בשבע מהדורה דיגיטלית

עם הסקר

פרופ' קמיל פוקס ומנו גבע הודפים את הטענות לחוסר מהימנות ואמינות, אך מנגד מבהירים כי הסקרים לא נועדו לנבא את התוצאות

ניצן קידר , ז' באדר ב תשע"ט

מי שרוצה תוצאות אמיתיות – צריך לשאול שאלות אמיתיות. סקר חברת החדשות
מי שרוצה תוצאות אמיתיות – צריך לשאול שאלות אמיתיות. סקר חברת החדשות
צילום מסך

אפשר כבר להגדיר את זה כהתמכרות. קשה לומר מתי הפכו הסקרים למשמעותיים כל כך, אבל אין ספק שמרבית המתעניינים בפוליטיקה, שהם אחוז גבוה מאוד מהאוכלוסייה, ממתינים בכל רגע נתון בתקופת הבחירות לסקר הבא. חיים מסקר לסקר. תחום הסקרים, שהפך לחלק בלתי נפרד משגרת הבחירות, השתדרג במערכות האחרונות. יש גם מנתחי ומשקללי נתונים שבונים סקר על, שבו מנותחים הנתונים מכל הסקרים גם יחד, בין אם זה אומר משהו משמעותי ובין אם לא.

אם תשאלו לא מעט יועצים אסטרטגיים, מבחינתם הסקרים הם בעיקר ניסיון להשפיע על הבוחרים. אחד מהם, שאיתו שוחחנו, טען כי עצם העובדה שהמכונים המובילים עובדים הן עם כלי תקשורת והן עם מועמדים, מעלה תהיות באשר לאמינותם. אבל אם נשאל את האזרח הממוצע, נראה שהיועץ יתברר כדעת מיעוט. האזרחים עדיין צמאים לנתונים הללו.

יצאנו ללמוד קצת יותר לעומק על עולמם של הסוקרים, דווקא בימים טרופים אלו, כשידיהם מלאות עבודה. השאלה הראשונה שביקשנו לבדוק היא האם יש שינוי מבחירות לבחירות בעבודה הקשה של עריכת הסקרים.

הטלפונים עדיין מצלצלים

פרופסור קמיל פוקס, החוקר הראשי של מכון המחקר 'דיאלוג' ומי שעורך את הסקרים לחדשות 13 ועיתון 'הארץ', אומר כי השינוי הוא בעיקר בדרך עריכת הסקר. "השינוי הוא ההתקדמות בטכנולוגיה בכל העולם. הסקרים האינטרנטיים הפכו להיות פופולריים יותר. השינויים אינם בגללנו, אלא עקב התקדמות הטכנולוגיה, כי בין היתר לצעירים של היום אין בכלל טלפון קווי".

סקר אינטרנטי הוא אמין מספיק?

"המחקר בעניין הזה הוא לא חד משמעי. בשנת 2008 אחד הגורואים הגדולים של התחום אמר שלא יחלוף זמן רב עד שהשם החם ביותר בעריכת סקרים יהיה גוגל ולא גאלופ (אחד ממכוני הסקרים המובילים בעולם, נ"ק). הוא התכוון שהסקרים ייהפכו להיות כולם אינטרנטיים. בינתיים זה לא קרה. לסקר האינטרנטי, מבחינה סטטיסטית, יש בעייתיות. בעצם העובדה שאנשים נרשמים לפאנל אינטרנטי הם הופכים להיות מדגם לא מייצג. בארצות הברית מדובר בפאנל של מיליונים, כאן זה מסתכם בעשרות אלפים".

אז הסקר האינטרנטי פחות טוב?

"לא, כי יש לו יתרונות משמעותיים. כשאנשים נרשמים לפאנל, בדרך כלל הם מוסרים כל מיני אינפורמציות על עצמם, למשל מגזר או אופן הצבעה קודם. זה מאפשר לדגום בצורה טובה יותר מגזרים באוכלוסייה, מה שלא יכול לקרות דרך הטלפון. מדגם כזה יכול להיות הרבה יותר מדויק. ידוע שבסקרים הטלפוניים, אם אתה פונה לאלף איש, אתה מניח שאחוז החרדים או הערבים בסקר יהיה נמוך יותר מהייצוג שלהם באוכלוסייה".

