זינוק במספר התלונות על גזענות

פורסם הדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית למאבק בגזענות. מרבית התלונות - התבטאויות ופרסומים גזעניים, אפליה בקבלת שרות ואפליה בתעסוקה

ערוץ 7 , י"ג באדר ב תשע"ט

מחאת יוצאי אתיופיה
מחאת יוצאי אתיופיה
צילום: הלל מאיר - TPS

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה אתמול (ג') לשרת המשפטים, איילת שקד, את דו"ח הפעילות השנתי שלה.

דו"ח היחידה, שהוקמה כחלק מהמלצות ועדת פלמור במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל לראשונה נתוני מעקב שהתקבלו מהמשטרה המצביעים על מגמת ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשלוש השנים האחרונות.

טיפול בתלונות

במהלך שנת 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מהציבור הנוגעות לאפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017).

מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% על אפליה בתעסוקה, 10% במשטרה ו-5% בתחום החינוך.

כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר.

בדו''ח מופיעות, בין היתר, תלונות על גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה בשירות הבריאות: מספר הורים לתינוקות ממוצא אתיופי התלוננו שהם נדרשים לחסן את ילדיהם נגד שחפת גם אם ההורים בעצמם נולדו בישראל.

היחידה פנתה לממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות, ולאחר בדיקה נמסר כי הוקם צוות לטיפול בנושא ונבחנת הוצאת חוזר להתנהלות שונה.

בנוסף, ישנה תלונה על הפליה של לקוחה יהודיה מצד מרפאת 'כללית' בכפר קאסם על רקע מוצאה: מוקדנית המרפאה התקשרה לפונה שקבעה תור לבדיקת קדם היריון, והודיעה לה כי היא משנה את מיקום התור למרפאה אחרת כי 'האחות במרפאה אינה מסתדרת עם לקוחות יהודיות'.

היחידה למאבק בגזענות קיימה בירור מול הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות, והתברר כי היה נהוג במקום נוהל לא לקבוע ללקוחות יהודיות באותה מרפאה. בעקבות התערבות היחידה בוטל הנוהל והמרפאה ביצעה התאמות מקצועיות ומטפלת כעת בלקוחות ערביות ויהודיות כאחד.

כמו כן, ביחידה התקבלה תלונתו של עובד ביחידת הסייבר במשרד ראש הממשלה לאחר שזומן לשימוע, לטענתו הדבר נעשה על רקע מוצאו. בעקבות התלונה התקיימה פגישה עם גורמי הנהלה במשרד במהלכה הודגשה החשיבות במתן הזדמנויות לכלל האוכלוסיות ולמיגור גזענות.

בעקבות פניית היחידה הוארכה תקופת הניסיון של העובד ובהמשך הוא אף קודם בתפקידו והשתלב בתפקיד ההולם את כישוריו לשביעות רצון הממונים עליו.

בנוסף, במהלך השנה האחרונה התקבלו ביחידה מספר פניות מעובדים ממוצא אתיופי שטענו כי נפגעו מאפליה ואף הושפלו במקומות עבודתם על רקע מוצאם על ידי משגיחי כשרות. היחידה פנתה למועצת הרבנות הראשית בדרישה לשנות את פסק ההלכה שלה המטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה ומקיימת מולה שיח בנושא.

מניתוח נתוני המשטרה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה המתפרסמים כאן לראשונה עולה, כי בשלוש השנים האחרונות (2015-2018) חלה מגמת שינוי ושיפור ברוב המדדים של עבודת המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה.

עם זאת,עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הינו גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה. לגבי בגירים יוצאי אתיופיה הנתונים מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם. המגמה החיובית בנתוני המשטרה בנוגע לקטינים יוצאי אתיופיה נובעת, בין היתר, מיישום נרחב ואפקטיבי של המלצות הוועדה למיגור העל ידי משטרת ישראל וביצוע תהליכים פנים ארגוניים שבאים לידי ביטוי בנתונים כאמור.

בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית (22.1%) במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, ובתחום המעצרים נרשמה אפילו ירידה גדולה יותר בשיעור של 50.4% בשנת 2018 ביחס לשנת 2015.

יש לציין כי בתקופה האמורה נרשמה ירידה במעצרים בקרב קטינים מכלל האוכלוסייה של 29.5%, כלומרהשינוי בקרב קטינים יוצאי אתיופיה בתחום זה משמעותי הרבה יותר מזה באוכלוסייה הכללית. הירידה במספר המעצרים מתבטאת גם בשיעור הקטינים יוצאי אתיופיה שהיו עצורים בשנה החולפת (5.4%) מתוך כלל הקטינים העצורים ב-2018, לעומת שיעור של-7.7% מתוך כלל הקטינים העצורים בשנת 2015).

גם בתחום עבירות מגע (עבירות של הפרעה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו) ניתן לראות ירידה משמעותית של 31% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. זאת לעומת עלייה של 3.1% במספר תיקי עבירות מגע שנפתחו לקטינים מכלל האוכלוסייה בתקופה זו. בהתאם למגמה זו, נמצא כי שיעור התיקים שנפתחו בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 מהווה 7% מכלל התיקים שנפתחו לקטינים בשנת זו, בהשוואה לשיעור של-9.9% בשנת 2015.

ירידה של 8.3% נרשמה אף במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, לצד ירידה משמעותית של 35.4% במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע. בהתאם, שיעור כתבי אישום שהוגשו בעבירות מגע כלפי קטינים יוצאי אתיופיה מתוך כלל האוכלוסייה ירד מ-9.4% ל-7.3%.

לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, ממצאי הדו"ח מצביעים על מגמה מעורבת בנתוני המשטרה כלפיהם בשלוש השנים האחרונות. בתחום המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה נרשמה ירידה של 14.6%, וכן נרשמה ירידה של 2.7% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 ביחס לשנת 2015 בתחום עבירות מגע.

עם זאת, ממצאי הדו"ח מצביעים על עלייה של 10.3% בשיעור פתיחת התיקים לבגירים בשנת 2018 ביחס לשנת 2015, וכן עלייה של 19.9% במספר כתבי אישום שהוגשו נגדם (מתוכם עלייה של 8% במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי עבירות מגע).

חשוב להדגיש כי שיעור התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בעבירות מגע בשנת 2018 עומד על 4.6% מתוך כלל התיקים שנפתחו בעבירת מגע נגד כלל אוכלוסיית הבגירים בשנה זו.

שיעור התיקים בהם הוגש כתב אישום בגין עבירת מגע נגד בגירים יוצאי אתיופיה עמד בשנת 2018 על 4.7% מכלל התיקים שהוגש בהם כתב אישום בעבירה זו בקרב כלל האוכלוסייה. בנוסף, שיעור העצורים מקרב יוצאי אתיופיה הבגירים במהלך שנת 2018 עמד על 2.7% מתוך כלל הבגירים העצורים. אחוז יוצאי אתיופיה הבגירים שהוגש נגדם כתב אישום מהווים 3.3% מכלל הבגירים באוכלוסייה שהוגש נגדם כתב אישום.

נתונים אלו מלמדים כי בכל הפרמטרים במשטרתיים הנוגעים לבגירים, הייצוג של יוצאי אתיופיה אמנם גדול משיעורם באוכלוסייה (שהינו פחות מ-2%), אבל לא כפי שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה, בנתוני המשטרה, אל מול כלל האוכלוסייה.

אחת ההמלצות המרכזיות של דו"ח פלמור למאבק בגזענות הייתה למנות ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, במטרה לזהות פרקטיקות גזעניות, מפלות ומדירות ולהוביל תהליכי שינוי בתוך המשרדים על מנת למגר ולמנוע גזענות ואפליה בשירות הציבורי. היחידה פיתחה קורס הכשרה לממונים, והסמיכה את המחזור הראשון שכלל 14 ממונים.

