יאיר נתניהו: מעלילים, משפילים, מקללים

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ניהל שיח ארוך בטוויטר עם מו"ל הארץ עמוס שוקן.

ערוץ 7 , ז' באדר ב תשע"ט

יאיר נתניהו
יאיר נתניהו
צילום: מארק ישראל סלם. פלאש 90

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה ניהל בימים האחרונים שיח ארוך בטוויטר עם מו"ל "הארץ" עמוס שוקן.

הכל התחיל מתגובתו של יאיר נתניהו לציוץ שבו הנשיא, ראובן ריבלין, מתח ביקורת מרומזת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ותגובתו לרותם סלע.

"בתקופה האחרונה בה המחשבה הפוליטית מסחררת כל היגיון שהכרנו, אנו נחשפים לשיח בלתי מתקבל על הדעת כלפי אזרחי ישראל הערבים. אני מסרב להאמין שיש מפלגות שויתרו על דמותה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. במדינת ישראל - שוויון זכויות מוחלט לכל אזרחיה", כתב ריבלין.

"זה הכל כי בני עמך בחרו בטרור. מה אתה מתפלא", השיב לכך נתניהו הצעיר. מפלגת כחול לבן גינתה את בנו של ראש הממשלה וזה האשים את עיתון הארץ בהשוואת אביו להיטלר "על בסיס שבועי".

על כך השיב שוקן "יש בישראל תופעות עם היבטים פשיסטיים (יאיר גולן, זוכר?) שאביך מעודד, והארץ כותב עליהן לא מעט. גם חוק הלאום כזה: אני בלאום אתה לא בלאום, אני ארי אתה יהודי, אני יהודי אתה ערבי. אביך הבהיר לאחרונה של מי המדינה. מכאן ועד השוואתו להיטלר יש מרחק רב".

"ברצינות ולא בתור ירידה עליך", כתב נתניהו. "אני חושב שמה שגרמניה עושה באמצעות התאגיד שקנה אותכם ובאמצעות מימון פסיכי לכל עמותות השמאל הקיצוני זה מהלך שתכליתו להעביר את האחריות על השואה והנאציזם מהם, אל הקורבנות שלהם- היהודים. אם ישראל מדינה פשיסטית ונאצית ומבצעת טבח בפלסטינים, כנראה שגרמניה לא".

"יאיר, תהיה רציני", כתב לו שוקן, "מותר לקרוא מאמר של חנין זועבי. העמדה שלה היא זאת שמקובלת בעולם לגבי דמוקרטיות, גם אם לדעתי היהודים לא יכולים לקבל אותה.

"בטח שהמיעוט הערבי בישראל לא דורש מדינה ערבית במקום ישראל, זאת ממש השמצה מגונה שלו, אלא בעיקר רוצה להשתלב בחברה הישראלית", כתב שוקן. "תתעדכן גם אצל אביך שבצד ההסתה המכוערת שלו נגדם, הוא יודע שההסתה שקרית ואישר לערבים תקציב של מיליארדים, תחילת תיקון קיפוח מתמשך".

בשלב מסוים כתב בנו של ראש הממשלה לשוקן, "דרך אגב עמוס אני חייב לשבח אותך על השיח המכבד והענייני בשיחה ביננו. צר לי שרוב הכותבים בעיתונך כמו אורי משגב, גידי וויץ, רוגל ורבים רבים אחרים לא נוהגים כמוך. הם מבזים את משפחתי, יורדים לפסים אישיים, מעלילים, משפילים, מקללים ונוקטים באלימות מילולית. על גבי דפי העיתון!"

"הייתי שמח אם היו לומדים ממך לכתוב בצורה נעימה ועניינית לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. להתווכח עם אבא שלי ברמה הרעיונית ולא להשפיל אותו ואת משפחתו", הוסיף.

"כתיבה בעיתון בכל זאת שונה משיחה בין שני אנשים שמחליפים דעות, אבל נדבר על זה פעם", השיב שוקן.