היועמ"ש נגד ריצת פנחס עידן בליכוד

היועץ מנדלבליט פרסם חוות דעת שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית באשר לשאלת כשירות התמודדותו של עידן לכנסת.

ערוץ 7 , כ"ז באדר תשע"ט

מנדלבליט
מנדלבליט
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם חוות דעת שהוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בשאלת כשרותו של פנחס עידן להיכלל ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת, בשל העובדה ששימש בתפקיד בכיר ברשות שדות התעופה עד לאחרונה.

מאז הפריימריז בליכוד, התברר כי עידן ביקש להוריד את דרגתו בארגון בשל הבחירות כדי להפוך לזוטר ולהמשיך בפעילותו.

בעמדה נאמר, כי "בשורה התחתונה, ככל שלא יינתן מענה לסימני השאלה העובדתיים שנפרשו במסגרת עמדה זו – ביחס למתח הדרגות של מר עידן בתפקידו הנוכחי, ולמהות הורדתו בדרגה והדירות צעד זה – דומה כי קיים קושי באישור מועמדותו בשים לב להוראות סעיף 56(א1) לחוק".

נזכיר כי חוק יסוד הכנסת וחוק הבחירות לכנסת מטילים על עובדי מדינה, לרבות עובדי תאגידים ציבוריים, מגבלות לעניין מועמדותם לכנסת במסגרת רשימות מועמדים.

לפי החוק, ככל שעסקינן בעובד מדינה זוטר, או עובד זוטר בתאגיד ציבורי, לא חלה עליו חובה להתפטר עד המועד הקובע, אלא "שירותו מופסק מיום הגשת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר כנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת". אולם ככל שמדובר בעובד באחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דרגות, עליו להתפטר משירות המדינה/התאגיד הציבורי במקרה של בחירות מוקדמות עד ליום 6.1.19.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נאמר, כי "הדין נגזר מן העובדות. התמונה המלאה אינה בידיעת היועץ המשפטי לממשלה, גם לאחר הגשת כתבי הטענות מטעם הצדדים ובירורים רבים שנערכו לצורך גיבוש העמדה. ייתכן שהשלמת הנתונים שהתבקשה ע"י יו"ר ועדת הבחירות תסייע בהבהרת התמונה".

"אין חולק", מציין היועץ המשפטי לממשלה, "כי מניעת המשיב מלהתמודד לכנסת ה-21 תהווה פגיעה בזכותו החוקתית להיבחר, וכן פגיעה במפלגה ובתומכיה אשר בחרו בו להיכלל ברשימתה לכנסת. ואולם, ככל שלא עמד בהוראות סעיף 56(א1) לחוק – ומדובר בשאלה הנגזרת מן העובדות הצריכות לעניין – הרי שמדובר בפגיעה אשר נגזרת במישרין מהוראות חקיקת היסוד והחקיקה הראשית המיישמת אותה, ואשר אושרה בפסיקות בית המשפט העליון והחלטות יושב ראש ועדת הבחירות בעבר. כל אלו מאזנים בין הזכות להיבחר לבין האינטרס הציבורי החשוב בשמירה על ניטראליות השירות הציבורי, בקובעם את "דוקטרינת הברירה" – המאפשרת לעובד הבכיר להחליט במועד הקובע אם לחדול מתפקידו ולהתמודד, אם לאו".