יעלון: "רוצה שלום מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה"

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, נאם הבוקר (שני) בכנס טרומן המציין 40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים.

"אני רוצה להתייחס להסכם השלום מפרספקטיבה היסטורית, גם ביטחונית וגם מדינית. אין ספק שההסכם שנחתם בחודש הזה לפני 40 שנה על מדשאת הבית הלבן הוא אחד ההישגים החשובים למדיניות החוץ הישראלית, לאופן שבו הסכם השלום הראשון בין מדינה ערבית לביננו. החל תהליך שבו החלו מדינות ערב להשלים עם קיומה של מדינת ישראל ועם זכותה להתקיים כמדינת לאום העם היהודי. תהליך שהתחיל ולא הושלם עד היום", אמר יעלון.

יעלון הסביר כיצד הוא רואה את המצב הגיאו-פוליטי באזור: "האסלאם הסוני רוצה חליפות אסלאמית והאחים המוסלמים בדרכם רוצים להשתלט במרחב, במצרים ובמדינות אחרות. אפשר לראות את זה בטורקיה, בירדן. למעשה המהפכה הזו מאפשרת את מילוי הואקום שנוצר בקריסת האידאולוגיה הלאומנית באידאולוגיות אסלאמיות".

על הסכסוך הישראלי ערבי אמר יעלון: "אפשר היום לציין שאנחנו ומשטרים ערבים נמצאים באותו צד. אלא שעדיין משתמשים בביטוי הסכסוך הישראלי- ערבי. אני טוען שנכון להיום אין סכסוך ישראלי ערבי אלא יש סכסוך ישראלי פלסטיני. כל זה לא היה קורא לולא מצרים הייתה יוצאת מהמשוואה לפני 40 שנה. לישראל היום יש אינטרסים משותפים עם איחוד האמירויות, מדינות המפרץ, מדינות צפון אפריקה, מצרים וירדן על בסיס אויבים משותפים".

לדבריו: "האיסלאם הג'האדיסטי הוא איום, האחים המוסלמים הוא איום. יש אויבים משותפים לנו ולמדינות ערב. כמו כן, יש אינטרסים משותפים- וירידה ברמת העוינות. כבר לא מספרים את הסיפורים שיש אימפריה קיצונית ציונית שחותרת לשלוט מנהר הפרת ועד הנילוס. יש גם אינטרסים משותפים שהם לא רק אויבים- מים, חקלאות מתוחכמת, הייטק. היום הן מבינות שלהייטק של ישראל יש מה לתת. יש פה פוטנציאל לקידום מערכות יחסים מבוססות אינטרסים".

על השלום עם מצרים הוסיף: "מה שמקיים היום את השלום עם מצרים ולפחות באופן שבו זה נראה היום יש לזה סיכוי להימשך בטווח הנראה לעין, זה אינטרסים משותפים. היום מול מדינות האזור בהחלט יש מקום לקידום יחסים איתם וחלק באופן שנראה לעין. טיסות של איר אינדיה שמגיעות מנמל התעופה בבן גוריון למומביי וחזרה."

יעלון סבור שהמשוואה מול הפלסטינים צריכה להשתנות: "במקום שטחים תמורת שלום זה הפך לשטחים תמורת טרור או שטחים תמורת רקטות בדרום, זה מביא להסכמה שעלינו להיזהר כשמדברים על הסכמים... שלום עושים מתוך אינטרסים, חשיבה צלולה ולא מתוך משאלות לב או אשליות. לכן הדרך שנפתחה אז לפני 40 שנה והפכה להסכם שלום רשמי צריכה להימשך לקידום מערכות יחסים מבוססות אינטרסים. ניתן לראות את הסכם השלום עם מצרים כחלק מתפיסת קיר הברזל של ז'בוטינסקי, שמפאיניקים קראו לו בדרך אחרת: עד מי נצטרך לחיות על חרבנו?"

"אני מקווה שהשלום יבוא מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה, מתוך יצירת אינטרסים משותפים, מדינת ישראל יהודית דמוקרטית בטוחה משגשגת ומוסרית לשכנותיה", סיים יעלון את דבריו.