שיאים חדשים של טרלולי בחירות - הערות

הפתעת הבחירות האמתית, הפספוס הפלשתיני, ההשוואות של מרץ, הטעות של פייגלין, הבובה של בן ארי ועוד הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן , כ"ג באדר ב תשע"ט

הבדלה
הבדלה
צילום: ISTOCK

החמצה פלשתינית

שוב, כמאמרו של אבא אבן המנוח, הפלשתינים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה ניצבת בפניהם הזדמנות להחליף שלטון בשלטון שמאל מובהק, כזה שיביאו להקמתה של מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. הנה הם רק צריכים להמתין שבועיים שלושה בשקט שישכיח מהעם המצביע בציון את סכנותיה של המדינה הפלשתינית, ומיד יקבלו ממשלת גנץ-עבודה-מרץ שתצעד אלי התנתקות שנייה בואכה מדינה פלשתינית עצמאית החולשת על מרכזי האוכלוסייה הישראלים.

אבל מה לעשות, קשה להם להתאפק, אז הם חייבים לשגר לעברנו תזכורות מהעתיד בדמותן של רקטות לאזור השרון וגוש דן. הם מנסים להבהיר לנו עד כמה זה יהיה מסוכן כשכדי לפגוע בנתב"ג לא יהיה צריך ללכת על עיוור, אלא רק לשים את העין בין כוונות. הם את שלהם עושים בקנאות כדי להחמיץ את ההזדמנויות שלהם. העניין הוא שאנחנו לא מבינים רמזים, גם כשהם מתפוצצים בבית משפחה במושב בשרון.

הפתעת הבחירות האמתית

כולם הבטיחו שהם הם הפתעת הבחירות. חלק מההבטחות הללו (ישי ובר-שלום לדוגמא) פרשו בינתיים, חלק כנראה יממשו את ההפתעה (פייגלין) וחלק עדיין מתעקשים ובטוחים בהפתעה המוצפנת בכובעם הפוליטי (ולמען כבודם לא נזכיר כאן שמות), אבל ישנה אחת שהפתיעה באמת, יונית לוי.

תודו שמיונית לוי לא הייתם מצפים לייצר מארב שכזה לבני גנץ. אחרי הגמגומים והיונית..יונית, יו...יו..יונית (שנכנס לפנתיאון בשורה אחת עם 'נתניהו מאוחדת') שניתן היה לתרץ אותם בפער השעות ובעייפותו של הדובר, התעקשה לוי לשמוע ממנו תכנית ביטחונית אחרת מזו של נתניהו. האיש חזר על מנטרותיו ובעוד הוא מרוכז בניסוחן הפתלתל הכתה בו עם השאלה הלא צפויה, אמרת בכנס סגור שנתניהו היה רוצה להרוג אותך... "מה?", היא אמרה לו בניד ראש ובמנגינה שאומרים משהו כמו 'סליחה, מה זו הייתה האמירה הזו? מאיפה זה הגיע? אתה נורמאלי?'. כאן כבר איבד גנץ את השלווה וניסה לחמוק אל התשובות הצפויות בנוסח אנחנו בעת חירום שבה לא שואלים שאלות כאלה.

אז אני יודע שאני מסתכן בנפשי כשאני כותב בערוץ 7 מילים טובות על יונית לוי, אבל נראה לי שמה שמגיע, מגיע. את עבודתה העיתונאית היא עשתה באופן מדויק ומתוחכם, על אף שניתן לשער שבינה לבין עצמה הייתה רוצה לראות את גנץ משכן את משפחתו בבלפור כמה שיותר מהר. אולי באמת הקסם הגנצי מתפוגג גם בסביבותיה הדעתניות של יונית לוי. אולי.

טרלולי בחירות 1

מאחר ואני יכול לשער שלא כל קוראי הטור הזה שייכים למגזר הערבי (ניחשתי נכון, לא?), יכול להיות שפספסתם את הקמפיין של מרצ עבור המגזר הערבי. שם, כדי לספר לערביי ישראל ש"מרצ קוראת לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל", כפי שנכתב שם בערבית, בחרו להרעים ברקע במוזיקה מפחידה ולהציג איור גרפי של... השער למחנה אושוויץ, לא פחות. הבנתם למה משווים אותנו שם, במחוזות המשונים של מרצ?

אז אמנם בתגובה שניתנה לערוץ 12 טענו במרצ שמדובר בתמונה שלא עברה את נוהל האישור של חומרי הקמפיין וממש ממש ברגעים אלו בודקים אם מדובר בטעות תמימה או בחבלה מכוונת בקמפיין, ואפילו סיפרו לנו שהשעו את משרד הפרסום עד להשלמת הבירור, בכל זאת נדמה לי שכדאי לזכור שמדובר בחלק מהקמפיין הרשמי של המפלגה, כדאי גם להבחין שנראה שמדובר בחלק מתוכנן היטב, ובדיוק משום כך הוא מכוון לציבור הערבי בתקווה שעיני הציבור היהודי לא תשזופנה את התמונה המקוממת ולא יתעורר זעם על המפלגה וראשיה שוחרי השלום. בנוסף, כדאי לזכור שכאשר נפלטו שטויות והבלים בקמפיין הליכוד תבעו בשמאל את ראשו של נתניהו עצמו, בעוד את ההודעות על בירור והשעיה של האחראים קיבלו בביטול ובבוז.

