בשבע מהדורה דיגיטלית

דת ומפלגה

נושאי דת ומדינה נדחקים הצידה בקמפיינים של לא מעט מפלגות, אף שהכנסת הבאה יכולה לקום וליפול עליהם.

יוני רוטנברג , כ"ח באדר ב תשע"ט

132 הצעות חוק סביב דת ומדינה רק בשנה האחרונה. גשר יהודית מעל נתיבי איילון
132 הצעות חוק סביב דת ומדינה רק בשנה האחרונה. גשר יהודית מעל נתיבי איילון
צילום: אדם שולדמן, פלאש 90

סדר היום של תקופת הבחירות שונה כל כך מסדר היום שמנהלות הממשלה והכנסת בימים כתיקונם, ואין נושא שמדגים את הדינמיקה הזאת יותר מדת ומדינה. אצל רוב המפלגות, אלו שהבייס שלהן לא נהנה מהתגרות בדתיים וחרדים, הנושאים הללו מהווים מוקש הסברתי. המורכבות והצורך לתמרן בין רגישויות מכל הצדדים מנוגדים לחלוטין לפלקטיות ולאגרסיביות שמאפיינות מערכות בחירות. אבל בסופו של יום, בין אם זה נוח ובין אם לא, אלו הסוגיות שיקרעו או יאחדו את העם בישראל, ויעצבו את זהותו היהודית.

כך זה גם בכנסת. על פי נתונים שפרסם מרכז ליב"ה, בדו"ח מיוחד המסכם את הפעילות הפרלמנטרית בנושאי דת ומדינה, 132 הצעות חוק בנושאים אלו עלו על שולחן הכנסת רק בשנה האחרונה, עשרה אחוזים מכלל הצעות החוק באותה תקופה. עוד עולה מהדו"ח כי שמונה הצעות חוק בשנה האחרונה עברו את כל התהליך ונכנסו לספר החוקים, ועוד שמונה נעצרו בשלבים מתקדמים בעקבות פיזור הכנסת.

חוק הפונדקאות

אחד החוקים שהצליחו לעורר מהומה רבתי ולהוציא אלפים לרחובות הוא חוק הפונדקאות. במתכונת המקורית שלו הוא כלל גם זוגות חד מיניים שמעוניינים להביא ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית. כשליצמן נעשה שר הבריאות הוא עמד על הרגליים האחוריות כדי להוציא את הלהט"בים מהחוק, והצליח. הדבר הוציא לרחובות אלפי להט"בים בתשעה באב האחרון.

השינוי בחוק נעשה בוועדת העבודה והרווחה, ומי שהוביל בה את ההתנגדות היה ח"כ מוטי יוגב, מקום שלישי ברשימת איחוד מפלגות הימין. התיקון אומנם השאיר את ההרחבה גם לנשים חד-הוריות, אך רק בנסיבות הפוליטיות שנוצרו. העמדה הרשמית של המפלגה לא רק שוללת פונדקאות ללהט"בים, אלא אף גורסת שאין לאפשר את ההליך בשום מקרה, מלבד גבר ואישה שמתקשים להרות יחד. "אנו מתנגדים להרחבה של הליך הפונדקאות. זה תהליך שמהווה פתרון רפואי לנשים שאינן יכולות להרות, לטובת גברים בריאים. זאת ועוד, חוק הפונדקאות מעלה שאלות אתיות קשות של סחר בנשים". גם במובן הרחב יותר של סוגיית הלהט"ב מביעים במפלגה התנגדות ללימוד תכנים להט"ביים במערכת החינוך, אלא אם מדובר בבית ספר שרוצה בכך מיוזמתו.