פרופ' פוקס משלב בין כמה שיטות. "אני עושה סקרים גם באינטרנט וגם בטלפון. בסקרים הטלוויזיוניים הסקרים נעשים באינטרנט, והסקר במגזר הערבי נעשה בטלפון. זאת מכיוון שהערבים לא נמצאים בפאנלים האינטרנטיים באחוזים גבוהים מספיק. בעיתונות הסקר נעשה גם באינטרנט וגם בטלפון במגזר היהודי והערבי".

הסוקרים צריכים לא אחת להתמודד עם הטענות שיש מפלגות שאינן נאמדות באופן נכון בסקרים. הטענות בדרך כלל מגיעות משתי מפלגות – ש"ס וישראל ביתנו. "ש"ס וישראל ביתנו הן אכן יותר קשות", מסביר פוקס, "כי בדרך כלל קשה מאוד לתפוס בפאנלים חרדים ספרדים. משום מה דווקא האשכנזים בולטים בהם. עשינו כמה פעמים סקר טלפוני ייעודי של הציבור החרדי הספרדי. אם אתה לוקח את הסקר האינטרנטי ואתה לוקח את אלה שהצביעו ש"ס בפעם האחרונה, אז לפחות אתה יודע שיש לך אוכלוסייה התחלתית שהיא רלוונטית. הבעיה אצל ישראל ביתנו היא שהאוכלוסייה הרוסית המבוגרת לא עונה לטלפונים של סוקרים, וגם לא נמצאת כל כך באינטרנט".

מנו גבע, הבעלים ומנכ"ל מכון המחקר 'מדגם' ויו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל, אינו מקבל את הטענות. הוא מספר שבניגוד לטענות של ש"ס, המכון שלו קלע בדיוק למספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות. "אין ממש בטענות הללו שש"ס לא נמדדת בסקרים. גם בבחירות הקודמות וגם בבחירות 2013 הצלחנו לאמוד אותם היטב".

ומה לגבי הטענות של ישראל ביתנו על כך שהציבור שלהם לא ממש לוקח חלק בסקרים?

"אני מזכיר שב-2015 המכון שלנו נתן לליברמן חמישה מנדטים והוא קיבל שישה. טעינו בפחות מאחוז. ממש לפני הבחירות הייתה כתבה, והוא אמר: 'עזבו את הסקרים, יש לנו תשעה עד עשרה מנדטים'. גם היום הוא אומר את אותם הדברים וזו זכותו. בכל זאת לא נעים לשמוע שאתה נמצא על סף אחוז החסימה, או נמוך ממה שאתה רוצה להיות. אני מציע שכל פוליטיקאי שמדבר על סקרים יעשה זאת גם בזהירות וגם בצניעות".

מקפידים על כללי האתיקה

היועץ האסטרטגי שהזכרנו כאן העלה טענה לגבי סקרים מכוונים. לדבריו, סקר שמוזמן על ידי מפלגה יכול להיות מושפע מאוד, ונתוניו עלולים להיות מטעים ומוטים. פרופ' פוקס מנסה להסביר את הדילמה.

"יש סקרים עם מה שקרוי 'שאלות מכוונות' שהן לגיטימיות. מתי זה קורה? רק כאשר יש מפלגה שמתכוננת לקמפיין ומבקשת לבדוק אם מסר מסוים תופס. לדוגמה, בבחירות המוניציפליות, מישהו אומר שהוא יליד העיר הזאת ומספר את כל נפלאותיו, ואז שואלים האם תשקול להצביע בשבילו. ואז אתה מקבל אחוזים, שכמובן אין להם שום קשר לתוצאה שהאדם יקבל. אתה שואל שאלה עם הדברים האלה ובלעדיהם, ואתה מקבל תוצאה שאומרת האם כדאי לו להבליט מידע מסוים או לא".

הוא מוסיף שאין סקר שלא נבדק לעומק לפני שמתחילים לעבוד עליו עם הנסקרים. "בסופו של דבר, כשאני עושה סקר ומבקשים ממני לערוך את השאלות – אני מנסה שכולן תהיינה הכי לגיטימיות, ומסביר ששאלה מוטית לא תיתן למועמד תוצאה אמיתית. מי שרוצה לקבל תוצאות אמיתיות צריך לשאול שאלות אמיתיות, שלא סותרות את האתיקה המקצועית שלנו".

