מסכות רעשנים שירים וריקודים היא אמנם שורה משיר פורים נחמד, אבל יש מי שעבורו מסכות בכלל וליצנים בפרט הם דווקא מקור לאימה ופחד.
הפחד מליצנים אמנם רווח יותר בארצות הברית, אבל האפנה הזו זלגה גם לישראל. שוחחנו עליה עם אלעד דהן, מנהל מרכז הטיפול למשפחה 'רימון'.
"פחד מליצנים קיים עוד לפני הליצנים המפחידים. הוא נפוץ מאוד אצל ילדים ולא רק אצלם", אומר דהן ומנסה להסביר את הסיבה לפחד שהלך והתרחב בשנים האחרונות: "ליצנים הוא קצת עניין מפחיד ולא יודעים לומר את הסיבה לכך. במחקרים וניסיון מלמדים שליצן והאיפור המאסיבי או המסכה מייצר תחושת אי נחת. לא יודעים מה הוא עומד לעשות. יש משהו לא צפוי בליצן".
מדוע דווקא ליצן מפחיד ולא תחפושת שלמה של נמר או בעל חי אחר? האם זה החיוך המוזר הזה? "בין השאר...", משיב דהן ומפרט: "החיוך המוגזם והתמידי לא תמיד מסתדר להבעות פנים ולקשר בין העין והחיוך. בנוסף, יש הרבה פעמים לליצנים איברים מוגזמים, כפות רגליים גדולות או אף מוגזם שמייצרים אי נחת. בנוסף זו דמות מתעתעת, היא גם אנושית אבל לא ממש, היא דמות מצחיקה אבל לא תמיד".
תרומה משמעותית לקיבוע הפחד מליצנים ניתן למצוא בסרטים וביצירות אמנותיות שאולי הטמיעו את הפחד מליצנים דווקא אצל מבוגרים יותר מאשר אצל ילדים שכן מבוגרים כבר ראו את סרטי האימה הללו והפנימו את הפחד הלא מוסבר. "די הרבה שנים משתמשים בליצנים בתרבות בקולנוע ובסדרות בצורה לא נעימה. יש לא מעט דוגמאות לליצנים מפחידים שהם לא דמות חיובית", אומר דהן ומציין כי "גם סרט אחד יכול להשפיע כמו ש'מלתעות' השפיע על אנשים שמפחדים מכרישים".
על ההתמודדות עם פחדיו של ילד מליצנים ומתחפושות בכלל, אומר דהן: "מאוד חשוב לזכור שעבור ילדים פורים הוא חג לא פשוט. זה חג עם הרבה גירויים, המולה ורעש, וככל שהילדים צעירים יותר זה עוצמתי יותר אצלם ויוצר אצלם אפקט של בהלה ופחד. צריך לבחון את הדברים מנקודת מבט של ילד".
"בראש ובראשונה צריך לכבד את הילד. אם הוא לא רוצה להתחפש או לא להיכנס לגן בבת אחת, להבין את הצרכים שלו ולקבל את הדברים וללוות אותו בקצב שלו. אם הוא לא רוצה להתחפש אנחנו צריכים לקבל ולכבד את זה גם אם נראה לנו שלהתחפש זה מאוד נעים או חשוב. אם מאוד חשוב לנו ורוצים, אפשר לקחת תחפושת בשקית ולהציע שיתחפש אחר כך אם ירצה".
"חשוב לנסות ולתווך לילד, כלומר שאם הוא מפחד לא לבטל את הפחד אלא להבין ולחבק אותו, להבין שזה יכול להיות מבהיל ולבקש ממי שמכוסה בתחפושת להסיר את המסכה ולהראות שמדובר במישהו מוכר. לפעמים אין ברירה וצריך להרחיק את הילד".
עוד מוסיף דהן ומציין כי "אפשר לחפש את הילד בהדרגה, בכל פעם שיכיר אביזר אחר של התחפושת, לתת לו להסתכל על עצמו במראה בחשיפה הדרגתית לתחפושת, ואם הוא חושש מתחפושות של אחרים אפשר להראות תמונות וסרטונים כדי להרגיל אותו. אם זה לא עוזר, זה לא נורא וצריך לקבל את זה".