לנו קוראים פחדנים?

התעשיין אבי ברססט תוקף את דברי טל רוסו על ישובי עוטף עזה: ''ילדים מרטיבים במיטה כי יש כאן אש ללא הפסקה''.

שמעון כהן , כ"ו באדר תשע"ט

רוסו וצמרת מפלגת העבודה
רוסו וצמרת מפלגת העבודה
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

הצמרת שותקת. ברססט

התעשיין אבי ברססט, בעל מפעל 'הולנדיה' בשדרות המעסיק עשרות עובדים, הגיבו לדבריו של האלוף במיל' טל רוסו, מספר 2 במפלגת העבודה, שאמר ''היה נכון שתושבי עוטף עזה יגלו קצת יותר חוסן. הייתי מופתע מסוג הבכיינות סביב טרור העפיפונים"

ברססט מספר על עובדים שיצרו איתו קשר מיד בצאת השבת והבוקר אף חיכו לו בשערי המפעל כשהם חשים פגועים מדבריו של האלוף במיל' רוסו. "קיבלתי שיחות במוצאי שבת וכשהגעתי הבוקר לעבודה, כבר בשבע בבוקר חיכו לי אנשים ואמרו לי 'תראה, לנו קוראים פחדנים. אנחנו שלא סגרנו את שערי המפעל תחת טילים, ישבנו ועבדנו תחת קסאמים ובלוני תבערה שהבעירו שדה קוצים שלם, נלחמנו באש במקום מכבי האש. לנו קוראים פחדנים?' הם אמרו לי שהם מצפים ממני להקים קול זעקה, שידעו מה קורה כאן, שאנחנו המגנים על המדינה".

"בשמי ובשם מאה וחמישים העובדים אני רוצה לומר שהאלוף רוסו מוערך בצבא, אבל אני מאמין שגם הוא כלוחם היה זקוק להפוגות ומנוחה מדי פעם כדי לעמוד באתגרים שצריך לבצע. אני מזמין אותו למפעל שלי בשדרות לראות את אותם עובדים, את המשפחות, מגיעים למפעל מדי יום. הם צריכים להילחם בתופעה הזו מדי יום.

''ילדים מרטיבים במיטה כי יש כאן אש ללא הפסקה, נשים שנכנסות לפאניקה וגברים שמאבדים עשתונות ולא ישנים בלילה. אם הוא יבוא לפה הוא יכיר את האנשים עם החוזק הענק הזה, את הגיבורים הללו של מי שעומדים בקו הראשון כל כך הרבה שנים ומגינים על המדינה כולה".

מוסיף ברססט: "אסור להגיד שצריכים לגלות חוסן כי אנחנו הראשונים שמגלים חוסן מול ההתקפות האלה. אני אומר לך, מר רוסו, 150 עובדי הולנדיה מצדיעים לך בתנאי שתבוא להצדיע לנו, שתבוא לראות מה הם עוברים במשך שנים ללא הפוגה".

ואולי, שאלנו, רוסו יודע שהכותרות האדומות בתקשורת הישראלית מחזקות את הצד השני? ברססט דוחה את הדברים: "אותם אנשים שמגלים חוסן, גם ברגעים שאין צבע אדום וכשהנושא הזה לא בתקשורת, נמצאים תחת מתקפה ומלחמה ללא הפסקה. אני אומר שוב, אנחנו מכירים מלחמה ללא הפוגה? הרי כל אדם צריך לאסוף את עצמו ולהתחזק וכאן הדברים נעשים ללא הפסקה. לנו אסור להגיד שקשה לנו ושלא טוב לנו? אנחנו הראשונים שמותר להם להגיד את זה. המנהיגים של האויב הם שמדרבנים את האויב ולא אנחנו. אני מסרב לשמוע מילים כאלו כי המילים הללו פוגעות כסכין חדה בלב התושבים בשדרות ועוטף עזה".

אז מניין מגיעים דברים שכאלה לראשו של האלוף במיל' רוסו? "אני חושב שהוא פשוט חסר ניסיון פוליטי. המילים שלו אינן פוליטקלי קורקט ואני משוכנע שהוא מצטער עליהן, והייתי שמח אם היה מתנצל על כך בפומבי. אני מזמין אותו אליי כדי להתנצל, לשמוע את המצוקות של האנשים ותהיה לו הזדמנות לומר שהוא לוקח את הדברים שלו בחזרה, שהוא מכיר בסבלם של האנשים ונכנס לפוליטיקה כדי לתקן את המצב".

ומה באשר למפלגת העבודה? הרי בה ישנם אישים בעלי רקע פוליטי לא מבוטל וחוסר הניסיון של רוסו אינו מנת חלקם. מדוע הם שותקים לנוכח דבריו? ברססט מבקר את התנהלותם של אלה ואומר: "הם היושבים במגדל השן בתל אביב וירושלים מרגישים שאולי באמת אנחנו בכיינים. אם הם היו עוברים את אותו דבר הם היו בוכים בקל רם הרבה יותר מאיתנו".

לדבריו אלה מוסיף ברססט ומדגיש: "אנחנו ממש לא מתבכיינים. אנחנו עומדים כאן בשקט ומגנים בגופנו על הישובים והבתים שלנו. אני מתפלא על כל אחד מהם ששתק ולא קם נגד התבטאותו של חבר המפלגה שלהם. הם היו צריכים לקום ולרדת עכשיו לגבול עזה ולחזק את התושבים. זה מה שהייתי מצפה מכל אחד מהם. לחזק אותנו כי אנחנו אלה שנמצאים בחזית ובקרב היומיומי".