ג'נין, 'העבודה' ואות השקיפות - הערות

מי במרתפי רשימת העבודה, מי התקבצו לכבד את דינה זילבר, מי האמין למחבל ומי התלהב מהאוסקר. בלי נתניהו ובלי גנץ, הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן , כ"ה באדר תשע"ט

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

וכיתתו, גרסת ג'נין

משום מה לא הצליחו להפתיע אותי מגישי מהדורות החדשות כשדיווחו על מעצרו של זכרייה זביידי בידי כוחות הביטחון בשל מעורבותו בפעילות טרור חמורה.

בניגוד, אולי לכמה עיתונאים ופרשנים אספני יונות שלום וחובבי משאים ומתנים מדיניים, התקשיתי לקנות את הסיפורים על החלטתו של אותו ארכי מחבל, שדם יהודים רבים על ידיו, לשנות את דרכו, להקים חוג לתיאטרון עבור ילדי ג'נין, לכתוב מחזות ולפזר סיסמאות של אהבה כלל עולמית משל היה מתמודדת בתחרות מלכת היופי. את הצהרותיו לתקשורת הישראלית המצועפת מהתרגשות על התעניינותו בעולם המחשבים והאפליקציות העדפתי לאפסן במגירה שעליה המדבקה 'חרטוטים ששמאלנים אוהבים לשמוע'.

ככה אני, טיפוס חשדן כשמדובר בטיפוסים שכאלה. אצלם פועל הפתגם וכיתתו תיאטרוניהם לפיגועים ומחזותיהם ליריות.

ריבלין התלהב? נו, אז מה?

עולם הקולנוע הישראלי נרעש ונרגש עם זכייתו של הסרט 'SKIN' של גיא נתיב. צהלולי הכתבים ותרועות המגישים נשמעו למרחוק. 'זכינו באוסקר' הם צהלו כאילו הם במו עצמם זכו בפסלון המוזהב.

ברגעים שכאלה אני דווקא מעדיף להירגע ולא להיסחף גם אחרי ברכותיו הנמלצות של נשיא המדינה על הגאווה הישראלית שבאירוע. אמנם לא ראיתי את הסרט (ותסלחו לי אם גם אבחר שלא לראות אותו), אבל כשאני מקשיב להסבר המלומד של גיא נתיב לבחירתו ליצור קולנוע בארצות הברית ולא בישראל כי שם אין צנזורה, כלשונו, וכשהוא מסביר שהסרט העוסק בגזענות מוקדש לנו, אני מטיל ספק יותר מסביר בהגדרתו של נשיא המדינה את האירוע.

כך נלחמת מפלגת העבודה בג'ובים ובשחיתות

בעוד אנחנו מתמקדים בעשירייה הפותחת של מפלגת העבודה מתוקף ההערכות שהרבה מעבר לה לא צפויה המפלגה להכניס לכנסת ה-21, כדאי לפעמים להציץ אל תחתית הרשימה. שם, אחרי המקום ה-100, אפשר למצוא כמה ממכובדי המפלגה הוותיקים שהוצבו שם על מנת להביע את הוקרת המפלגה לפועלם ולעברם.

ניתן למצוא שם את אהרון ידלין, את עוזי ברעם, שלמה הלל, משה שחל, רענן כהן ואחרים. כך גם ניתן לגלות במקום ה-113 את רון חולדאי (לא ידעתי שלראשי רשויות מכהנים מותר להתמקם ברשימה לכנסת, אבל ניחא). אבל בין השמות החשובים הללו בצבץ שם נוסף אליו הפנה את תשומת ליבנו מאיר גולדמינץ (ותודתנו על כך) אל המקום ה-108 ברשימה, שם מתגלה שם מוכר וזכור מההיסטוריה הלא נעימה של הפוליטיקה שלנו. מסתבר שבמקום הזה מצאה מפלגת העבודה לנכון למקם את מיודענו אלכס גולדפרב, כן, כן, אותו אלכס שנבחר בקולות מצביעי הימין ל'צומת' וערק לשורותיו של יצחק רבין המנוח בעסקת ההצבעה על אוסלו תמורת תפקיד סגן שר ורכב טויוטה חדש (שמשום מה התקבע בתודעתנו דווקא כמיצובישי).

