בשבע מהדורה דיגיטלית

העלייה – קומסי-קומסה

אי התאמה של מודל הקליטה ליוצאי התרבות הצרפתית וכמובן בעיות תקציב, משאירים כרגע עשרות אלפי עולים פוטנציאליים הרחק מישראל

שרה פני עוזרי , ל' באדר תשע"ט

50 אלף איש רוצים לעלות לארץ. עולים מצרפת
50 אלף איש רוצים לעלות לארץ. עולים מצרפת
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בעיני הישראלים, העולים הצרפתים נתפסים לרוב כמו החיקוי שלהם בתוכניות הסאטירה. ציוניים מאוד, שזופים מאוד, עם זיקה חזקה לדת ובעיקר עשירים כקורח. אבל לא כל היהודים הצרפתים גרים ליד מגדל אייפל וקונים בשאנז אליזה. בדרך כלל הם גדלים באזורים לא עשירים ומוכי אנטישמיות, שם חושבים פעמיים אם להתקין מזוזה בפתח הבית, לחבוש כיפה או להפגין כל סממן יהודי אחר בפומבי. באשר לדימוי הציוני שלהם, הם אומנם עלו לארץ בהמוניהם בשנים האחרונות – אבל מתברר שגם המגמה הזאת מתחילה להשתנות.

משנת 2012 החלה עלייה מסיבית של יהודים מצרפת לישראל בשל הסלמה ניכרת בגילויי האנטישמיות במדינה. אירועים כמו הפיגוע בהיפר כשר ב-2015 האיצו ביהודי צרפת לארוז את מיטלטליהם ולעלות לארץ הקודש, והמספרים מדברים בעד עצמם. אם לפני 2012 מספר העולים מצרפת עמד על 1,000 עולים בממוצע לשנה, הרי שב-2012 הגיעו לארץ כמעט 2,000 עולים, ב-2013 המספר צמח ל-3,000, ובשנים 2014 ו-2015 הוא זינק לבין 7,000 ל-8,000 עולים חדשים בשנה.

בקרב יהודי צרפת הציונות והרצון לעלות לארץ גבוהים במיוחד, כך עולה מסקר שערך מכון IFOP הצרפתי. את הסקר הזמין לא אחר מראש ממשלת צרפת דאז, פרנסואה הולנד, בעקבות הפיגועים נגד הקהילה היהודית. הממצאים בסקר גילו כי 43 אחוזים מקרב יהודי צרפת (כ-200 אלף איש) מצהירים כי הם מעוניינים לעלות לישראל, וכי 13 אחוזים (כ-50 אלף איש) שוקלים ברצינות את הצעד.

למרות הממצאים הברורים, האנטישמיות הגוברת והרצון הבולט של היהודים הצרפתים לעלות, החל מ-2016 העלייה הצרפתית דווקא נמצאת בנסיגה, כשב-2018 הגיעו לישראל 2,800 עולים צרפתים בלבד, פחות ממה שהיה מתבקש לאור המוטיבציה הגבוהה והנסיבות. מתברר שהאוכלוסייה הגדולה שעלתה בחמש השנים האחרונות לא נקלטה היטב, והיא חווה קשיים רבים. הסיבות העיקריות לבלימת העלייה, כפי שעולה מהקולות בשטח, הן חששות של היהודים בצרפת שלא תהיה להם תעסוקה בארץ, שפערי השפה והתרבות יהיו גדולים מדי ושלא יוכלו להחזיק דירה בארץ ולהתקיים בכבוד. התוצאה היא שבצרפת נמצאים 50 אלף יהודים שבוודאות רוצים לעלות לארץ הקודש, אך אינם עושים זאת מפני שבישראל לא מצליחים לתת להם מענה הולם.

"הכול עובר מפה לאוזן", מסביר יום טוב כלפון, יו"ר תנועת 'עלינו' לשילוב עולים והמועמד השמיני ברשימת הימין החדש לכנסת. "לכל הצרפתים בארץ יש בצרפת בני דודים, הורים או קרובים שמשוכנעים שצריך לעלות לארץ אבל הם לא עולים, כי הם מפחדים שהם לא ייקלטו פה כמו שצריך. הם מגיעים לחופשות, שואלים איך פה בארץ ואנשים מספרים על הבעיות".

צרפת איננה רוסיה

הבעיות שכלפון מדבר עליהן קיימות בכמה וכמה תחומים. אחד מהם הוא התעסוקה בקרב העולים מצרפת: רבים מהצרפתים עולים לארץ עם מקצוע ביד אך נתקלים בביורוקרטיה וקשיים.

ארגון קעליטה, ארגון גג לעולי צרפת, הוקם לפני ארבע שנים בעקבות גל העלייה מצפת, ותחתיו נמצאות כ-70 עמותות המסייעות לעולים במגוון נושאים. בארגון הצליחו בשנתיים האחרונות להשיג אישור לדיפלומות של רופאי השיניים ולסטודנטים לרפואה שרוצים להתמחות בארץ. אבל את דיפלומת האחיות עדיין לא מקבלים בארץ, וארגון קעליטה נמצא בתהליכי הגשת בג"ץ בעניין.

