סליחה, גיל רונן, שלא הצלחנו להציל אותך

ד"ר ניר בלינסקי, אקטיביסט ופעיל חברתי למען הורות הוגנת בישראל, מתקשה להתגבר על ההלם לאחר מות חברו גיל רונן ז''ל.

ד”ר ניר בילינסקי , א' באדר ב תשע"ט

גיל רונן בוועדה לזכויות הילד
גיל רונן בוועדה לזכויות הילד
צילום: חזקי ברוך

מי היה מאמין שאקום בבוקר העצוב הזה ואבין שמי שבחר לנסות להקים משפחה במדינה איננו עוד.
מי היה מאמין שמי שבחר לגדל ילדים, חווה אלימות כלכלית, משפטית, מערכתית איננו עוד.

מי היה מאמין שמי שנלחם ונאבק לנצח יותר מכולנו. למען הילדים ובריאותם, על מנת שהילדים יגדלו עם שני הורים שווים בכבודם ובמעמדם לעיניהם שלהם כבר לא איתנו.

מי היה מאמין שהורה כמוני וכמו גיל רונן לא יכול לגדל את ילדיו פרי האהבה הזאת בארץ שלנו, בלי שיגזרו עליו חיים של קושי, השפלה ואלימות.

כל כך היינו רוצים להתעורר בוקר אחד ושהכל יראה אחרת. כל כך הייתי רוצה שכל אחד יחיה את חייו כטוב בעיניו, בלי לפגוע באחר ושכולנו נוכל ולגדל ולגדול לצד ילדים אחרים, לגדל את הילדים שלנו, שיתקבלו כשווים ואהובים.

לפני מספר שבועות ממש שוחחתי עם אחד האבות שעוזרים רבות להורים במצוקה והוא אמר לי 'יש לי הרגשה שיגיע יום שאב מתוכנו פעיל מרכזי במאבק יסיים את חייו'.

אני הקשבתי והתפללתי שהיום הזה לא יגיע. הוא הגיע ואני בוכה בצער עמוק 'אשר יגורנו בא לנו'. ומי יתן שהוא יהיה הקרבן האחרון במאבק הזה ומותו לא היה לשווא ויגרום בצורה אקטיבית ודרמטית לסיום המאבק הנורא הזה.

בפעם האחרונה ששוחחתי עם גיל הוא התקשר אלי וחיפש אב מנוכר שנעלם ולא ענה לטלפונים. גיל הביע חשש לחייו. כזה היה גיל רגיש, דאגן, אכפתי, כמו מפקד שדואג לשלום כל חייליו.

גיל יחסר לי מאוד. הלב כואב, הלב נשבר, הלב בוכה וחושב איך עוצרים את המשך הטרגדיה של אבות בישראל ואין לי תשובה.

זוהי אבידה גדולה למאבק, אבידה גדולה לחברה, אבידה למשפחה ואין נחמה. רק צער עמוק על אבדן מיותר של איש ואדם יקר.

סליחה גיל שלא הצלחנו להציל אותך מהמוות הנורא הזה. סליחה גיל. לנצח תהיה בליבי. יהי זיכרך ברוך.