן מגשרים צריכים להיות רק עורכי דין, שיוכלו להציג בפני הצדדים את נקודות התורפה והחוזקה של הצד שלהם בתיק וכך להוביל לגישור יעיל, מהיר ואפקטיבי. קח למשל גם את תחום המקרקעין. היום תעריפי עסקאות הנדל"ן מאוד נמוכים, והתוצאה היא שעורכי דין טובים לא מתקרבים לתחום כי הוא לא משתלם, ושוב מי שנפגע אלה האזרחים הפשוטים. הדברים האלה נשמעים כמו נושאים פרוצדורליים וכביכול מדברים על שיפור מעמדם של עורכי הדין, אבל בלי זה לא יהיה אפשר לשקם את התדמית החולה של התחום כולו".

בקדנציה האחרונה הפכה הלשכה לגורם משמעותי מאוד בוועדה למינוי שופטים. זה לא שקודם לכן לא הייתה ללשכה השפעה, אך הברית שיצר נוה עם שקד העצימו את כוחה. בראיונות שונים נוה הרבה לתאר את השפעתו על מינוי השופטים, ואף אמר שמי שרוצה להתקדם יודע שהוא צריך לשמור על קשרים טובים מאוד איתו. ההתנהלות הזאת הובילה לתדמית ציבורית של גוף פוליטי, ולא של גוף מקצועי כמו שהלשכה אמורה להיות.

"לצערי הלשכה הפכה לגוף עסקני שמבצע פוליטיקה נמוכה", אומר עו"ד ציון אמיר. "קח למשל את ניסיון המחטף שמנסים לעשות כרגע בוועדה למינוי שופטים, כאשר מנסים לקבץ אותה בשביל למנות שופטים לעשרות שנים קדימה רגע לפני שהלשכה כולה נבחרת מחדש והאנשים שנמצאים בה היום יעזבו אותה. זה משהו שחורג מכל כלל אתיקה שקיים. אלה בדיוק המהלכים שהוציאו שם רע למקצוע. הפוליטיקה הארצית יכולה לקבל שיעורים בפוליטיקה נמוכה מהנעשה בלשכה".

הפכה לגוף פוליטי

"הלשכה חרגה הרבה מאוד מהתפקיד שלשמו היא הוקמה, והתוצאה היא הרבה מאוד שחיתות", אומר פרופ' עודד מודריק, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל. "הכוח שמוענק לה על פי חוק הוא גדול ומאוד מקיף, והלשכה עושה בו שימוש נרחב ביותר".

למה יש ללשכה כל כך הרבה כוח? במה היא שונה מכל תחום אחר?

"תחום המשפט, בשונה מתחומים אחרים, הוא תחום שכל אזרח בישראל ניפגש איתו בצורה כזאת או אחרת. הסיכונים של קבלת ייעוץ מאנשים שאינם מוכשרים לכך גדולים לא פחות מאשר רופאים, ולכן המחוקק קבע שחייבים שהמקצוע יהיה מורשה. מעבר לזה, בגלל הייצוג שיש לעורכי הדין בקרב גורמי השלטון, מהכנסת ועד לבתי המשפט כמובן, כולל הנשיא שלנו שהוא עורך דין במקצועו, הלשכה קיבלה המון כוח לידיים".

החוק שעליו מדבר השופט מודריק הוא חוק לשכת עורכי הדין, שנחקק בשנת 1961. החוק הופך את הלשכה לאיגוד המקצועי היחיד הקבוע בחוק, כשבלי חברות בו אין אפשרות לעסוק בעריכת דין. בין היתר הלשכה אחראית על הנורמות האתיות של עורכי הדין, על המתמחים ועל מבחני הלשכה. אבל הכוח המשמעותי ביותר שלה נובע משני אמצעים העומדים לרשותה. הראשון, והמוכר יותר, הוא החברות בוועדה למינוי שופטים. השני הוא היכולת המעוגנת בחוק להביע עמדה משפטית בכל חוק שעולה לדיון, וכמו כן להשתתף בדיוני הוועדות הרלוונטיות ולהשפיע על תצורת החוק הסופי. בשתי הפריבילגיות הללו עושה הלשכה שימוש נרחב.

"מה שקרה בשנים האחרונות בוועדה למינוי שופטים זה הבנה של הלשכה ששני הנציגים שלהם יכולים להיות לשון מאזניים או גורם בעל השפעה מאוד גדולה. יחסי הכוחות לא השתנו בוועדה כבר הרבה מאוד שנים, אלא שהרבה מאוד שנים, בעיקר בשנות האלפיים, הלשכה התמסרה כמעט באופן מוחלט לבית המשפט העליון והלכה איתם יד ביד, ולכן המשמעות שלהם הייתה נמוכה. ברגע שהברית הזאת הוחלפה לברית עם הדרג הפוליטי נוצר הרבה יותר כוח ללשכה, וזה גם צייר אותה כגוף פוליטי".

העובדה שהלשכה מצטיירת כיום כגוף פוליטי אינה מעידה על כך שהיא לא הייתה כזאת בעבר. למעשה, כבר מימיה הראשונים מפלגות שונות ניסו ליצור בה מוקדי כוח משמעותיים. באופן מעט מפתיע, למרות שהממשל באותם ימים היה שייך למפא"י, הכוח המשמעותי ביותר בלשכה היה שייך דווקא לליברלים ולחירות, שלימים הקימו את הליכוד. הסיבה לכך, טוען פרופ' מודריק, היא העובדה שמדובר במקצוע חופשי, שם באופן קבוע היה יתרון לתנועות הליברליות יותר. מימי קום המדינה אומנם המציאות השלטונית והאידיאולוגית השתנתה מקצה לקצה, אבל התשוקה לעמוד בראשות הלשכה לא השתנתה כהוא זה. להפך, היא רק הלכה וגדלה. "הכוח שיש היום לראש הלשכה הוא בלתי נתפס, ויש סיבה למה כל כך הרבה אנשים מתמודדים לתפקיד", הוא אומר.