"אות המציל היהודי" לרופא מהולנד

המרכז העולמי של 'בני ברית' החליט להעניק את האות לרופא המנוח שנפטר בגיל צעיר לאחר שפעל למען הצלת יהודים בהולנד בתקופת השואה.

ערוץ 7 , ו' באדר ב תשע"ט

ד"ר דוד רודריגז דה מירנדה ז"ל
ד"ר דוד רודריגז דה מירנדה ז"ל
צילום: דוברות בני ברית

המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ) החליטו על הענקת "אות המציל היהודי" המשותף שלהם לד"ר דוד רודריגס דה מירנדה ז"ל שפעל למען הצלת יהודים בהולנד בתקופת השואה באירופה תוך חירוף נפשו.

האות יוענק לבתו של ד"ר דה מירנדה, זוליאט אנגלנדר דה מירנדה בת ה-94.

ד"ר דוד רודריגז דה מירנדה היה רופא ומהנדס כימי במקצועו. הוא היה חבר פעיל במועצה של הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם וחבר ועד הקהילה. הוא מונה לשמש רופא לפליטים היהודים שברחו מגרמניה להולנד לאחר עליית היטלר לשילטון, מהם למד על איומי הנאצים כלפי היהודים.

הוא היה מהראשונים שהגיב לסכנה וב-1937 הקים יחד עם הסופר היהודי מאוריטס דקר את הארגון להגנה על זכויות החברתיות והתרבותיות של היהודים. מטרתו הנסתרת של הארגון היה לצייד נוער יהודי בנשק ולאמן אותם ללחימה.

ד"ר דה מירנדה שימש כנשיא הארגון עד פלישת הגרמנים ב-1940 (אז רבים מהחברים התאבדו מתוך יאוש שהם יהיו הראשונים שהנאצים ירדפו והארגון פורק). במהלך שנות המלחמה ד"ר מירנדה עסק בפעילות מחתרתית נרחבת ובהצלה, מה שהעמיד אותו פעם אחר פעם בסכנת חיים.

תחילה הציל את משפחתו על ידי פנייה מוצלחת לרשויות להכיר באשתו כלא-יהודיה (ומתוך כך גם בשלושת הבנות שלהם) תוך שימוש במסמכים מזוייפים. מהלך זה חסך מהם את חובת ענידת הטלאי הצהוב והסנקציות אחרות שהוטלו על היהודים. על אף שהוא עצמו עטה על זרועו את הטלאי הצהוב (למעט בתקופה שירד למחתרת), הוא הצליח להשתתף במגוון רחב של פעולות. הוא הציע את שירותיו
כרופא לפליטים שהסתתרו וכן טיפל בטייסים של כוחות הברית שהופלו מעל הולנד.

ד"ר דה מירנדה היה חבר בעיתון המחתרתי Het Parool. ככימאי הוא שיפץ מסמכים רשמיים כדי שאלה ישמשויהודים שהסתתרו וגם להתחזות לקצינים נאצים כדי להציל עציר. פעילות הזיוף התרחשה בבית המשפחה רחב הידיים על נהר אמסטל, שם נבנה מקום מסתור גדול לפליטים. הוא הנפיק מסמכים רפואיים מזוייפים ליהודים שביקשו להיחלץ מידם של הגרמנים.

לאחר שמנהיג תא המחתרת אליו השתייך ד"ר דה מירנדה, פולק, נתפס והפך לבוגד, כל הפליטים נאלצו לברוח מהבית. כשחיילי האס.אס הגיעו הבית היה נטוש למעט ד"ר דה מירנדה ושלוש בנותיו שנאסרו אבל שוחררו באותו הערב בהתערבות גב' דה מירנדה.

ד"ר דה מירנדה נרדף על ידי פולק ונאלץ לרדת למחתרת במשך תשעה חודשים עד שהוא חוסל על ידי המחתרת בסוף 1944. לאחר שחזר הביתה התחילו לנהור לשם פליטים שוב. הבית המתמלא בכלי נשק, רדיו ועלונים מחתרתיים. כל משפחת דה מירנדה ו-21 הפליטים שרדו עד יום שחרור הולנד, 5 במאי 1945. הוא נפטר ב-5 במאי 1949 בגיל 49 בלבד. מותו המוקדם שוייך ללחצים הכבדים בהם עמד במהלך פעילות ההצלה.

"אות המציל היהודי" מוענק כהוקרה למסירות, לתעוזה ולגבורה שגילו יהודים בתנאים של סכנת חיים במטרה להציל את אחיהם. האות נוסד ב-2011 על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה במטרה להוקיר את פועלם של הגיבורים שהעזו לסייע לאחיהם בצרה ולמרוד בגורל המר שיעדו הגרמנים לכול העם היהודי.

הם גילו סולידריות למופת ובאמצעים שונים – כגון הסתרה, זיוף, הברחה וכו' – סיכנו את חייהם כדי להבטיח שיהודים יוכלו להמשיך להתקיים על אדמות אירופה או לסייע להם להגיע לחוף מבטחים. עד היום הוענקו אותות לכ-270 מצילים מגרמניה, הולנד, צרפת, סלובקיה, יוון, רוסיה, יוגוסלביה, אוקראינה, אוסטריה, בלארוס,איטליה, פולין הונגריה ובלגיה.