"יש פה מצב אבסורדי", אומר אריאל קנדל, מנכ"ל קעליטה. "אישה שלמדה בברית המועצות לפני 30 שנה, ועלתה לארץ לפני שנות ה-90, קיבלה דיפלומה בלי בחינת רישוי. אבל לאחות הצרפתייה, שעולה היום עם ותק של 30 שנה בבית החולים הכי טוב בפריז, אומרים שהיא צריכה קודם ללמוד הכול מחדש ולעבור בחינה. זה הזוי".

לדברי קנדל, הדבר נובע מחוסר הבנה של משמעות התעודות הצרפתיות בארץ. בצרפת נהוגה שיטה שונה, שבה פועלים בתי ספר מקצועיים ברמה גבוהה מאוד למקצועות הפרא-רפואיים, כמו קלינאות תקשורת, סיעוד ועוד, אבל כאן בארץ הם נתפסים כפחות טובים מהאוניברסיטאות. כך נוצר מצב שלמרות מחסור גדול מאוד באחיות בארץ, אחיות מצרפת אינן יכולות לעבוד כאן.

זו רק בעיה אחת מני רבות. "היום העולה מצרפת כמעט לא משתמש בשירותים ובהטבות של משרד הקליטה", אומר יום טוב כלפון. "במשרד הקליטה רוב הפקידים דוברים רוסית, אין מספיק דוברי צרפתית והמשרד כמעט אינו מפרסם בעיתונות הצרפתית". אחת הדוגמאות שמביא כלפון לחוסר התאמה בין משרד הקליטה לעולים היא התוכניות להכשרות מקצועיות. משרד הקליטה מפעיל הכשרה לטכנאי מזגנים, חשמלאים ועוד, ובתוכניות הללו אין צרפתים כלל.

"נכון, העלייה מברית המועצות היא העלייה הכי גדולה עד כה, מיליון איש שכמובן צריך לקחת בחשבון ואנחנו מבינים את זה", מבהיר כלפון, "אבל גם העלייה הצרפתית של השנים האחרונות היא חשובה, וצריך לתת לה מענה נכון. העמותות בשטח אומרות באופן חד משמעי שמשרד הקליטה לא לוקח אותן בחשבון, ושכל המשרד פועל לפי גישה שמתאימה יותר לברית המועצות לשעבר ופחות מתאימה לעולים מצרפת ומבלגיה".

עולים רבים עולים יותר

עוד בעיה שעולה מהשטח היא בעיית הדיור. מי שיסייר היום במרכזי הקליטה בארץ כמעט לא ישמע את השפה הצרפתית. הוא ישמע אותה בעיקר במרכזי הערים הגדולות – ירושלים, אשדוד, נתניה, תל אביב ורעננה. הסיבה לכך מורכבת. מצד אחד נראה שהאופציה לדור במרכזי הקליטה כמעט אינה מוצעת לעולים הצרפתים על ידי משרד הקליטה, ומאידך גם אם ההצעה מגיעה לפתחם, היא לא מתאימה להם.

"מרכזי הקליטה כפי שהם קיימים היום לא כל כך מתאימים לעלייה שבאה ממדינה מערבית", אומר כלפון. "זה לא שעולי צרפת עשירים מאוד, אבל הם חיו ברמת חיים מסוימת, ומרכזי הקליטה בדרך כלל מיושנים עם דירות קטנות. בנוסף לכך קיים גם הפן החברתי: ברוב מרכזי הקליטה, ברמת ההנהלה, העובדים והאוכלוסייה כולם דוברי רוסית, אז קצת קשה לאדם שעזב את צרפת להגיע למרכז קליטה בשכונה רחוקה שבה הרוב דוברים רוסית. צריך לחשוב מחדש מה עושים".

אחד הפתרונות שמוצעים הוא שיפוץ מרכזי הקליטה והתאמתם לעלייה מערבית, או שינוי הייעוד התקציבי של מרכזי הקליטה והתאמתו לקליטת העולים מצרפת. "המדינה צריכה לתת לעולים פתרון דיור בחצי השנה הראשונה, וצריך לחשוב מה עושים עם זה הלאה".

בעיה בולטת קשורה בדבר שכמעט הכול סובב סביבו: כסף. כיום העלייה הצרפתית נתמכת בעיקר על ידי פילנתרופים נדיבים שתורמים לעמותות השונות, ופחות מתוקצבת על ידי המדינה.

"ארגון 'נפש בנפש', אשר מטפל ביהודי ארצות הברית, מקבל 35 מיליון שקלים בשנה לקליטת יהודי ארצות הברית", מציין קנדל. "שליש מהסכום מתקבל מהסוכנות, השליש השני ממשרד הקליטה והשליש האחרון מקק"ל. התורמים האמריקאים מוסיפים עוד 20 מיליון. אני חושב שזה מודל מעולה, אבל בחמש השנים האחרונות הגיעו 30 אלף עולים מצרפת, ממדינה שיש בה חצי מיליון יהודים. במקביל באותה תקופה הגיעו 15 אלף יהודים אמריקאים ממדינה שיש בה 5 מיליון יהודים. להם נותנים 30 מיליון שקלים ולצרפתים נותנים אפס. מישהו יכול להסביר את זה?

