שנהיה בריאים

מדד הבריאות הבינלאומי מציב את ישראל במקום העשירי, מעל בריטניה, גרמניה, הולנד ועוד. פרופ' אלחיאני לא מעודד כלל ועיקר מהנתון.

שמעון כהן , כ"ו באדר תשע"ט

מתדרדרים בטבלה
מתדרדרים בטבלה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

על אף הנטייה הטבעית שלנו לבכי קולקטיבי מסתבר שעל פי מדד הבריאות העולמי ישראל ממוקמת במקום העשירי, ובכך היא עוקפת מדינות כקנדה, צרפת, בריטניה, גרמניה והולנד.

לנוכח הנתונים המעודדים שוחחנו עם הפרופ' אשר אלחיאני, בעבר מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, מנהל בית החולים מאיר בכפר סבא, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה ובעל תפקידים בכירים נוספים במערכת הבריאות.

פרופ' אלחיאני, כיום מרצה באוניברסיטת אריאל, קובע כי מבחינת רבות "ישראל נחשבת לנס כשעם הוצאה יחסית קטנה היא מגיעה להישגים טובים מאוד במדדים הבינלאומיים כמו תוחלת חיים, שבה אנחנו מהארוכים בעולם, ותמותת תינוקות מהנמוכים בעולם".

להערכתו של פרופ' אלחיאני ישראל מגיעה להישגים אלו לאו דווקא בזכות היכולות העכשוויות שלה בתחומי הבריאות, אלא דווקא בזכות התשתית שהוקמה בימי ראשית המדינה. "אנחנו חיים עדיין על האדים של מערכת הבריאות הציבורית המצוינת שהייתה בראשית המדינה. בינינו מערכת טובה מאוד ומפוזרת מאוד שמגיעה לכל מרפאה, לכל כפר, לכל עיירה ולכל קיבוץ. אנחנו חיים על ההישגים הללו כמו שבמערכת החינוך אנחנו חיים על הישגי השנים הקודמות ואנחנו במצב הרבה פחות טוב ממה שהיינו פעם".

פרופ' אלחיאני מבהיר כי "אמנם מבחינה טכנולוגית ואיכות הרפואה והרופאים אנחנו מהמובילים בעולם, אבל מבחינת איכות מערכת הבריאות אנחנו בצרות צרורות והשנים הבאות יהיו הרבה יותר קשות. זה כבר בא לידי ביטוי בחדרי המיון ובפרוזדורים ובתורים הארוכים שבקהילה. לא ניתן להגיע ליועץ ללא המתנה של חודשים. המערכת מאוד עמוסה וחסרה משאבים וגם מאורגנת לא טוב. האוכלוסיה נעשית יותר קשישה ובקרוב נכפיל את מספר בני השבעים ומעלה ואני לא רואה שום צוות או ועדה שבוחן את היערכות המדינה להזדקנות".

לטעמו של אלחיאני הסיבה למציאות הזו שקיימת בישראל ולא במדינות אחרות היא התכנון הלקוי, תכנון לטווח קצר. "אנחנו לא מתכננים לטווח ארוך אלא לכל היותר לקדנציה הנוכחית של השר. בעולם יודעים לתכנן טוב יותר. לדוגמא, אנחנו בתפוסה מירבית, מקום ראשון בעולם בצפיפות. אין בעולם תפוסה של מאה אחוזים. בתי חולים אמורים להיות מתוכננים לתפוסה של שבעים וחמישה אחוז ורק במקרים של מגיפה יש תפוסה של מאה אחוזים. אצלנו הממוצע הוא מאה אחוז. אצלנו הטיפול הביתי מאוד לא מפותח. במדינות כמו סקנדינביה וקנדה הטיפול הבייתי מפותח ולכן פחות מאשפזים. יש לנו גם שיעור זיהומים גבוה יחסית לעולם המערבי, אבל מה שמודדים זה תחולת חיים ותמותת תינוקות".

גם בפרמטרים אלה, מבהיר פרופ' אלחיאני, ישראל נמצאת בהתדרדרות, שכן בעבר היא הייתה במקום השני או השלישי בעולם וכעת היא במקום העשירי. "מה שמוריד אותנו כעת זה אי השוויוניות. יש לנו מערכת רפואה טובה מאוד במרכז אבל גרועה מאוד בפריפריה, יש פערים בין עשרים ועניים, פערים בין מגזרים שונים. בזה אנחנו חולים ויש לנו עוד הרבה מה לעשות".

להערכתו של אלחיאני אם המערכת לא תתעשת הרי שכמו במערכת החינוך נגיע לתחתית הרשימה. "זה גם תקציבים אבל לא רק תקציבים. זה ארגון. למשל, פיתוח מערכת הבריאות הבייתית יותר זול מפתיחת בית חולים, רפואה מונעת יותר זולה מרפואה של מי שכבר חולה. כך גם נושא אורח חיים בריא. ישראל מוציאה מאה מיליארד על בריאות בכל שנה, פי שתיים מחינוך ופי שתיים מביטחון. השאלה איך זה מתפזר? שיעבירו אחוז אחד לרפואה מונעת. נחשוב מה ניתן היה לעשות במאה מיליון שקל ברפואה מונעת. אנחנו לא עושים את זה וטובים יותר בטיפול עם נת"ן למי שכבר חולה. בדברים הזולים יותר אנחנו לא טובים".