את מנו גבע אזכור הביטוי "שאלות מכוונות" מזעזע. "מה, אנחנו משחקים פה בלרצות מישהו? אין שאלות מכוונות. מפלגה לא קובעת שאלות. כל שאלה שנראית לנו לא מקצועית, אנחנו משנים אותה. לא נהיה מוכנים לשום שאלה שיש בה סממן שיכול להטות את התשובה. אנחנו גם לא נותנים להתערב בסדר השאלות כדי ששאלה לא תהיה מושפעת משאלה אחרת".

הקולות הצפים לא משפיעים

שאלה מעניינת מאוד בימים אלה היא מעמדה של מפלגת זהות בסקרי דעת הקהל. שני מכוני המחקר, גם זה שמייצג פרופ' פוקס וגם זה שמנו גבע עומד בראשו, מכלילים מהרגע הראשון את המפלגה בסקרים. גבע מעדיף להסתפק בציון העובדה שגם בסקרים שהמכון שלו עורך, ניכר שפייגלין נמצא במגמת עלייה. פרופ' פוקס אומר שבינתיים פייגלין מסתמן כלהיט התורן של הבחירות, לאו דווקא מבחינת מספר המנדטים.

האם מהסקרים אפשר ליצור פרופיל כלשהו, שישפוך אור על השאלה מי הם מצביעי המפלגה?

"אני שאלתי, מבין אלה שאמרו שיצביעו לפייגלין, מה הם הצביעו בבחירות הקודמות. אנחנו רואים שאחוז ניכר מאוד מהם אלו אנשים שלא הצביעו בפעם הקודמת. אני לא יודע לומר אם אלו צעירים שמצביעים בפעם הראשונה, או שמדובר באנשים שלא הצביעו – כי יש 30 אחוזים כאלה באוכלוסייה".

כשמדברים על מי שאינם מצביעים, ובכלל כשעוסקים בסקרים, אי אפשר שלא לשאול על הקולות הצפים. אלו שאינם יודעים מה להצביע נאמדים, נכון לעכשיו, ביותר מ-30 אחוזים. בכל הסקרים האנשים הללו משוקללים ונלקחים בחשבון בחלוקת המנדטים.

מנו גבע מסביר שדווקא אחרי החיבורים הפוליטיים, המפה הרבה יותר ברורה וקל יותר לנתח את המצב. "אני לא רואה שיש מגמה של יותר קולות צפים בבחירות האלה, במיוחד מאז שהיה חיבור בין חוסן לישראל ליש עתיד. עכשיו, כשהדברים לגבי המפלגות הגדולות מאוד ברורים והן לוקחות יותר מ-50 אחוזים מהקולות, זה כבר משמעותי".

פרופ' פוקס מוסיף פרמטר: "אם אומדים כל אחת מהמפלגות לחוד, הקולות הצפים קובעים הרבה, אבל כשאנחנו בודקים את הגושים ההתלבטות היא קטנה מאוד. מי שעדיין מתלבט בשלב הזה, בוחן את האפשרויות בין מפלגות באותו גוש ולא ישנה מהותית את התמונה הגושית".

חלק בלתי נפרד מכל מערכת בחירות הוא "יום כיפור של הסוקרים" – הביטוי שעולה אם הסקרים אינם מנבאים בצורה מדויקת את התוצאות, גם אם הם כלל אינם מתיימרים לעשות זאת. "סקר צריך לקרוא כפשוטו, השאלה היא רק מה הפשט", אומר פוקס. "במקרה כזה הפשט הוא שסקר נערך במקרה האופטימלי ומודד את המצב נכון לזמן שבו הוא נערך. אם אני שואל את האנשים מי המתאים להיות באמת ראש הממשלה – זה עניין קיים. לעומת זאת, כשאני שואל על הבחירות כאילו הן נערכות היום – אנשים מתייחסים לזה כאילו זו תחזית ליום הבחירות. צריך לזכור שאנחנו לא חוזים את התוצאות, אלא מביאים דעה של אנשים שמתאימה לזמן המסוים שבו נערך הסקר. אולי סקר שנערך יום לפני הבחירות יכול לחזות תוצאות, וגם זה בספק. אנשים, בצדק מבחינתם, חושבים שההצלחה של הסוקרים היא לא ההצלחה הסטטיסטית אלא הפוליטית. ברגע שלא חזית נכון את המנצח, זה כישלון פוליטי. התחזיות שלנו תלויות בהרבה מאוד פרמטרים. אחוז החסימה יכול ברגע האמת לשנות את כל הסיפור, וגם הסכמי העודפים. צריך עור עבה במקצוע הזה, אין ספק".