הנאמנים לתקשורת

בפרק הראשון של הסדרה שלו נראה קובן רגוע ומכבד את המרואיינים, אבל בשורה התחתונה הוא מציג זווית חד ממדית וקיצונית שלהם.

דביר עמר , כ"א באדר ב תשע"ט

מראיין דווקא את הקיצוניים. רוני קובן
מראיין דווקא את הקיצוניים. רוני קובן
צילום: מתוך 'יוצאים מהכלל', כאן 11

"את המסע שלי לתוך החבורה הסגורה של נאמני הר הבית, אני מתחיל בירושלים... האיש שהכניס אותי פנימה הוא מנהיג הפלג האקטיביסטי והלוחמני ביותר בקרב הנאמנים... עד היום הייתי בטוח שנאמני הר הבית זו חבורה אחת, מסתבר שיש המון חבורות", כך פותח רוני קובן מתאגיד השידור הישראלי את סרטו 'נאמני הר הבית'. נקודת ההתחלה הבטיחה לצופים הצגה של מכלול הדעות המצויות בקרב 35,695 העולים להר בשנה האחרונה.

אלא שהסרט הוא פרק ראשון בסדרה הקרויה 'יוצאים מהכלל', וכשמה היא בחרה להתמקד דווקא ביוצאי הדופן שבחבורת העולים. כך למשל תועדו באריכות הניסיונות הלא חוקיים להקריב קורבן פסח על ההר והמעצרים של הנאמנים על ידי הבלשים בעקבות כך, או בחור צעיר שאומר "כל מה שיבעיר את המזרח התיכון - אני שם". בפרק מופיעים גם אנשים שמסרבים להגיד למצלמה שהם מתנגדים לרצח ראש ממשלה ועוד. רבנים? מגוון דעות? אנשים מן היישוב? פחות. כשקובן בוחר לראיין מבוגרים שעולים להר, הוא מגיש את המיקרופון דווקא לאנשים כמו יהודה עציון, מראשי המחתרת היהודית, שסיפר על מעורבותו ביוזמה לפוצץ את המסגד בהר הבית.

הצפייה בסרט מתעתעת משהו ויכולה ליצור רושם חיובי בקרב הציבור התומך בעלייה להר. בניגוד לכלי תקשורת אחרים, אין כאן מוזיקה מפחידה, זוויות צילום לא מחמיאות או משפטי התרעמות של המנחה על דעותיהם של הפעילים. להפך, קובן תמיד רגוע ומכבד את המרואיינים, אבל בשורה התחתונה הוא מציג זווית חד ממדית וקיצונית שלהם.

אין תמיהה מדוע בחר עיתונאי תל אביבי לעשות סרט שכזה. השאלה היא על הפעילים שהתראיינו, מה הייתה המטרה בהשתתפות בסרט שלא מיטיב איתם. אם אלו דעותיהם והיעד הסופי שלהם הוא שהציבור הרחב יצטרף למגמת העלייה, הם חייבים לעבור קודם סדנה בתקשורת.