בשבע מהדורה דיגיטלית

ילד של אבא ואמא

מטרת רבים מהארגונים שמובילים את מאבק הנשים באבות הגרושים היא קעקוע התא המשפחתי. דעה

איילת שליסל , ז' באדר ב תשע"ט

גיל רונן ז"ל
גיל רונן ז"ל
צילום: רוני נתן

כשהיינו ילדים נהגו לשאול אותנו: את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא? כמובן שאין זו שאלה הוגנת. ברור לכולם שכאשר זוג מביא ילד לעולם, הילד שייך לאביו ולאמו במידה שווה.

גיל רונן שם קץ לחייו השבוע. את גיל הכרתי במסגרת עבודתי העיתונאית. נכחתי בטקס הלוויה בבית העלמין כדי לחלוק כבוד אחרון לאיש שלחם למען הזכות הכל כך בסיסית להיות אבא.

המשתתפים והמספידים היו רבים. מכולם נגע בלב בנו של גיל, כאשר דיבר על מלחמתו של אביו למען הילדים. הוא סיפר כי אביו תמך בתיקון העוולות שנעשות כלפי נשים, אך לא על ידי דריסת האחר. המאבק של גיל, בניגוד לאיך שמכנים אותו "המאבק של האבות הגרושים", הוא לא מאבק של גברים. הוא מאבק אנושי על חשיבות התא המשפחתי ומי שנמצא במרכזו - הילד.

אין ספק כי יש לא מעט דברים שצריך לתקן ביחס כלפי נשים: אפליה לרעה בגובה השכר, הטרדות ותקיפות מיניות, אלימות כלפי נשים, סרבנות גט ועוד. יחד עם זאת, אין זה סוד כי קיימים ארגונים אינטרסנטיים שמשתמשים בנשים החלשות ולאחר מכן זורקים אותן. הם מנצלים אותן כדי לנהל מאבק שכל תכליתו פירוק והרס התא המשפחתי.

הם נוטים לכנות אותן "אימהות חד הוריות", למרות שלילדים יש גם אבות. הם מעודדים ניכור הורי, סחיטת דמי מזונות מופרזים, תלונות חוזרות ונשנות במשטרה, חשיפת שמם של גברים שנשים טוענות כי הטרידו מבלי שהגישו תלונה ומבלי שהדבר נחקר, ופתאום הגברים בחזקת אשמים עד שתוכח חפותם.

מדי שנה כ-200 אבות גרושים שמים קץ לחייהם. מדובר במספר בלתי נתפס. כמובן שפגיעה של אדם בעצמו היא דבר נורא, אסורה ואינה מוצדקת, אך הנתון הזה חייב להדליק נורה אדומה אצל כל אזרחי המדינה.

הפגיעה הגדולה ממשיכה גם כאשר זוג שנישואיו לא צלחו מסיבה זו או אחרת מנסה להמשיך לפרק ב'. אבות שחויבו לשלם לגרושותיהם לעיתים סכומים גבוהים אשר לא נמדדו כלל ביחס להכנסת האם, אינם יכולים לעמוד בתשלומים והם חוששים להתחתן בשנית. גם אלו שהחליטו להמשיך הלאה, הנשים שנישאו להם זה עתה הופכות לפעמים להיות קורבן בשל מאבק של נשים אחרות, שבשם הפמיניזם מוכנות לדרוס את האבות ונשותיהם החדשות. וכמובן שמי שמשלם את המחיר הכבד ביותר על המלחמה הכוחנית הזאת הם הילדים.

דווקא כאישה וכאם לחמש בנות, ודווקא בשבוע שבו צוין יום האישה הבינלאומי, אני רואה חשיבות ממעלה ראשונה לדאוג לזכויותיהן של הנשים, אך חלילה לנו לעשות זאת תוך רמיסת זכויות הגברים. אני יודעת שזה לא פופולרי, אבל די עם הסיסמאות. התא המשפחתי הוא חלק אינטגרלי מאיתנו. ילד אינו יכול לוותר על אבא בדיוק כמו שאינו יכול לוותר על אמא. והלוואי שיהיה זה מקרה ההתאבדות האחרון.

הכותבת היא עורכת העלון 'גילוי דעת' לשעבר ומועמדת ברשימת צומת לכנסת