'למרות האליבי, תנאי בידוד ומעצר קשים'

אביו של הנער החשוד ביידוי האבן מנה נהרגה עאישה א-ראבי מספר על התחושות הקשות מול מערכת שלדבריו סימנה את בנו על לא עוול בכפו.

שמעון כהן , כ"ו באדר ב תשע"ט

פשיטת המשטרה על הישיבה ברחלים. ארכיון
פשיטת המשטרה על הישיבה ברחלים. ארכיון
צילום: אלישוב הר שלום

ירו חץ וסימנו מטרה. אביו של הנער

אתמול (שני) התפרסמו תמלילים מחקירתו של תלמיד הישיבה החשוד ביידוי האבן שהביאה למותה של עאישה א-ראבי לפני מספר חודשים סמוך לרחלים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אביו שכבר בפתח הדברים מבהיר שאינו מוטרד מעצם פרסום התמלילים.

"אני לא יודע איך זה (הוצאת התמלילים לתקשורת) קרה, אבל לי באופן אישי זה לא מפריע, כי ככל שהמידע ייחשף לאור השמש אפשר יהיה לראות את הטענות שלנו, שיש כאן מוטיבציית יתר להרשעה שגרמה לנו להגיע למצב הקשה שאנחנו נמצאים בו עם נער שהוא חף מפשע. כך שלי אין חשש מחשיפה כי אני חושב שזה מקרב אותנו לאמת".

"הדברים מדברים בעד עצמם. כשרואים שמדובר בדברים שבסך הכול ילד בן 16 אמר בתמימות, עורכי הדין שלנו אומרים שלולי היה כאן רצון עז להשיג הישגים מול ראיה קלושה כזו שלא ניתן ליחס אותה לאישום, לא היה מוגש בכלל כתב אישום", אומר האב ומבהיר כי כמי שאינו משפטן ואינו מומחה הוא כלל לא נכנס לשאלות המקצועיות על הראיה עצמה, מה כוחה, מה כוחו של DNA שכזה והסיכויים שהטענות אכן נכונות. את הבירורים הללו הוא מותיר למהלך המשפט. "אני חושב שאמנם אנחנו בשלב מוקדם, אבל כבר כעת גם השופט הבין את הדברים וכיבד אותם. מדובר בשלב שבו העלינו את הטענה שלא להשאיר אותו במעצר עד תום ההליכים. סיכום הדברים של השופט לימד שהוא שומע בחיוב את טענות עורכי הדין שלנו".

"מדובר בילד בן 16 שנמצא בבידוד ומעצר מזה שלושה חודשים. הוא מוחזק בכלא נוער שאמור לעסוק גם בחינוך. יש לחץ על השאלה כמה אפשר לבודד אותו, לא לתת לו מורים ולהרחיק אותו מנערים אחרים, ואני לא נכנס לשאלה אם הייתי רוצה שיפגוש את הנערים שנמצאים שם בכלא, אבל מדובר בילד שמנותק ממשפחתו וממסגרת הלימודים שלו. זו פגיעה לא קלה בו, בסביבה ובמשפחה וכל זה לא נובע מרצון לחקר האמת ואנחנו מתמודדים עם זה. הוא יזוכה יום אחד ואנחנו נישאר עם הנזק".

על מעצרו של הבן וחקירותיו מספר האב: "המעצר שלו בא בהפתעה גמורה. מהיום שבו נזרקה האבן וקרתה ההריגה המזעזעת שטרחנו להבהיר בתקשורת שחלילה אין לנו הזדהות עם המעשה, מערכת הביטחון סימנה את המוסד החינוכי. הם עשו "פישינג" וזימנו עשרות נערים לחקירות וניסו בכל דרך להביא אותם להגיד דברים, אבל הם אמרו את אותו דבר, 'אנחנו לא יודעים על מה אתם מדברים. היינו פה בליל שבת בישיבה' ויש לבן שלי אליבי ספציפי לעניין הזה. קיווינו שירדו מהבל שלנו ושהתיק נגמר, ופתאום היה המעצר שלו. הינו בשוק רציני. שבוע לא יכולנו לדבר אתו ועורך דין לא יכול היה להגיע אליו. תהליך מאוד קשה".

על האליבי של בנו מספר האב: "יש נערים שמעידים שהוא היה איתם בכל הפעילות של ליל שבת. אני מקווה שהדברים יתבררו בהמשך כי לא כל דבר קל להוכיח, אבל אנחנו מכירים את הנתונים מהשטח, יודעים איפה הוא היה ועם מי. החוקרים מכירים את הנתונים לא פחות אבל יש מוטיבציית יתר להרשיע כדי להשאיר את דגל הטרור היהודי באוויר כל הזמן ואנחנו הקרבנות של הדבר הזה".

על הראיה, אותה אבן עם DNA של הבן, נשאל האב עד כמה יש לדבר תקדים ועד כמה קיים סיכוי שאכן הממצא יכלול DNA מרשיע. "עורכי הדין עדיין בודקים את העניין. שמענו יש מחלוקת אם הדבר אפשרי לנתח DNA בצורה כזו. זה לא הגיע למעבדות חיצוניות אלא רק במעבדה של המשטרה. יש טענה שיש שם שלושה DNA מעורבבים. למעשה לא קיבלנו את כל חומר החקירה אלא רק את המסקנה".

"מעבר לכך, מסבירים לנו מומחים שאם קורה מעשה פלילי אצלי בחצר כמעט בכל אבן ושיח יהיה בוDNA שלי ושל אישי, כי מדובר במשהו שנשאר הרבה זמן. מדובר בשטח קרוב לישיבה. הבן נוטה לברסלב, הוא הרבה בשטח, יש שם זולות יש שם גידול תרנגולות כחלק מפעילות הישיבה בהפסקת הצהריים, והאבן הזו, אם אכן המעשה נעשה, נלקחת מאזור שבו הוא מסתובב כבר שנה וחצי ו-DNA הוא דבר שמחזיק הרבה זמן".

על הקשר השוטף עם הבן מספר האב: "הוא מדבר איתנו בטלפון. אצלו בהוראת השב"כ יש מגבלה שהוא יכול להתקשר רק למשפחה, מעודדים אותו לומדים איתו. פוגשים אותו פעם בשבוע, מגיע אזוק וביננו יש זכוכית וסורגים ומדברים עם טלפון כאחרון המחבלים. הוא הוגדר כסוג של מחבל ולכן אלו התנאים שנכללים בתקנות השב"כ".

לסיום שאלנו את האב אם יש לו הערכה לגבי מה שבאמת קרה באותו לילה בו נהרגה א-ראבי, והוא משיב: "אין לנו מושג. אנחנו רק יודעים איפה הבן שלנו היה באותו זמן. מטריד אותי שנעצו חץ ואחר כך סימנו מטרה סביבו ולכן לא חיפשו מי באמת עשה את המעשה. מבחינתי מבצע המעשה מסתובב חופשי ואף אחד לא טרח לחפש אותו".