"אכיפה סלקטיבית כלפי ראש הממשלה"

עו"ד אילן בומבך טוען כי כתב החשדות נגד ראש הממשלה מעלה תמיהות רבות. "לא בכדי יש מחלוקת עזה בפרקליטות"

בני טוקר , ל' באדר תשע"ט

אילן בומבך
אילן בומבך
צילום: פלאש 90

עו"ד אילן בומבך, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב ומומחה לאתיקה וליטיגציה בתחומי המשפט המינהלי-אזרחי וצווארון לבן, כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע בתיקי ראש הממשלה מעלה שאלות רבות.

"לא בכדי יש מחלוקת עזה בפרקליטות. למשל בתיק 1000 - היו ראשי ממשלה קודמים שגם כן קיבלו מתנות - ולא עשו איתם דבר. זו אכיפה סלקטיבית. כשמעמידים לדין צריך לעשות את זה על פי פרמטרים שוויוניים סבירים. צריך לבוא ולדעת למה במקרה כזה כן העמידו לדין ובמקרה אחר לא העמידו לדין", אומר בומבך בראיון לערוץ 7.

הוא מוסיף כי "הסיפור של תיק 2000 הוא גם לא פשוט. יש כאלה שרצו לגמרי לא להעמיד לדין, יש כאלה שרצו להעמיד לדין באשמה של שוחד. אנחנו יודעים שאיש ציבור תמיד נמצא בקשר סימביוטי עם התקשורת ולכן לבוא ולהעמיד לדין על עבירה כזאת זו בעיה. אנחנו גם לא חשופים לכל הראיות ולא יודעים מה קורה בתיק 4000 מה בדיוק אמרו עדי המדינה".

עו"ד בומבך סבור שכל עוד לא התקיים שימוע, אין מקום להעריך את העתיד. "אני חושב שאנחנו מקדימים את המאוחר, כי מה שלא צלחנו עדיין זה את השימוע. מניסיון, הרבה פעמים כשמגיעים לשימוע דברים משתנים ומה שהיה נראה כהר הופך להיות כתלולית. הרבה פעמים השימוע כן מצליח להזיז דברים מהותיים בדרך לכתב האישום".

לדבריו, כל הדיבורים על נבצרות של ראש הממשלה לאחר הגשת כתב אישום הם מופרכים. "סעיף 18 ד' לחוק יסוד הממשלה קובע מתי ראש ממשלה צריך לפרוש מתפקידו ונאמר בו שרק כאשר מדובר בפסק דין סופי שניתן בקשר לעבירה שיש עמה קלון, אז ורק אז הוא צריך להתפטר מתפקידו".

"כשראש ממשלה מתפטר, הממשלה מיד קורסת יחד איתו. לכן החוק מאוד מקפיד להדגיש מתי ראש הממשלה צריך לפרוש. בוא נניח, במקרה הגרוע מבחינתו של ראש הממשלה, שיקבע שצריך להעמיד אותו לדין. הרי עדיין מדובר בכתב אישום לא בפסק דין ודאי לא סופי", הוא מוסיף.

לדבריו, אם יהיה משפט נגד ראש הממשלה הוא יימשך זמן רב. "זה יהיה משפט מאוד ארוך במיוחד שיש כאן פרשיות רבות והרבה עדים".