מכתב גלוי לרב יעקב אריאל

לנוכח צעירים הנוטים לראות דברים בדרך פשטנית של "שחור ולבן", ויש בהם נטיה טבעית לקיצוניות, הצבת הדברים בדרך זו היא מסוכנת.

הרב יהודה גלעד , ה' באדר ב תשע"ט

הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל
צילום: דוד שטיין

את הפסוק "את ה' אלוקיך תירא" דרש רבי עקיבא "לרבות תלמידי חכמים". הרב יעקב אריאל הוא ת"ח וגדול בתורה, מחשובי הרבנים בדורנו בכלל ובציבור הציוני דתי בפרט, אשר על כן אני כותב שורות אלו בהיסוס רב וכמצוות ר"ע אף ביראת מה.

יודע אני כי "קוטנו עבה ממותניי", אך עם זאת אזכיר, אחר בקשת המחילה שהרי נצטווינו בתורה "לא תגורו מפני איש" וכדרשת חז"ל " לא תכניס דבריך בפני איש". אזרתי אפוא אומץ לכתוב את הדברים ללא כחל ושרק בכל הכבוד הראוי לרב אריאל שלי"טא מגדולי התורה שבדור.

נראה לי, כי בדברים שנכתבו ע"י הרב בגליון "עולם קטן" של פרשת פקודי, תחת הכותרת" צדק צדק תרדוף" נפלו בשגגה כמה טעויות העלולות להביא חלילה לתקלות חמורות.

אפתח בחמור מכל לענ"ד. לקראת סיום המאמר הרב כותב כדלהלן "השלכה לפח של רבבות קולות השקולים כשני מנדטים אם לא יותר, עלולה להטות את האיזון לצד שכנגד.בצד השני של המשוואה ניצבות המפלגות הערביות שמהן תומכות בטרור לא רק בדיבור אלא גם במעשה...(הדגשה שלי) נמצא שמי שפוסל בשם המוסר והצדק קיצוניים מימין תומך למעשה בטרור הערבי ועושה מעשה בלתי מוסרי בעליל!"

אני מודה שקראתי שוב ושוב את המשפטים האחרונים ולא האמנתי למראה עיניי. מן הדברים הללו עולה באופן ברור כי מי שלא מצביע בעד הימין הוא "תומך למעשה בטרור הערבי"!!! כלומר, על פי הסקרים מסתבר כי מאות אלפי יהודים ואולי למעלה מכך תומכים למעשה בטרור הערבי! ואזי נשאלת השאלה "התמימה" (אולי ע"י "תלמידים צעירים שלא שימשו כל צרכם") מהו דינם של אנשים התומכים למעשה בטרור הערבי? האם מותר לתת להם עליה לתורה? האם הם מצטרפים למניין? היש מצווה להחיותם? ואולי אף יותר מכך?.. (וכאן המקלדת מסרבת להמשיך לכתוב...)

מה צריך להבין נער צעיר הקורא את "עולם קטן" ורואה כי אחד מגדולי התורה שבדור קובע כי מה שאמר רוה"מ כסיסמת רחוב בתעמולת בחירות "ביבי או טיבי" זו אמת לאמיתה? משום כך אי הצבעה לימין וק"ו הצבעה לצד שכנגד ממליכה את טיבי לראשות הממשלה וממילא מביאה את הטרור הערבי ח"ו לרחובותינו. האין זו מצוה לעשות הכלכולל הכל, על מנת לעצור בעד אנשים אלו מלבצע את זממם הנורא?

איני בא להתווכח עם ההגיון שבדברים, כאילו, כך בפשטות, מפלגה המונהגת בידי שלושה רמטכ"לים לשעבר, תביא את הטרור לערינו. גם איני מתכחש לבעייתיות הלא פשוטה של העמדה המדינית של המרכז הפוליטי (המכונה בלעג ע"י הימין "שמאל") הזוכה כנראה לתומכים לא מעטים בעם ישראל. אני פשוט מלא תמיהה כיצד ת"ח המנתח בחריפות סוגיות הלכתיות מורכבות בתשובותיו ("באהלה של תורה" ספר תשובות חשוב, אשר אני נהנה לצטט אותו לא אחת בשיעוריי) ורואה תמיד את צדדיהן השונים, מציג את הסוגיה המדינית שחיים ומוות תלויים בה באופן כה פשטני.

כאילו אין בצד השני אף לא קמצוץ הגיון, שום נקודת זכות, האמת כל כולה עומדת בבהירותה בצד האחד. מאות אלפי יהודים וביניהם מרבית המפקדים הבכירים של צה"ל לשעבר, הם סומים, שוטים או רשעים עד כדי כך שהם תומכים בעמדות שיש בהן "תמיכה למעשה בטרור הערבי" ולכן הן "בלתי מוסריות בעליל"? אתמהה.

לאמיתו של דבר אני משוכנע שהרב אריאל לא באמת חושב כך, אך משום מה הוא סבור כנראה שזו הדרך להציג את הדברים, אולי דווקא בפני נוער (קוראי "עולם קטן") שאינו מצטיין תמיד באבחנות מורכבות. אך דווקא בשל כך הדברים חמורים כ"כ בעיניי.

דווקא לנוכח צעירים הנוטים ממילא לראות דברים בדרך פשטנית של "שחור ולבן", ויש בהם נטיה טבעית לקיצוניות, דווקא אז הסכנה של הצבת הדברים בדרך זו היא מסוכנת כל כך. אדגיש זאת שוב, ברור לי שלא זו היתה כוונת הרב בדבריו, אך האם הקריאה הפשוטה (והפשטנית) של הדברים אינה עלולה להוביל להבנה בדרך שהוצגה כאן, ואולי גם חלילה למסקנות מעוותות הנגזרות ממנה?

מעבר לכך, הרב כותב בתחילת המאמר כי "יש להסתייג מחלק מעמדותיהם של קיצונים ימניים. גם אם הם עצמם אינם מטיפים לאלימות תלמידים צעירים שלא שימשו כל צרכם עלולים להתרשם מדבריהם ששנאה וכוחנות כלפי נוכרים מותרות ואף רצויות".

נראה שהרב אריאל לא ראה את הציטוטים הישירים מפי ד"ר מיכאל בן ארי מן השנים האחרונות המובאים במסמך של היוהמ"ש ולא שמעתי שהוכחשו ע"י מאן דהו. כך למשל באוגוסט 2018 "צריך קודם כל לשנות את המשוואה שמי שרק מעז לדבר נגד יהודי, הוא לא חי. הוא לא חי! לא מגרשים אותו, לא שוללים לו אזרחות. הוא לא חי! כיתת יורים הורגים אותו, מחסלים אותו, כמו שערבים מבינים,זו השפה שלהם..." (עמ' 11 במסמך היועמ"ש) וכיו״ב באלו בכמה ציטוטים נוספים.

אם דברים מעין אלו הנאמרים ע"י אנשים המזוהים עם "כך דרכה של תורה" אינם חילול השם, איני יודע חילול השם ברבים מהו. האם אפשר לומר כפי שנכתב כנראה בשגגה ע"י הרב ש"הם עצמם אינם מטיפים לאלימות"?

אך בעיקרם של דברים, אם הרב חושש מהבנתם המוטעית של "תלמידים צעירים שלא שימשו כל צרכם" בייחס לאמירותיהם של "קיצונים ימניים" כיצד זה לא חשש לענין זה עצמו בייחס לדבריו שלו?

בכבוד רב ובכאב

יהודה גלעד