בשבע מהדורה דיגיטלית

תוכנית בהמתנה

בדרך לקלפי צריך להביט למציאות בעיניים ולהביא בחשבון את מה שעלול להתרחש ביום שאחרי. דעה

מתן פלג , כ"א באדר ב תשע"ט

מתן פלג
מתן פלג
צילום: אור אלכסנברג

אין מתאים יותר להלך הרוח הסובב את שיח הבחירות הנוכחי מהפסוק האלמותי בספר ישעיהו: "אכול ושתה כי מחר נמות". רק שבזמן הזה זוללים ציוצים מהטוויטר ושותים סטטוסים מהפייסבוק.

יום לאחר הבחירות תונח על השולחן תוכנית המאה של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אם נרצה בכך או לא, אבל התודעה שלנו לא שם. כרעם ביום בהיר ישובו בקרוב לחיינו מושגים הזכורים לשמצה כמו חלוקת ירושלים וגירוש יהודים. כבר עכשיו מדברים על זה, רק שמרוב ציוצים והבלים אנחנו לא שומעים זאת. לכן כשזה יבוא באמת, זה יבוא ברעש גדול. כל שאר הנושאים שנמצאים היום על הפרק מתגמדים לעומת העובדה הזאת, חשובים ככל שיהיו.

לאור כל זאת, השאלה האמיתית שצריך הבוחר לשאול את עצמו כבר היום היא: איך אני מבטיח שבצד הישראלי, כאשר הלחץ לחלק את ירושלים ולפנות עשרות אלפי יהודים יהיה בשיאו, יעמדו מנהיג וממשלה בפרץ במקרה הטוב, או חלילה ממשלה שתשמח לבצע זאת, במקרה הרע.

אם ניקח את ההדלפות השונות המתפרסמות בישראל ונשווה אותן לאלו שמתפרסמות בתקשורת הערבית, נבין שזה מה שנמצא על הפרק. הקמת מדינה פלשתינית על בערך 85-90 אחוזים משטחי יו"ש וגירוש 30 אלף יהודים לכל הפחות. לתקשורת הישראלית הדליפו שהריבונות בעיר העתיקה תישאר בידיים ישראליות, אך במסגרת מכבסת המילים תתקיים "אוטונומיה ניהולית" ברבעים מסוימים. כלומר, ירושלים תחולק. לערבים הודלף כי הרשות הפלשתינית תקבל חלקים מרבעי העיר, כולל מעמד בניהול הר הבית. לעיתון הסעודי אל-ריאד הדליפו כי ישראל תגורש מיותר ממחצית מהעיר העתיקה. לא ברור מה האמת המדויקת, אך נראה כי זהו המנעד. בוודאי נוכח גל ההכחשות שלא היה נחוש במיוחד.

כאן מתמקדים בקנאביס. ממש כיתתו חרבותיהם לאתים. כנראה מתוך תקווה שהערבים יסרבו כתמיד לכל הצעה אשר תבוא, תוך משאלת לב שהנשיא האמריקני הוא בכלל גרסה מודרנית של כורש, ואם כך הדבר אז למה לדאוג. אבל האמת היא שכורש לא צפוי להתמודד בבחירות בוושינגטון בשנת 2020. ומי שכן יתמודד הוא הנשיא דונלד טראמפ השנוי במחלוקת. מול אליטה מגויסת ומערכת פקידות משומנת שמוכנה לעשות הכול, אבל הכול, כדי להביס אותו. מתחריו הטוענים לכתר אינם אוהדי ישראל.

השילוב בין ממשלה ישראלית שתומכת בגירוש ישראלים לממשל אמריקני שיתמוך ב"וויתורים כואבים" הוא הרה אסון למפעל ההתיישבות, וזה משהו שצריך להבין.

אם יתבזבזו קולות המחנה הלאומי על מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, מי שייצא מורווח הוא המחנה שממילא הצהיר שכוונתו ליישם את מסקנות ההתנתקות גם במקומות אחרים. אפילו נס לא יעזור להתיישבות העיקשת, אם אלו יהיו נבחרי הציבור שיזכו להנהיג את העם.

הכותב הוא יו"ר תנועת 'אם תרצו'