הצבתו של גולדפרב במקום כלשהו ברשימה, גם אם מקום רחוק מעבר להרי החושך של המפלגה, קצת משונה כשחושבים על כך שזו המפלגה שכותבת בעמוד הראשי של האתר שלה, תחת הכותרת 'ההבטחות שלנו' גם את הערך 'מאבק בשחיתות ובג'ובים'... לטיפולך סתיו שפיר.

השוואה שכזו

אז אם אני מבין נכון את ההיגיון של מותחי קו ההשוואה בין הנאצים ל'עצמה יהודית', ככל הנראה בספרי ההיסטוריה שלהם מסופר על כך שיהודי אירופה ביצעו פיגועי טרור בלתי פוסקים כלפי אזרחים גרמנים, פולנים ואחרים. אותם יהודים גם חתרו בכל דרך לקעקוע דמותן הלאומית של המדינות בהן חיו. נראה שבספרי הלימוד של היהודים ההם הוגדרו מדינות אירופה כמדינה יהודית גדולה ורחבה והתקווה שהופחה בילדי היהודים ההם הייתה ליום שבו תתנקה אירופה מכל מי שאינו יהודי ורק יהודים ישלטו בה. בנוסף זכו, כך מסתבר מהספרים הללו, מבצעי פיגועי התופת נגד אזרחים לשבח והלל בבתי הכנסת, בבתי הספר ובמאמרים בעיתונות היהודית.

טיפים למראיין המתחיל

איך הוא יודע לדבר יפה אל התקשורת הישראלית, אחמד טיבי? הוא מכיר אותם כל כך טוב, את המראיינים שלו, יודע מצוין מה הם רוצים לשמוע ממנו, נותן להם את הסחורה הזולה הזו והם שותים את דבריו בשקיקה ובצמא.

וכה אמר טיבי לאטילה שומפבלי ב-YNET כשנשאל על האנטישמיות הגואה באחרונה: "אנטישמיות היא סוג של גזענות. לא התנגדות למדיניות ישראל היא אנטישמיות, אלא לתקוף יהודי בשל העובדה שהוא יהודי או לתקוף מוסלמית בשל העובדה שיש לה חיג'אב. אלו תופעות גזעניות שיש לצאת נגדם והן מקוממות. גזענות היא גזענות היא גזענות". מכאן מיהר אחמד טיבי למחוזות הצפויים שבהם הוא מאשים את נתניהו כמי שעושה הנחות לאנטישמים ולאנשים גרועים מאנטישמים באירופה הימנית החדשה, כלשונו. עבור אטילה שומפבלי, הנחשב לאחד מהשורה הראשונה של עיתונאינו, טיבי שילם את מס השפתיים לאירוע ואפשר לחתום את הריאיון בתודות ובברכות.

לא אוכל לשקר ולומר שציפיתי מאטילה שיעשה לטיבי את החיים קצת יותר קשים, אבל ליתר ביטחון, אם קשה לו לחשוב על כמה שאלות, אז הנה כמה הצעות משוליית מראיינים שכמותי: כשאתה אומר שגזענות היא גזענות היא גזענות אתה מתכוון גם להגדרת היהודים 'בני קופים ובני חזירים'? ומה לגבי דרישתו של אבו מאזן להקים יודנריין, זה גם נחשב גזענות או שיש לעניין הזה פרשנות אחרת? ואם אתה כבר איתנו, מר טיבי, אני משער שתרצה לגנות את התקווה שעולה מדי פעם מהמסגדים ליום שבו העף והסלע יקראו למוסלמי 'הו, מוסלמי, יהודי מתחבא מאחורי, בוא והרוג אותו'. באמת תודה רבה לך חבר הכנסת טיבי על שהגעת לאולפנינו כדי לגנות פעם אחת ולתמיד את הגזענות באשר היא.