במפלגת זהות, לעומת זאת, מאמצים קו פתוח בהרבה כלפי הנושא, ונמנעים מלנקוט עמדה ברורה ואחידה. "בנושא הפונדקאות יינתן חופש הצבעה לחברי הכנסת של זהות", אומרים במפלגה, "מכיוון שיש כאן סוגיה מורכבת, המערבת את הרצון לתת חירות לאנשים, עם הסוגיה של ילד חסר ישע שנולד לתוך מציאות לא שגרתית". העמדה הזאת היא חלק מתפיסת החירות הכללית של המפלגה בענייני דת ומדינה, שעוד נעמוד עליה בהמשך.

עמדת ביניים היא זו של הימין החדש. במפלגה מאמצים את עמדת ועדת מור יוסף, לפיה פונדקאות אלטרואיסטית תותר ללא מגבלה, אך פונדקאות בתשלום תותר רק למי שסובלים מבעיות פוריות. עם זאת מבקשים במפלגה להקדים הקדמה כללית לתפיסה שלהם בנושאי דת ומדינה: "מפלגת הימין החדש מעמידה חזון של 'פוליטיקה של הסכמות'. המציאות והניסיון מוכיחים שכל ניסיון חקיקה או כפייה בנושאי דת ומדינה נבלם על ידי הצד שכנגד. לעומת זאת אנו רואים שבחיי היומיום אנשים יודעים להסתדר זה עם זה מתוך שותפות והבנה הדדית. לאחר הבחירות נפעל להקמתה של מועצה ציבורית ברוח אמנת גביזון מידן ורבני צוהר, שתפעל יחד עם גורמים נוספים לגישור על רוב הפערים בין דתיים לחילונים".

הבקשות החוזרות ונשנות ממפלגת הליכוד להתייחסות לנושאים הללו – לא נענו. אנשי הקמפיין טענו כי יש "דברים דחופים יותר" בקמפיין. בכל אופן, בהקשר של פונדקאות וזכויות להט"בים, חשוב לציין כי אחד הפעילים הבולטים בתחום הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה, ממקדמי החוק במתכונתו המקורית, אשר משתייך בעצמו לקהילה הלהט"בית. יתר על כן, בדו"ח אחר של מרכז ליב"ה, אשר מסווג את עמדות חברי הכנסת של הליכוד על פי פעילות פרלמנטרית והתבטאויות פומביות, מסווגים 15 חברי כנסת כתומכים בהכרה בלהט"ב באופן כללי – ביניהם השרים ארדן, שטייניץ, אקוניס וגמליאל.

מתווה הכותל

נושא נוסף שיצר קרע בין מדינת ישראל לזרמים הלא אורתודוקסיים בתפוצות, הוא הוויכוח על זכות התפילה של הרפורמים והקונסרבטיבים בכותל על פי דרכם. הממשלה גיבשה את "מתווה הכותל" שעיקרו שיפוץ והתקנה של רחבה גדולה מדרום לעזרת הנשים הקיימת, בסמוך לכותל, שתשמש לתפילה מעורבת על פי מנהגם של הזרמים הלא-אורתודוקסיים. המתווה אושר בתחילה בממשלה, בסיוע המפלגות החרדיות שהעדיפו את הרע במיעוטו, אך לאחר מכן הן שינו את דעתן – וכעבור חצי שנה המתווה הוקפא בהחלטת ממשלה.

עוד לפני פרוץ סערת המתווה הוקמה רחבה קטנה יחסית, מנותקת מרחבת הכותל המערבי, בשם עזרת ישראל. היוזם של הרחבה היה השר נפתלי בנט. "אנחנו מתנגדים לשינוי הסטטוס קוו ולא נכיר בזרמים אחרים באופן רשמי", מבהירים במפלגתו, "הפתרון שקידם השר בנט בדמות הקמת רחבת המשפחות נועד לתת מענה למי שחפץ להתפלל בכותל בדרכו מבלי לפגוע במתפללים האחרים".

