בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ד"ר צוריאל ראשי, מומחה לרטוריקה ולשפת גוף מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, למסרים הלא מדוברים שהועברו לציבור בראיון שהעניק ראש הממשלה נתניהו ל'חדשות סוף השבוע' בדרכו לנמל התעופה טרם המראתו לארה"ב.
את דבריו פותח ד"ר ראשי בציון הערכות לפיהן הראיון לא שינה רבות בתנודת הסקרים, בוודאי לא כפי ששאף נתניהו עצמו. עם זאת, כשהוא מנתח את הראיון עצמו מציין ד"ר ראשי כי "הכניסה של נתניהו לאולפן הייתה בוטחת ורצינית. כמעט כל תשובה שלו נפתחה בשילוב שבין 'שקר מוחלט' או 'עלילת דם' כמילים מנחות. הוא גם פתח דף והייתה לו שורת מסרים לומר אותם. העניין הוא שהנושאים שבהם עסק הראיון היו מורכבים, נושאים שהציבור לא בקי בפרטים, במערכת היחסים הפיננסית והיחסים החברתיים, המשפחתיים והאחרים בנושא הצוללות".
"נתניהו ניסה להפריך את טענות היריבים ולהקרין ביטחון. כשבוחנים את הדברים ניתן היה לראות שבחלק מהמקרים הוא איבד את שלוות רוחו למרות שניסה לשמור עליה. בחלק מהמקרים ניתן היה לראות את הזעם והעלבון. פעם אחת הוא שילב ידיים כ'ברוגז', אבל מהר מאוד הבין את הטעות ושינה תנוחת גוף".
"נתניהו הוא אדם שמאוד מודע לאיך הדברים נראים עוד מימיו כשגריר באו"ם. סיפר לי אדם שביקר אותו כשהוא היה שגריר שהוא ראה בביתו שורה של קלטות וידאו שבהן קטעי נאומים שלו ואותן הוא רואה כדי ללמוד מטעויות. הוא נוהג כמו מאמן כדורגל, לומד את הטעויות של היריב ושל הקבוצה שלו".
עוד מציין ד"ר ראשי כי במהלך הראיון ניתן היה לראות את נתניהו נוגע באף לא פעם, תנועה שמלמדת על כך שהדובר שומע מה שאינו רוצה לשמוע או שבכוונתו לומר משהו שהוא לא בטוח באמיתותו. ראשי מדגיש כי לא מדובר באמירה מוחלטת המשווה בין גירוד באף לשקר, אך מאדם המוגדר כמקצוען בתורת הנאום ניתן לשער שכל מחווה קטנה וכל תנועה ניתנות לפרשנות.
ואולי, שאלנו את ד"ר ראשי, נתניהו אינו קוסם גדול כל כך מול מצלמות? אולי סתם העצימו את דמותו על מנת שיהיה קל יותר לנגח אותו? הרי ראינו אותו מזיע לא פעם, לחוץ לא פעם, קפוא או מתקשה לשחרר בדיחה, אז אולי הוא לא גדול כל כך כפי שמנסים לתאר אותו?
"גם לקוסם יש פאשלות", אומר ד"ר ראשי ומדגים את דבריו על שני נואמים גדולים, אובמה ונסראללה, ששניהם אמנם יודעים לנאום אך "גם הם נתפסו כמגמגמים, מזיעים ועושים טעויות, אבל מילת המפתח אצל שלושתם היא המודעות לפרטים הקטנים, ארגון שורות המחץ וארגון ההופעה החיצונית החל מהשיער והחליפה, הם לא נשענים לאחור ולא יושבים כפוף. גם למודעות הזו יש גבול. לכל אחד יש רגעים שהוא לא שולט בכול".
כשהוא מתבקש להכריע אם הראיון הוביל למטרותיו אומר ד"ר ראשי כי בחינת הרשתות החברתיות מעלה כי כצפוי תומכיו התחזקו בתמיכתם ומתנגדיו התחזקו בהתנגדותם לו. "נתניהו מנסה להיות גם קרבן וגם כוהן גדול, קרבן של התקשורת ושל האופוזיציה ושל הרדיפות המשפטיות, אבל מצד שני הוא הכהן הגדול המנוסה ביותר והמצליח ביותר בכלכלה וכו'".
"הוא מנסה לקחת כמה מנדטים שאולי רוצים להצביע ימין אבל לא רוצים אותו בגלל עננת חשדות או כי לטעמם תמה הקריירה שלו. מדובר בטווח מעט מאוד של מנדטים ולכן קשה לזהות אותם בשלב זה", אומר ראשי. על הניסיון של נתניהו לזלזל בראשי 'כחול לבן' בתנועות גוף ובמילים, אומר ראשי כי "הניסיון מוכיח שכשממעיטים בכוחו של היריד זה פועל עליך כבומרנג. זה קרה לציפי לבני ולשמעון פרס. זה מתפרש כיהירות וניתוק, חלק אומרים שאם הוא בטוח כל כך אז אולי הוא לא צריך את הצבעה שלי". לעומת גישה זו האמירות של נתניהו לציבור תומכיו שמולו ניצבים כוחות אימתניים, בעלי ממון, ארגונים מחו"ל או ערבים שנוהרים לקלפיות, כל אלה נועדו לתת תחושת מסוכנות ולהביא להתגייסות הציבור לטובתו.
גם ההחלטה של נתניהו להפתיע את מראייניו ולהגיע ללא הכנה מוקדמת יכולה להביא לתוצאות הפוכות. מחד, הוא מגיע לאולפן מבלי לתת למראייניו שהות להיערך ולהכין שאלות, אך מאידך הציבור רואה ומבין שיש כאן לכאורה תרגיל שנעשה על המראיינים, ומנגד יש מי שיאמר שאם הוא הזדקק לתרגיל שכזה כנראה שהוא במצוקה, ולכן נכון להתגייס לטובתו. אחרים יאמרו שהלחץ שמקרין תרגיל שכזה מעיד על כך שהוא "סיפור אבוד" ולכן נכון לנטוש אותו ולבחור במנהיגות אחרת.