שקיפות ואתיקה, עאלק

האם שמעתם על מגן השקיפות שהוענק השבוע? לא ידעתם? אז הנה עכשיו תדעו: השבוע הוענק מגן השקיפות מטעם עמותת השקיפות ישראל, ואל ייקל הדבר בעיניכם. האירוע התקיים במעמד כמה וכמה אישים מוכרים כדוגמת נשיא העליון בדימוס אהרון ברק, נשיאת העליון בדימוס דורית בייניש, שופטי עליון בדימוס כיצחק זמיר ואילה פורקצ'ה ושופטי עליון עכשוויים כמני מזוז, עוזי פוגלמן ועוד ועוד שופטים ואח"מים (וגם אחת, סתיו שפיר)

כשאתם קוראים את רשימת האמחמ"ים (אנשי משפט חשובים מאוד) הללו אתם בטח תוהים מי המטאור שזכה באות. ובכן, שתיים זכו באות, עו"ד ינסאף אבו שארב ו.. מיודעתנו המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר.

אז את זה שהמערכת המשפטית ממנה את עצמה, מלטפת את עצמה ומעניקה פרסים לעצמה, את זה אנחנו כבר יודעים. התרגלנו, אבל כשאני קורא שמטרת הפרס היא "להכיר בפועלם של יחידים וארגונים, אשר תרמו באופן משמעותי לקידום הערכים והנורמות של טוהר מידות, אתיקה, יושרה, ושקיפות כאמצעי למאבק בשחיתות", אני מתחיל להרגיש קצת לא נעים בגב.

קצת מוזר לי לראות את מי שניצלה את מעמדה כפקידה לטובת קידום אג'נדה אישית מנוגדת לתפקידה כמייצגת הממשלה (זוכרים את פרשת שקד-זילבר?) מוגדרת כמקדמת ערכי אתיקה וטוהר מידות.

מוזר לי גם לשמוע עליה בהקשר של יושרה ואתיקה כשאני נזכר בניסיון שלה לשבש עדות של המכון הפתולוגי, אירוע שעליו קבעה נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת גרסטל, כי מדובר בהתנהלות פגומה ואסורה וקביעת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שנפל פגם אתי במעשיה (יחד עם חברותיה הבכירות).

המונח יושרה ושקיפות קצת לא מסתדר לי עם מי שפעלה כדי להביא להתנגדות המל"ג להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, וזאת גם שלא בסמכותה וגם למרות שהיא עצמה מרצה באוניברסיטת תל אביב, המתנגדת הגדולה להקמת הפקולטה באריאל (מטעמי תחרות, כמובן).

שקיפות? יושרה? אתיקה? טוהר מידות? וכל זה לא היה ידוע לכל הגוורדיה הנכבדת שהתכנסה כדי להעניק לגברת זילבר את אות השקיפות? אתמהההה.

המלצה קטנה

על הספר 'באהבת עולם, דגן' על דמותו של דגן ורטמן ז"ל, בוודאי שמעתם. אז זהו, אל תסתפקו במה ששמעתם. תקראו.

במבנה ספרותי מקורי פורסת אחותו, תמה, את סיפור חייו ומתוך אין ספור הסיפורים עליו מתגלה דמותו של מנהיג העומד בשורה אחת עם דמויות מופת כעמנואל מורנו ויוני נתניהו. בימי טרום בחירות, כשהעם כמה למנהיגות ומנהיגים, כדאי להציב לנגדנו כמצפן דמויות כדמותו של דגן.

אם אתם מורים, מחנכים, מדריכים, חניכים, הורים, בני נוער, או בקיצור, אתם באשר אתם, צריכים לקרוא את הספר הזה. רק תרוויחו.

הברקת השבוע

בין בליל הססמאות והקמפיינים של תקופתנו הבריק השבוע השר נפתלי בנט כשתימצת את הדרישה מטראמפ לחשוף את תכניתו המדינית כבר כעת, כדי שנדע על מה מדובר בטרם נלך לקלפיות, במשפט המזוקק והמדוייק: Let my people know. תחשבו על זה. יש במשפט הקצר הזה את כל מה שהימין בישראל מנסה לומר באינספור מאמרים, נאומים וראיונות.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

אין ימין ושמאל יש רק חול וחול

יד האדומה ונקמת היו"רים

פוליאמוריה, שלווה והסרוגים

גנץ, גנץ, עוד גנץ, ביבי וברק

ששש... דברים שלא מדברים עליהם