"הוויכוח עם נשות הכותל אינו דתי", אומרים במפלגת זהות. "הוויכוח הוא לאיזה זרם תינתן השליטה במקום. הכותל אינו בית כנסת – והאמת היא שגם אינו מקום קדוש, במובן ההלכתי. הזרם המרכזי ביהדות קנה לעצמו חזקה באתר, ומבחינתו ויתור לנשות הכותל הוא ויתור על זכות ההובלה של היהדות. מה שעושות שם נשות הכותל לא נובע מצורך דתי, שכאמור יכול היה לבוא בקלות על סיפוקו לאורך נקודות אחרות בכותל - כולל נקודות שקרובות יותר למקום המקדש עצמו - אלא מתוך מאבק כוחני במעטה ליברלי-פמיניסטי".

למרות הביקורת שלהם על צורת ההתנהלות של נשות הכותל, במפלגה לא מביעים התנגדות עקרונית למתן דריסת רגל גם לרפורמים בכותל המערבי: "הן מעוררות מדנים ומלחמות אחים בשם איזו דרישה, שדבר אין לה עם הרצון להתפלל במקום קדוש. האורתודוקסיה יצרה מסורת במקום ועכשיו הן נדחפות דווקא לשם, ותוקעות אצבע בעין עם כללים אחרים. זה מכוער, מפלג ומרבה חילול השם - אבל אין לנו התנגדות עקרונית לדרישתן".

תפיסתו של פייגלין, לפיה יש להפריד את הדת מהמדינה, כבר נידונה עשרות פעמים בכלי התקשורת. אך חשוב להדגיש כי גם לדידו, המוסדות הממלכתיים של המדינה צריכים לנהוג על פי ההלכה והמסורת היהודיים, ורק את החוקים העוסקים במרחב הציבורי הוא מבקש לבטל. בהקשר לשאלת הרפורמים, מדגישים במפלגה כי "כשאנחנו מדברים על כך שהמוסדות הממלכתיים ימשיכו להתנהל על פי ההלכה המקובלת בעם ישראל בתחומי השבת, החגים והכשרות, הכוונה היא לפסיקת ההלכה האורתודוקסית".

לעומתם, באיחוד מפלגות הימין נוקטים קו נחרץ בהרבה באשר לסוגיית הכותל בפרט, והיחס לזרמים הלא-אורתודוקסיים בכלל. "הרשימה סבורה כי יש לשמור על המצב הקיים במקום הקדוש", אומרים במפלגה. "כבר כיום עומדת רחבה מעורבת שעומדת ריקה כמעט בכל ימות השנה. קדושת הכותל מחייבת לנהוג בו ברגישות ובזהירות, בלי פרובוקציות מיותרות שמחללות את קדושתו. יש לקרב את הקונסרבטיבים והרפורמים כבודדים, כפי שראוי לקרב כל יהודי, בלי הכרה ממלכתית בזרמים אלו".

גיור

גם שאלת הגיור מתגלגלת אל הכנסת הבאה. לאחר שניסה השר אריה דרעי לקדם חוק שיסדיר את הסמכות הבלעדית של הרבנות הראשית בעניין גיורים, ובלחץ הרפורמים מנגד, הקים נתניהו את ועדת נסים – ועדה בראשות השר לשעבר משה נסים, שנועדה לקבוע הליך מוסכם של מינוי בתי דין לגיור והפעלתם. נסים הגיש את המלצותיו, שעיקרן הפקעת הסמכות הבלעדית של הרבנות הראשית על בתי הדין לגיור, ושיתוף נציגים מזרמים שונים בוועדה הממנה דיינים. גם המתווה הזה גרר התנגדות מהמפלגות החרדיות וממפלגת האיחוד הלאומי, כך שלמעשה הנושא עדיין תלוי ועומד.

