הודות לחדשות 12 הגיע לפריים-טיים הטלוויזיוני אחד הנושאים החשובים העומדים על סדר היום הלאומי והביטחוני של מדינת ישראל, והוא - חוסנו של צה"ל.
ישנו נברן סידרתי הנובר בארכיון המכינות הדתיות, והפעם מצא אייטם "עסיסי" מלפני ארבע שנים. הרב חיים ברוך, לשעבר ראש מכינת עצם וסא"ל במיל', מתאר בפני תלמידיו כיצד שילוב נשים לוחמות פוגע בביטחון המדינה.
הכותרת שנתנו ב-Mako לכתבה - "מתקפה על נשים בצה"ל" - היא שקר. הרב לא תקף נשים. הוא גם לא הביע דעתו נגד חיילות שאינן לוחמות. הוא הביע מחאה נגד ארגוני הנשים שלטענתו מחלישים את צה"ל. אבל כרגיל כל האמצעים כשרים לנגח רבנים.
את הטענות שהרב מעלה מנסה הכתב בקולו הדרמטי והמודאג להפוך למופרכות, ונגועות בפרנויה.
האם תנועות הנשים באמת מעונינות להחליש את צה"ל? הרי נראה על פניו שמטרות אצילות של קידום נשים הן בראש מעיניהן. אך האמת כמובן נמצאת עם הרב ברוך.
ארגוני הנשים, ויש עשרות כאלו, הם בדרך כלל ארגוני שמאל, שבתחפושת של זכויות נשים מקדמים תפיסות עולם אנטי יהודיות, אנטי משפחתיות ואנטי לאומיות. שוויון, שלום, וחיבוק עם האויב הם המנוע לפעילותם, בדיוק ההיפך מניצחון.
מירב מיכאלי התבטאה בעבר בחריפות נגד הרב אייל קרים על שהעז להתבטא נגד השירות המשותף:
" אייל קרים צריך להיות מפוטר מהצבא ולא לקבל יותר שקל אחד מהמדינה. באף תפקיד".
תמר זנדברג, אבירת זכויות נשים התומכת בשילובן בכל תחום, רק לאחרונה לחצה יד לאבו-מאזן.
כשזנדברג, מיכאלי וחברותיהן משמאל מתערבות בנעשה בצה"ל, אני מיד חושדת, גם אם מדובר "רק" על שילוב נשים.
טוב עשה הרב ברוך ונגע בשורש הבעיה- השתלטות שמאל קיצוני במסווה של קידום נשים.
הכתב גיא פלג מנסה להגחיך את הרב שעושה לתלמידיו "מופע סטנד-אפ". אבל מעבר למופע הבידור ישנה אמת שאי אפשר להתכחש לה. אישה היא לא איש.
אם נשים היו נדרשות לעבוד 12 שעות במפעל ללא תנאים בסיסיים, תנועות הנשים המרקסיסטיות היו צווחות פה ופועלות במרץ לביטול הדיכוי.
אבל לוחמות הנדרשות למאמץ גופני הפוצע את גופן, ללא תנאים, בחסות הצבא, זה לא דיכוי?
נכון, הלוחמות בוחרות בזה, אך הן לא מודעות לנזקים כי אסור לדבר עליהם. הסחף החברתי מתחיל להדביק והרכבת דוהרת כל הדרך לשברי מאמץ, כאבי גב וברכיים. בנות שמצליחות לסיים את השירות "'רק בזכות משככי כאבים" כפי שהעידו לא פעם, הן לא פחות מבנות ערובה השבויות בידי צה"ל.
הרב ברוך כבר צפה לפני ארבע שנים, תוך כדי השיעור עצמו, מה יאמרו "הנאורים". שהוא לא דמוקרט, לא מוסרי לא ערכי, חשוך. התרגלנו. הדעות הלגיטימיות של רוב הציבור הופכות באופן קבוע למוקצות ול"חשוכות" בידי מיעוט שכופה את דעתו.
אך האמת אצלנו. דאגה לחוסנו של צה"ל היא ערכית, מוסרית, דמוקרטית ואין נאורה ממנה.
הכותבת היא פעילה בתנועת הנשים ''שוברות שוויון''