שעתו היפה של הישראלי המכוער - הערות

מימי החג המוריקים ניזרק אל הקלחת הפוליטית, הסכסוכים והמסכסכים. בין לבין קבלו תובנה איטלקית ושתיקה צרפתית. הערות בטרם שבוע טוב.

שמעון כהן , כ"ב בניסן תשע"ט

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

הישראלי המכוער

וכשהשתרכנו עם הצידניות והמנגל אל הפינה המוצלת המרוחקת בין ים האדם החוגג ניצב אדם שמזרן מקופל על גבו ושתי ידיו עמוסות תיקים וציוד. בדיוק במצב המורכב הזה נפלה סיכת הכיפה שלו אל הקרקע. בעוד הוא רומז לילדיו לגבי מיקומה של הסיכה האבודה ניגש אליו עובר אורח משוחרר ידיים והתכופף כדי לסייע לו.

כמה צעדים משם התקשה אדם אחר בנשיאת משאותיו מהרכב ועד לחלקת הדשא בה התמקמה משפחתו, ובעוד הוא חוכך אם יוכל לקרוא לבני משפחתו לעזרה נחלץ אליו בחור צעיר בגופייה, גם הוא בידיים לא ריקות, אבל עם כמה אצבעות פנויות שניתן להקדיש לזולת. נושא המשאות הרים אליו עיניים מופתעות ומלמל כמה 'לא צריך, הכול בסדר' מטעמי נימוס ומבוכה, אבל זה היה מאוחר מדי, הצעיר כבר דהר יחד איתו אל המשפחה הממתינה. רגע לפני שהלך משם ובירך ב'חג שמח' תחב אבי המשפחה לתיקו של הצעיר אוזניות יוקרתיות וחדשות באריזתן. 'קח, שיהיה לך', אמר ועכשיו היה תורו של הצעיר למלמל 'לא צריך, הכול בסדר'. השניים נפרדו.

ובין לבין משפחות רבוצות סביב מנגלים ושולחנות עמוסים ביקשו וקיבלו אלה מאלה פותחני קופסאות, קצת שמן, גפרורים, חומר בערה ועוד, ורגע לפני החלפת משמרות הציעו המשפחות המתקפלות לאלו שהגיעו כדי לרשת מהן את חלקת הדשא ואת שולחן העץ שעליה, גחלים רוחשות כדי לחסוך לבני המשפחה שמעולם לא הכירו ולעולם לא יפגשו קצת זמן ואנרגיה של נפנוף.

ולצד כל משפחה שכזו היו שקיות ענק שהובאו מהבתים לאיסוף זבל, שאריות וצלחות חד פעמיות. זה לא שלעובדי הניקיון שעברו שם בשעת ערב לא היה מה לעשות, אבל בכל זאת.

וכשזו האווירה מסביב חיפשתי את אותו ישראלי מכוער, זה שלאחר כל חג מבטיחים לנו בכתבות זועמות שהוא זה שפשט על הפארקים והמדשאות, חיפשתיו ולא מצאתיו. או שאולי בעצם מצאתי אותו במערכות העיתונים המקפידים לשלוח את שליחיהם לקצוות הארץ רק כדי לתעד פסולת, ממש כמו שהם נשלחים ביום הזיכרון לשכונות חרדיות רק כדי לתעד תנועות אנושיות בשעת הצפירה

בעינינו כחגבים

ופתאום גם בחוגי הימין נתקפים רעדי ברכיים בלתי מובנים. מה, באמת יכול להיות שסמוטריץ'\לוין ימונה לשר משפטים? זה הרי לא הגיוני. הרי כל מביני העניין תוקפים ומבועתים מעצם המחשבה שאחד מהצמד הזה יהיה אחראי על מערכת המשפט, יקדם רפורמות ויממש אג'נדה ימנית, ואם הם, קובעי הטעם הטוב והחושבים במקום כולנו, מבועתים, מה לנו כי נעז לחשוב אחרת?

אני דווקא ממליץ לראות את רשימת התוקפים והמגדפים הללו ולהבין שבדיוק משום כך ראוי נכון וצריך להתמנות אחד מהשניים הללו בדיוק לתפקיד הזה. כשאביגדור פלדמן משווה את סמוטריץ' לחזיר במקדש וגיא פלג או אמנון אברמוביץ' מצטמררים לשמע הצירוף 'שר המשפטים יריב לוין' זו העדות הטובה ביותר לכך שאלו האנשים הנצרכים ביותר וזו בדיוק האג'נדה הדרושה לטלטול המערכת.

זוכרים את הלעג וגבהות הלב שהקרינה אותה חבורה ממש כלפי מינויה של איילת שקד לשרת משפטים? על זה אומרים ביידיש 'אוטר גזוכט' ומתקדמים הלאה.

שתיקה רועמת

אברי גלעד הסעיר את התקשורת כשהעז, לא עלינו, להטיח בשמאל העולמי את מחיר הפוליטקלי-קורקט שהוא משלם כשהוא עוצם עיניים, לא רואה, לא שומע ולא מדבר על מה שמעוללים לו המהגרים המוסלמים, כי לא נעים להעליב אותם, או שפשוט חוששים שמא חרון אפם יגעש ויגאה אם רק ישמעו שמישהו לא שש ושמח להכיל את התפרצויותיהם האלימות.

במסגרת הסערה הזו הטיל אברי גלעד ספק סביב הקביעה הצרפתית ולפיה תקלה של טכנאים היא שככל הנראה הובילה לשרפת קתדרלת נוטרדאם. רק הוטל הספק וכבר המתה הארץ ת"ק על ת"ק, כמאמר הגשש החיוור "איך אתה עושה דבר כזה, אההה?".

