בניסיון להבין את ההיגיון שמאחורי ירי הרקטות הבוקר ובשבוע שעבר מרצועת עזה לעבר מרכזי האוכלוסייה בישראל, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר דינה ליסננסקי, מרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל, מומחית לזירה הפלשתינית ולטרור בארץ ובאירופה.
בפתח דבריה מזכירה ומציינת ד"ר ליסננסקי כי "גם על הירי הקודם וגם על הירי הנוכחי לקחה אחריות תנועת הג'יהאד האיסלאמי. בתנועה הזו לעיתים קרובות מנסים לפצות על כך שהם נמצאים במקום שני מבחינת השפעה אחרי חמאס. הם רוצים להוכיח נוכחות ברצועה ומתוך כך לזכות בתמיכה מאיראן אידאולוגית וכלכלית".
"יש ניסיון של הג'יהאד להראות שגם אם חמאס ילכו לפתרון שהוא מעבר למשהו אלים, הג'יהאד האיסלאמי ימשיך להיות אחראי. אנחנו מתמקדים בחמאס וביחסים שלנו אתו ובכך שהוא שולח אנשים לגדר עם עפיפונים ובלוני תבערה, אנחנו מנהלים מערכה שקטה עם חמאס כשהג'יהאד נשאר בצד, אבל גם כשאנחנו מחסלים אנשי חמאס הג'יהאד מגיב. חמאס מנסה שלא לפתוח במערכה נגדנו", אומרת ליסננסקי ומתארת את יחסי הגומלין המורכבים שבין שני הארגונים, יחסים שהקרבן שלהם הוא כצפוי, ישראל.
לדבריה לא ניתן לקבוע כי רק לחמאס ישנה יכולת לשגר רקטה בעל כמות חומר נפץ הנאמדת ב20-30 קילוגרם למרחק שכזה, ובהחלט יכול להיות שחמאס עושה שימוש בג'יהאד האיסלאמי ככזה הניצב בקידמת המאבק עם ישראל. זאת מעבר לכך שניתן לשער שאם לחמאס יש יכולת שכזו הרי שהיא זולגת גם לג'יהאד, גם אם לא בהיקפים גדולים כפי שהדברים בידי חמאס.
לטעמה של ד"ר ליסננסקי מול המציאות המורכבת הזו כל החלטה שתיקח ישראל כמדיניות מול הרצועה תהיה קשה. "האסטרטגיה שלנו לטווח הארוך לא צריכה להתמקד מול מי לנהל מערכה אלא מול מי רוצים להתנהל. כל אחת מההחלטות קשה. בנוסף, אנחנו בתקופת בחירות, שהיא תקופה לחוצה. הדרגים הביטחוניים השונים מבינים זאת והם צריכים להתנהל גם לפי שיקולים פוליטיים. זה יכול להיות מצב יותר מסוכן של העורף. לכן צפויה תגובה מדודה שיכולה להתפתח גם לסבב נוסף".
ליסננסקי מבהירה כי אמנם ניתן להתנהל רק מול חמאס ולטעון שבעינינו הוא הגוף האחראי, אך יש לראות כיצד מנהלים המצרים את המגעים מול הגורמים השולטים ברצועה, "כשהמצרים מגיעים ומנהלים שיחות מול חמאס הם כוללים בשיחות גם פלגים של הג'יהאד האיסלאמי. כלומר שיש שם הבנה שצריך לכלול גורמים נוספים. יש מה ללמוד מהמשלחות המצריות".
ואולי הפנמה של צורך להתנהל גם מול הג'יהאד תביא לעוד ארגונים שיבקשו מעמד לעצמם, כפי שהיה כאשר ישראל דיברה עם הפתח' והחמאס טען שהממשל ברמאללה אינו מייצג את הפלשתינים ופי שקורה כעת מול חמאס והג'יהאד? ד"ר ליסננסקי אינה שוללת את האפשרות הזו ומציינת כי אכן "זה בהחלט יכול להיות סיפור שלא נגמר, ולכן צריך להיזהר מסגירת הסכמים עם גורם שלא בטוח שהוא אכן שולט באוכלוסיה. בכך אפשר להבדיל את חמאס מפתח', כי הם כן שולטים על האוכלוסייה ברצועת עזה".
בדבריה מבהירה ליסננסקי כי ההתנהלות הרציפה בין הארגונים ברצועה קיימת והזרועות השונות של כל אחד מהארגונים, הזרוע הפוליטית והזרוע הביטחונית, "הם מדברים ומתקשרים אחד עם השני ומקיימים שיתוף פעולה וגאים בשיתוף הפעולה הזה, בעיקר לנוכח הסכסוך עם הפתח'".