בשנת 2018 הממונים קיימו מעל 60 פעילויות בנושא מיגור ומניעת גזענות במשרדים שלהם. עד כה מונו 51 ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה וביחידות הסמך. המשרדים אשר טרם מינו ממונה למניעת גזענות הם: משרד החינוך, משרד הכלכלה, נציבות שירות המדינה ובית חולים אסף הרופא.

הקמת 'טופ-ליסט', מאגר מקוון של יוצאי אתיופיה מומחים בתחומם:

במהלך השנה החולפת גובש המאגר המקוון של מומחים בתחומי ההיי-טק, הרפואה, הצבא, התרבות, החינוך ועוד, שנועד לשימוש מערכות התקשורת, במטרה להגביר את נוכחותם בתקשורת ולהביא אותם לקדמת השיח התקשורתי והציבורי וליצור הנכחה חיובית שלהם בכלי התקשורת. נכון להיום המאגר הכולל 54 מומחים/ות ודוברים/ות יוצאות ויוצאי אתיופיה מתחומים שונים.

שרת המשפטים, איילת שקד: "יוצאי אתיופיה חוו תופעות של גזענות ואפליה מאז הגעתם לישראל. הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות. לצד עבודת היחידה פעלתי בכלים שברשותי למתן שוויון הזדמנויות גם ליוצאי אתיופיה. כך, בשנת 2016 מינינו שתי שופטות ובשנה האחרונה שופט בני העדה, ועוד היד נטויה".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "המאבק בגזענות אינו מתמצא ביום הבינלאומי או בדו"ח שנתי. הוא מאבק יום-יומי, סיזיפי, בזירות שונות. כפי שמשקפים הנתונים בדבר התלונות מכל חלקי החברה הישראלית שהתקבלו בשנה החולפת, הזירות המרכזיות שמעסיקות את אזרחי ישראל הם בתחום התעסוקה, אכיפת החוק, החינוך וקבלת שירותים. אנו מצביעים גם על תהליכי שיפור ושינוי, על מנת לחזקם ולטעת תקווה כי השינוי אפשרי. חשוב לעורר דיון בנתוני השיטור, על מנת להציף את הצורך להתמודד עם עבריינות נוער לא רק בזירה המשטרתית אלא גם בתחום החינוך והרווחה, על מנת שגם גורמים אלה יישאו באחריות לשיפור שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה בנתוני המשטרה. משרד המשפטים מחויב להמשיך ולחרוט על דגלו את המאבק למיגור הגזענות הממסדית".

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות: "הגזענות קיימת בישראל ובממסד, למרבה הצער, והתייחסות היחידה אליה אינה כעוד אמירה פופוליסטית; חווים אותה אנשים מציבורים שונים. היחידה הממשלתית פועלת למניעה ומיגור של גזענות ממוסדת במשרדי הממשלה ובמוסדות ממשל על רקע צבע עור, מוצא, לאות ודת, תוך מאמץ לשינוי דפוסים במקום שהדבר נחוץ, והבסיס הנורמטיבי לעבודתה הוא עיקרון השוויון – שהוא חלק מפסקת העקרונות שבהכרזת העצמאות, ומעוגן בפסיקת בתי המשפט ובהגינות הבסיסית".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "דו"ח הפעילות השנתי של היחידה סוקר את הפעילות שנעשתה במהלך השנה החולפת למאבק בגזענות הממסדית, לרבות יישום החלטות הממשלה שהתקבלו בהמשך להמלצות דו"ח פלמור, השלמת מינוי הממונים במשרדי הממשלה למניעת גזענות, טיפול בתלונות מציבור האזרחים שהתקבלו בשנה החולפת ופעולות נוספות שהיחידה עשתה במטרה למגר את הגזענות והאפליה בשירות הציבורי בישראל. נמשיך לפעול למיגור הגזענות והאפליה בשירות הציבורי ולא נאפשר לתופעות האלו להישנות".