פרופ' בן בסט: האוצר שיחק בנתונים

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר קובע כי הממשלה היוצאת שגתה כשהתבססה על הכנסות חד פעמיות, "מכירת מובילאיי יצרה תחושת רווחה מלאכותית".

בני טוקר , ג' באדר ב תשע"ט

יצירתיות חשבונאית? כחלון
יצירתיות חשבונאית? כחלון
צילום: חזקי ברוך

גרעון מדאיג

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, לא מקבל את הודעות ההרגעה של האוצר בעקבות עליית שיעור הגירעון ל-3.5 אחוזים.

בראיון לערוץ 7 הוא משרטט את הכישלונות ומעריך שאחרי הבחירות יהיה ניתן לתקן את הטעויות, "אני לא חושב שיש סיבה להירגע. כבר בחודש אוקטובר נובמבר הייתה תחושה שהגרעון יחרוג מהיעד שהוא 2.9 אחוזים מהתוצר".

לדבריו, פרסום הנתון האחרון על 3.5 אחוזי גרעון מצביע על כך שמישהו באוצר שיחק בנתונים, "הפלא ופלא שנת 2018 הסתיימה בכך שהגרעון היה בדיוק 2.9 אחוזים מהתוצר. סביר להניח כמו שרבים טענו שכנראה שהאוצר נקט בפעולות שהן לא הוגנות מבחינה סטטיסטית כמו אולי דחיית תשלומים וכדומה. האוצר הכחיש את זה, אבל כשמסתכלים על שנים עשר החודשים עד ינואר פתאום הגרעון קפץ ל-3.3 אחוזים וכשמסתכלים על שנים עשר החודשים כולל פברואר הוא פתאום קפץ ל- 3.5 אחוזים. זה בהחלט מגדיל את החשד שכנראה בסוף השנה נעשתה מה שאנחנו הכלכלנים קוראים חשבונאות יצירתית כלומר דוחים תשלום הוצאות וכדומה. זה דבר שלא יעשה. צריך להציג את הנתונים כמות שהם וכנראה הגרעון שלנו הולך וגדל".

פרופ' בן בסט טוען כי הממשלה היוצאת שגתה כשהתבססה על הכנסות חד פעמיות, "אני וגם אחרים כבר לפני למעלה משנה התרענו על כך שהממשלה מגדילה הוצאות או מפחיתה מסים בלי שיש לה מקורות קבועים אלא שהיא נשענת בכך על הכנסות חד פעמיות. לדוגמא כשנמכרה חברת מובילאיי וכתוצאה מכך הממשלה זכתה להכנסות נכבדות מאוד של מיליארדים זה נתן איזו תחושה של רווחה אבל רווחה מלאכותית כי אלה הכנסות חד פעמיות. הנה אנחנו רואים שאנחנו עומדים עכשיו בפני שוקת שבורה. אלה היו באמת הכנסות חד פעמית וכל הגדלת ההוצאות שהיו לדוגמא במחיר למשתכן שהיא תכנית גרועה מאוד ובהסכם עם עובדי חברת החשמל ובהסכם עם השוטרים, כל אלה הם הוצאות שהגדילו את הגרעון בלי שלמעשה היו צפויות הכנסות".

להערכתו של בן בסט יהיה ניתן לתקן את הגרעון מיד לאחר הבחירות, "מה שמטריד אותי קודם כל זה המגמה שאנחנו סוטים ממדיניות של יציבות שאומרת שהגרעון צריך להיות למטה מ-3 אחוזים מהתוצר. זה ערעור ביציבות לא דרמטי אבל זה תהליך לא רצוי. סביר מאוד להניח שלאחר הבחירות הממשלה תתקן את זה ויש לה שני דרכים. אחת להפחית את ההוצאות והשנייה להגדיל את המיסים. שני הדברים לא רצויים אז מה עושים. יהיו הוצאות לשירותים ציבוריים שהממשלה תצטרך לספק פחות שירותים למעט מערכת הבריאות והתשתיות שבהן ישראל נמצאת במצב גרוע. צריך לחזור לרפורמות מבניות לשיפור המערכת הציבורית כך שהן יתפקדו טוב יותר משהן מתפקדות היום ולא במחיר תקציבי".

גם העלאת מסים אפשרית לדבריו, אך לא כזאת שתושת על האזרח, "לגבי המיסים אני חושב שלא צריך להגדיל את המסים הסטטוטוריים. האזרח לא צריך לשלם יותר מע"מ והחברות לא צריכות לשלם יותר מס חברות והעובדים לא צריכים לשלם יותר מס הכנסה. אז איך פותרים את הבעיה? יש הרבה אינטרסנטים במשק שזכאים לפטורים ממס שאין להם יעד כלכלי חברתי. לדוגמה: היצואנים שמשלמים מס חברות נמוך יותר משאר החברות במשק, זאת אפלייה בלתי רצויה בין חברות במשק ואין להטבות האלה שום יעד כלכלי או חברתי צריך לבטל לפחות חלק מהן כך שאפשר לקבל יותר הכנסות על ידי כך שנעלה את המסים לאותם פרוטקציונרים".

פרופ' בן בסט דוחה את קמפיין הליכוד לפיו הם קידמו מדיניות של כלכלה חופשית תוך מלחמה בוועדים, "כמי שגם חקר את הנושא שנים רבות וגם הייתי שותף בלא מעט רפורמות. אני רוצה לומר לך שרפורמות ליצירת יותר חופש כלכלי בתחום העסקי נעשו על ידי כל ממשלות ישראל מ-1985 ולא רק על ידי ממשלת נתניהו. אגיד לך על בסיס ספר שאני כותב היום, שכמות הרפורמות שנעשו ליצירת חופש כלכלי בסקטור העסקי מ-1985 עד שנתניהו נעשה לראש ממשלה הן רבות יותר. ברור לגמרי שאחת הבעיות במשק היא בעיית הוועדים הגדולים כי לוועדים הגדולים יש כוח עודף שהם מנצלים אותו ולא בכדי לשפר את השירותים לאזרח אלא כדי להגדיל את הכנסותיהם וצריך להתמודד אתם. אבל גם נתניהו לא התמודד אתם".

"לדוגמה, רפורמת הנמלים שהוא עשה כשהוא היה שר אוצר היא רפורמה שהגדילה מאוד את הכנסותיהם הוא שילם להם פיצוי רב תמורת רפורמה שלא עשתה שום דבר זה היה שינוי טכני לא מהותי. לכן באמת צריכים לעמוד בנחישות מול הוועדים הגדולים כמו בחשמל בנמלים צריך למצוא את הכוח לעמוד מולם ולבצע את הרפורמות אבל אין צורך לפצות אותם בתשלומי עתק כדי לעשות זאת. בהרבה מאוד מהמקרים זה לא קרה תראה אפילו בחברת החשמל פיצו אותם עכשיו בסכום עתק בעד רפורמה שהיא לא כליל השלמות ומה אנחנו שומעים שהיא מתעכבת ומתעכבת ואני חושש מאוד שכמו שקרה בנמלים היא תמשיך להתעכב", מוסיף בן בסט.