"יש משרד ממשלתי שבמודע הולך ומציג את השירותים שלו באופן מובהק לאוכלוסייה שבאה מברית המועצות לשעבר, ובמקביל המדינה נותנת לאוכלוסייה האמריקאית 30 מיליון שקלים. הקהילה הצרפתית רוצה יחס שוויוני לפחות. אנחנו מאמינים שאפשר להעלות היום 15-10 אלף איש מצרפת בשנה, וכדי שזה יקרה צריך תוכניות קליטה חדשות. לתת את הפוש הגדול בשנה הראשונה כדי שאנשים יוכלו להסתדר פה".

"בלונים ותמונות כבר לא עובדים"

בעיה נוספת של העולים, שכבר מתחילה לקבל מענה מסוים, היא בעיית החינוך. "בצרפת הילדים מסיימים ללמוד בשעה חמש בערב", מתאר קנדל, "כשהם חוזרים הביתה כבר חשוך ואבא ואמא בבית. ילד כזה מגיע לארץ ופתאום הוא מסיים ללמוד בשעה שתיים. הוא יוצא החוצה, השמיים כחולים והוא גאה להיות יהודי, אבל אין אף אחד בבית. אבא בכלל על מטוס בדרך לעבודה בצרפת, אמא עובדת וסבא וסבתא לא בארץ, התוצאה היא שהילדים הללו מסתובבים בחוץ".

יום טוב כלפון מציין בהקשר זה את יושב ראש מפלגתו, שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט. בנט נתן מענה לילדי העולים המתבגרים, בדמות תוכנית ליווי לבני הנוער בחטיבה ובתיכון בשעות שבין שתיים לחמש. התוכנית כבר עובדת מזה חודשיים כפיילוט בירושלים, באשדוד ובנתניה. קנדל מכיר גם הוא את התוכנית ותומך בה. "נכון שכל צבר מתמודד עם הבעיה הזאת, אבל הצבר מודע לה והעולה לא מודע. על ידי התוכנית של בנט הוקל לציבור הזה".

צעד נוסף של השר בנט הוא תוכנית להבאת 50 אלף עולים מצרפת בשנים הקרובות. התוכנית כוללת בין השאר הקמת מרכזי השמה ותעסוקה ייעודים לעולים, הנגשת השירות הממשלתי לעולים דוברי צרפתית, הכרה בתעודות של אחיות, מורים, עובדי מעבדה וכיוצא בהם, שינוי מתכונת הסיוע לעולים בשכר הדירה ועוד.

"אני רוצה להוביל את התוכנית של בנט כדי שתיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל", אומר כלפון. "קליטה טובה היא המנוע לעלייה. ירידים בצרפת עם בלונים ותמונות יפות כבר לא עובדים. מה שעובד זה לקלוט את העולים שכבר כאן כמו שצריך. יש לי חברים שרוצים לעזוב את צרפת למיאמי. בשביל מה להאריך את הגלות? זו עוד תחנה מיותרת. אלו אנשים שההורים שלהם היו בצפון אפריקה, הגיעו לצרפת ועכשיו הם ימשיכו להיות היהודי הנודד שלא מפסיק להסתובב בעולם. אמרתי להם שיעלו לארץ, והם ענו שקשה בארץ ויותר קל במיאמי. הזוי שמדינת ישראל לא יכולה לקלוט אותם. מדינת ישראל צריכה לתת תשובה ציונית, ולא יכול להיות שאנחנו מתחרים על היהודים האלה עם ארצות הברית או מדינות אחרות. אם הם כבר עוזבים את צרפת, שיעזבו למדינת ישראל. זו התחנה האחרונה. חוזרים לישראל, חוזרים הביתה. זה לא בשמיים – מדינת ישראל ידעה לקלוט מיליוני עולים, ובדיוק בשביל זה היא הוקמה".

ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה כי "כידוע, משרד העלייה והקליטה במסגרת תפקידו מלווה את תהליכי עידוד וקליטת העלייה בארץ מכל המדינות, כולל העלייה מצרפת. לאור הירידה המשמעותית במספר העולים מצרפת בתקופה האחרונה, משרד העלייה והקליטה בהובלתו ובהנחייתו של השר יואב גלנט מתכוון להגיש תוכנית חומש מקיפה וייעודית, אשר מתואמת עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים ועוסקת בכל שלושת התחומים העיקריים: עידוד העלייה, הכנה לעלייה וקליטה. תוכנית זו היא תוצר של תהליך שיתוף הציבור אשר הוביל המשרד מול ארגוני חברה אזרחית, מוסדות לאומיים, רשויות ובעלי עניין מרכזיים".