את עניינה של הקתדרלה המפורסמת העלה אברי גלעד תוך כדי איזכור נתון שאמור היה להטריד את הצרפתים הרבה יותר: 875 כנסיות נשרפו או חוללו בשנה האחרונה וצרפת, כמו שאר חכמי אירופה וגאוניה, שותקת. כך ציין אברי. אם הנתון הזה נכון (גם אם הנתון לא מדויק ומדובר ב-600 כנסיות "בלבד") הרי שאין ספק שמדובר בהכחשה והשתקה של כלל המערכות במדינת החירות השוויון והאחווה שמא יבולע לה ולתושביה. לא מדובר בציון לשבח על התנהלות דמוקרטית למופת.

תובנות איטלקיות

אם במקרה פספסתם את הדיווח בערוץ 20, כדאי שתכירו את סיפורו של האיטלקי שנחת בנתב"ג וקיבל הודעת ברכה מחברת הסלולאר שלו על שהגיע לפלשתין. האיש גרד שוב ושוב בפדחתו וניסה לדלות ממעמקי שיעורי הגיאוגרפיה, ההיסטוריה או האזרחות שלו זיכרון כלשהו אודות מדינה בשם פלשתין. ניסה ולא הצליח והחליט להביע את זעמו בפני החברה הסלולארית על המצאת המדינה הלא קיימת, וכך פחות או יותר נשמעה השיחה בינו לבין נציג החברה הסלולרית על פי תרגום של אבי קרצו ודיווחה של בת אל בנימין:

לקוח: בתשיעי לחודש שלחתם לי מסר (לנייד) האומר שאני נמצא בפלשתינה. התוכל להסביר לי היכן היא (פלשתין) נמצאת?".

מוקדן: "הסבר לי טוב יותר; אתה היית בפלשתין או שהחברה שלחה לך מסר?".

לקוח: "מיד כשנחתתי בשדה התעופה בתל אביב אתם שלחתם לי מסר שאני נחתתי בפלשתין. אני רוצה לדעת, היכן לעזאזל נמצאת פלשתין?".

מוקדן: "אהה… זאת שאלה בגיאוגרפיה שאתה שואל מוקדן טלפוני".

לקוח: "לא…לא…לא! כאן לא מדובר בגיאוגרפיה. מדובר בכך שאתם שלחתם לי מסר שאני נחתתי בפלשתין! אני רוצה לדעת לעזאזל היכן על המפה נמצאת פלשתין?".

מוקדן: "ראה… אין לי מילים… אני לא יודע מה להגיד לך…".

לקוח: "אז אני אגיד לך, מכיוון שפלשתין לא קיימת, אל תכתבו למי שמגיע לישראל 'ברוכים הבאים לפלשתין'. אני מזהיר אתכם; עכשיו אני התקשרתי אליכם, דיברתי איתך ועתה אני הולך לבטל את חוזה ההתקשרות איתכם, כי לי את הדבר הזה לא תשלחו".

מוקדן: "אהה… אני לוקח לתשומת ליבי את מה שאתה אומר. בכנות, אני לא קרטוגרף ולא זה ששולח את המסרים ולפי מה שאני יודע, פלשתין לא קיימת ולכן אני לא יודע מה לומר לך".

לקוח: "אהה.. אבל במקום לשלוח לי 'ברוך הבא לישראל' כתבו לי 'ברוך הבא לפלשתין'. איפה לכל השדים והרוחות נמצאת הפלשתין הזאת? היכן מתקיימת הפלשתין הזאת? מה הבירה של פלשתין? איזה מטבע יש לפלשתין?".

מוקדן: "בסדר אני אעביר את תלונתך הלאה. המסר הגיע אליך למספר ממנו אתה מתקשר עכשיו?".

לקוח: "כן, כן. העבר את התלונה הלאה. בכל מקרה אני מבטל את החוזה אתכם. שיגעתם לי את המוח, אתם והפלשתין שלכם!".

מוקדן: "בסדר כרצונך".

נדמה לי שלא צריך להוסיף הרבה על הטקסט הזה, רק להוסיף השערה שאם יהודים, ישראלים ועוד כמה מפוכחים כמו אותו איטלקי היו נוהגים כך ולא ממשיכים לסדר היום תופעות מעין אלה היו נעלמות מנוף חיינו.

הצצה אל השבוע הבא

ומכאן אל השבוע הבא, שבוע שצפוי להיות גדוש בתהפוכות פוליטיות, עליות ומורדות קואליציוניות, ויכוחים והצהרות, דיווחים והדלפות, ספינים והבלים ובקיצור, חגיגה לעיתונאים. בקצהו הימני של המחנה הפוליטי יימשך מצעד המסכסכים שימשיכו לדווח לנו בקול ששון ובצהלולי שמחה על הנתק והשסע הדרמטי שבין שני ראשי 'איחוד מפלגות הימין', יספרו לנו על טלפונים שלא הורמו ושיחות שלא התקיימו, על מפגשים לייליים והצהרות יומיות, יצטטו מקורבים ויסכסכו בכל דרך, עיתונאים, פוליטיקאים, מקורבים ושאר בעלי אינטרסים.

והציבור הסרוג יתבונן, יקשיב, יהיה מודאג ויקווה ששם למעלה, השניים שבאמת מחליטים, לא רואים, לא שומעים ובעיקר לא מתרגשים מכל הסער שמסביב.

לסיום

תודו שאחרי שבועות קשים כל כך של הכנות, התרוצצויות, קניות והתחדשויות לקראת הפסח, בסך הכול הוא עבר די מהר, לא? חבל.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

כת סודית ותגלית מפתיעה

סיכומים וקריאות געוואלד

זנדברג בוגי וצבא הבוטים

שיאים חדשים של טרלולי בחירות

הבושם של שקד ועדינות הנפש