טרלולי בחירות 2

הסרטונים שאותם מפיקים חברי כנסת כדי ללכוד את תשומת ליבנו בתקופת טרום הבחירות מבוצעים ומופקים בקפידה רבה. במלחמה על קולותינו אין מקום לטעויות. כל זווית צילום וכל בדל תלבושת או איפור נשקלים בכובד ראש, גם כאשר מדובר בסרטון הומוריסטי, ואולי דווקא בסרטונים שכאלה.

ממש משום כך רציתי לשאול אם למישהו ברור מה בדיוק רצתה חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו, המפלגה שהמנהיג שלה טוען שהוא המשכו הרעיוני של מנחם בגין) להביע בסרטון שבו הציגה את עצמה משוחחת שיחה הזויה עם בובה משונה ומופרעת בדמותו של מנחם בגין.

עדינות נפש

אז באוניברסיטה העברית יש מי שרגיש לרגשותיהם של פלשתינים שלומדים שם, ולכן נוכחותם של עשרות חיילים בקורס אקדמי הוא דבר בעייתי בעיניו. מה שמעניין הוא שכאשר היו יהודים שהעזו לומר שנוכחותן של חמולות ערביות קולניות שגודשות את מחלקות בתי החולים נותנות תחושה לא נעימה, הם הואשמו מתחת כל עץ רענן בגזענות חשוכה ושאר גידופים מוכרים וידועים.

טעה, טעות, טועים

מי זוכר את הימים שבהם משה פייגלין היה משוכנע שהדרך לחולל שינוי עוברת דרך מפלגת השלטון, הליכוד? באותם ימים היו שטענו באוזניו שהדרך הנכונה היא הקמת מפלגה משלו, אבל הוא דחה את הדברים כמעט בבוז. היו שאף הפליגו וטענו שמהלך טרויאני שכזה לוקה במוסריות פגומה, אבל דחילכום, פוליטיקה ומוסריות? מה הקשר?

באותם ימים רחוקים פייגלין הבהיר שלא כיסא בכנסת ואף לא בממשלה מעניין אותו. רק הקודקוד הוא היעד בדרך להצלת העם, ומשום כך זה או ראשות הממשלה או הביתה. ניסו אז להסביר לו שזה הולך מעט אחרת וצריך להתקדם צעד אחר צעד בשיטה והוא השיב, בדרכו המנוסחת היטב כתמיד, שהשיטה היא הבעיה ולכן אין מה לפעול דרכה אלא להחליף אותה.

חלפו עברו הימים ההם והנה הצלחתו האמתית של אותו משה פייגלין מגיעה אליו (ככל הנראה) דווקא כשהוא מקים מפלגה משל עצמו ולא חותר לשנות מפלגה קיימת, ודווקא כשהוא מסתפק בשאיפה (והפעם באמת שאיפה, לא שאיפה כזו...) לתפקיד שר האוצר או החינוך ולא רואה בראשות הממשלה את חזות הכול. מסתבר שגם פייגלין מודה בטעות.

למען ההיסטוריה

בדרום ירושלים נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני. בין השאר נמצאו מקווה טהרה גדול, שברי קנקנים, בית בד, בור מים ואחוזת קבר, כולם מעידים על ישוב יהודי מפואר במקום. אני משער שהארכיאולוגים הפלשתינים עדיין חופרים בלהט אחרי הממצא הפלשתיני הראשון שסוף סוף ישלח אלומת אור על העבר התרבותי-פלשתיני העשיר של הארץ הזו.

ברחובות שלנו

כאות הוקרה לאזרחים מתנדבים ותורמים לקהילה הוצבו השבוע בתל אביב שמות רחובות על שמם. האירוע הזה הזכיר לי שממש בימים האלה בכפר ברוקין שבשומרון החליטו לקרוא שם רחוב על שמו של המחבל הרוצח מצומת אריאל, אותו ארור שרצח את סמ"ר גל קאיידן והרב אחיעד אטינגר הי"ד. כך נקראים הרחובות שלהם וכך, להבדיל, הרחובות שלנו.

ובאותו הקשר, באדיבות תנועת 'לך ירושלים' התוודעתי גם לצילום המצבה המפוארת שהציבה הרשות הפלשתינית על קברו של הרוצח, וכדי שאיש שם לא יפספס הקפידו להטביע על המצבה את סמל תנועת הפתח', ארגונו של אבו מאזן.

ועכשיו לכו תתנו להם מדינה ותאמינו שרק שירי שלום יושמעו שם ברדיו ויונת השלום תהמה שם מעל כל גג ולא תהפוך למאכל עתיר אורז וחתיכות בשר.

הדאגה החד-סטרית

המדינאי הדגול אבי גבאי העומד בראש מפלגת העבודה אמר השבוע בעקבות ההכרה האמריקאית בריבונות ישראל ברמת הגולן ש״אנחנו עשויים לאבד את התמיכה האמריקאית. אנחנו נשלם לצערי הרב את מחיר החיבוק של נתניהו וטראמפ, כי דור שלם של דמוקרטים רואים בנו יריבים פוליטיים שלו". מעניין, מעולם לא שמעתי מודאגים מסוגו של גבאי חוששים לחבור לכל מיני קלינטונים ואובמאים בתכניות מדיניות משונות ומסוכנות שמא נהפוך ליריבים פוליטיים של הרפובליקנים. רק כשיש תומך ישראל בבית הלבן הם מבוהלים.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

הבושם של שקד ועדינות הנפש

פמיניזם אנושיות והשכפ"ץ של גנץ

הצהרות מוזרות של מערכת בחירות

ג'נין, 'העבודה' ואות השקיפות

אין ימין ושמאל יש רק חול וחול