הנשיא והמצטיינים
הנשיא והמצטייניםצילום: מארק ניימן/לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין העניק היום (שלישי) את מלגת הנשיא למצוינות וחדשנות מדעית לשנת 2018.

במלגה זכו 12 דוקטורנטים ודוקטורנטיות על עבודות המחקר שהוגשו לוועדה בנושא "70 שנות עצמאות: תודעת ריבונות, חזון השלום - תהליכי בנייה מדיניים, ביטחוניים, כלכליים של המדינה והחברה בישראל."

המלגות ניתנו זו השנה השישית, על מנת לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה פורצת דרך ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל.

מלגות אלה, בהיקף של 150,000 שקלים כל אחת, ניתנות באמצעות הקצאה מיוחדת מכספי הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה באפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים ומחולקות לזוכים דרך מוסדות הלימוד, לאורך שלוש שנים. במהלך האירוע נשאו דברים יו"ר הוועדה, ד"ר קרנית פלוג ויו"ר ועדת העזבונות, השופטת בדימוס שולמית דותן.

״במאי האחרון חגגה מדינת ישראל וחגגנו כולנו 70 שנות עצמאות. 70 שנה הן זמן מספיק כדי להרגיש בטוחים במקומנו, כדי להתבונן פנימה בישירות ובכנות ולבחון את עצמנו," פתח הנשיא בדבריו והמשיך "לכן החלטנו השנה להקדיש את הפרס לעבודות שיעסקו בדיוק במבט הזה פנימה - יתבוננו בכנות, בישירות, באומץ ובפיכחון אל התהליכים שבנו אותנו, כחברה וכמדינה".

"ההכרה במושג הריבונות כמושג מפתח, העניקה למדינות את השקט הדרוש כדי להתרכז בגיבוש ובפיתוח עצמי. מדינת ישראל אומנם רק בת 70, אבל כבר מגיע לנו שתהיה לנו לא רק ריבונות מובטחת, אלא גם תודעת ריבונות".

"המחקרים החשובים שלכם, כלות וחתני הפרס, מלמדים שהגענו לרגע כזה," אמר הנשיא בפנייה לזוכים והוסיף, "רגע שבו אנחנו מרשים לעצמנו לבדוק את יחסנו לעדה האתיופית, לציבור החרדי וליוצאות רוסיה. רגע שבו אנחנו מרשים לעצמנו את הדרך לשיפור המנהל הציבורי, את האופן שבו אנחנו 'מחוקקים את עצמנו לדעת', ואת הדרך שבה אנחנו מתייחסים לקבוצות שוליים רדיקליות. רגע שבו אנחנו מרשים לעצמנו להבין איך בונים שלום אזורי, איך נולדה העברית המדוברת, ובשמם של אלו ערכים ילדינו יוצאים לקרב. אני בטוח שכל העבודות כאן, יוסיפו נדבך משמעותי לתודעת הריבונות של כולנו."

מלגת הנשיא למצוינות וחדשנות מדעית
מלגת הנשיא למצוינות וחדשנות מדעיתצילום: מארק ניימן/ לע"מ

יו"ר הוועדה, ד"ר קרנית פלוג אמרה כי, "רבות מהעבודות יסייעו לנו להעמיק את ההבנה של שורשיו של ההון החברתי, מהם אותם גורמים לתחושת שייכות או ניכור, ומצד שני, איך אפשר לחזק היסודות שעליהם יכולה להתבסס השותפות בחברה הישראלית. ברוח דבריו של נשיא המדינה בנאום השבטים - יסודות שהופכים אותנו לחברה אחת. אלה כוללים, כפי שציין נשיא המדינה, את תחושת הביטחון של כל קבוצה, בכך שכניסה לשותפות הזאת, אינה כרוכה בוויתור על מרכיבי היסוד של זהותו; את האחריות המשותפת לגורלה ועתידה של מדינת ישראל וכלל החברה הישראלית, את ההוגנות והשוויון כלפי כל קבוצה ואת הייסוד של יצירת הישראליות המשותפת-- כזו שתייצר פסיפס ישראלי שיש בו עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות.״

הדוקטורנטים והדוקטורנטיות המצטיינים הם:

  • ניר קוסטי, בן 30, מהאוניברסיטה העברית על מחקרו: "החידה של חלוקת עבודה חקיקתית: מחקר השוואתי בין ישראל לבריטניה 1948-2018."
  • נטע גל-נור, בת 37, מהאוניברסיטה העברית על מחקרה: "Sacrifice in times of war: Battle missives in the Israeli defense force 1948-2014"
  • אופיר חדד, בן 36, מהאוניברסיטה העברית על מחקרו: "אויב או אוהב? תהליך המסגור של מבקשי מקלט על רקע שיתוף פעולה ומדיניות הטיפול בהם"
  • רות שטרן, בת 33, מהאוניברסיטה העברית על מחקרה: "הכתיבה הפורמלית בעברית החדשה המוקדמת: משונות לשונית להתגבשות סטנדרט."
  • רינה קדם, בת 38, מהאוניברסיטה העברית על מחקרה: "Landscapes of cold peace - שיתוף פעולה סביבתי בתנאי פוסט קונפליקט"
  • ניקול פרל, בת 32, מהאוניברסיטה העברית על מחקרה: "Political and societal dynamics of radical Jewish groups in Israel"
  • דני אדמסו, בן 44, מאוניברסיטת בר אילן על מחקרו: " יהודי אתיופיה ותפיסת השחור בהיסטוריוגרפיה ובתרבות הציונית"
  • יצחק טרכטינגוט, בן 43, מהאוניברסיטה העברית על מחקרו: "המקרה של חרדים בישראל"
  • הילה וידל, בת 32, מאוניברסיטת חיפה על מחקרה: " גוונים רבים של שחור"
  • ליבי ממן, בת 32, מהאוניברסיטה העברית על מחקרה: " האיכויות הדמוקרטיות של המנהל הציבורי בישראל ובעולם"
  • יוליה שבצ'נקו, בת 31, מאוניברסיטת בן גוריון על מחקרה: נשים פוסט סוביטיות בשוליות מרובה: מעמד מגדר מרחב דתיות ולאומיות"
  • נחי משעול-שאולי, בן 43, מאוניברסיטת חיפה על מחקרו: "אורתודוקסיה בעידן הדיגיטלי: הבניית זהות חרדית ברשתות חברתיות"