לקראת הקדנציה הבאה מצהירים באיחוד מפלגות הימין על נאמנות לסמכות הרבנות הראשית בתחום, ובהתאם לכך ידרשו שינויים במתווה נסים: "סמכות הגיור צריכה להיות תחת הרבנות הראשית לישראל. יש לתקצב את המערך ולשדרג אותו, לטובת כלל המתגיירים בישראל. במתווה הרב נסים יש חלקים טובים, ויש חלקים נכבדים שצריך לשנות".

במפלגת זהות מכירים בצורך שהגיור יהיה אורתודוקסי, בהתאם לשיטתם שהפעולות הממשלתיות צריכות להיות מותאמות להלכה המסורתית, אך מבקשים לפזר את הסמכויות בנוגע להרכבים שיגיירו. "הגיור צריך להיות אורתודוקסי", הם אומרים, "אנחנו תומכים במתווה נסים בתוספת כמה שינויים. אנחנו מבקשים לקבוע שכל בעל כושר לרבנות עיר יוכל להקים הרכב ולגייר".

גם מפלגת הימין החדש סומכת את ידיה על מתווה נסים: "המפלגה מאמצת את מתווה נסים שזוכה לתמיכה בקרב רבני הציונות הדתית. המתווה מדבר על גיור אורתודוקסי ומרחיב את מעגל הגיור שקיים היום", אומרים במפלגה.

שבת

השבת כמעט פיזרה את ממשלת נתניהו בקדנציה האחרונה, כשליצמן הגיש לנתניהו מכתב התפטרות בעקבות עבודות ברכבת ישראל בשבת. ליצמן אומנם קיבל הבטחות וחזר כסגן שר, אבל הלכה למעשה – העבודות נמשכות. בתחילת הקדנציה היה זה חוק המרכולים של דרעי שיצר סערה, ואומנם עבר בכנסת אך המשמעות המעשית שלו שולית ואינה מורגשת בשטח.

דווקא בתחום הזה התבלטו שני חברי כנסת מהליכוד. חבר הכנסת מיקי זוהר העלה את הצעת "חוק השבת", שמבקש לאסור פתיחת בתי עסק בשבת. במליאת הכנסת אמר אז: "ברגע שנשכח את הרעיון היהודי, נאבד גם את זכותנו על המדינה". אומנם בסופו של דבר הוא נאלץ לעדן את החוק, ולאפשר פתיחה מצומצמת של תחבורה ציבורית ובתי עסק, ובעקבות זאת גרר התנגדות מצד החרדים והחוק נפל.

חברת הכנסת השנייה היא השרה מירי רגב, שפעלה בתחומה לאפשר לספורטאים דתיים להשתתף בכל הפעילויות בלי להיתקל בחילול שבת. אחת הפעולות שלה הייתה להתנות תמיכה כלכלית באיגודים ספורטיביים בכך שימצאו חלופות לספורטאים דתיים כך שלא ייאלצו לחלל שבת. עם זאת, על פי הוראת בג"ץ, החריגה הוועדה המעניקה היתרים לעבודה בשבת את ליגת הכדורגל, כך שהמשחקים בה יוכלו להתקיים גם בשבת.

מלבד יעקב ליצמן, שהתפטר כאמור מהממשלה בעקבות עבודות הרכבת, הן השרים בנט ושקד והן השר אורי אריאל לא ראו לנכון לפרק את הממשלה בעקבות חילול השבת. בהתייחס לשאלתנו אומרים במפלגת איחוד הימין כי "השבת היא מקור הברכה, יום קדושה ומנוחה, ולא יום שיפוצים ותשתיות. אחת מאבני היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית נקבעה על ידי בן גוריון, באמצעות הכרה בחשיבות שמירת השבת במרחב הציבורי בישראל". ואומנם, נדמה שגם בקדנציה הקרובה לא מתכוונים במפלגה לשבור את הכלים בשל עבודות ממלכתיות בשבת.

בנקודה הזאת מתחדדים ההבדלים בין מפלגת זהות ובין איחוד מפלגות הימין. בזהות, כחלק מתפיסת החירות, מאמינים בהימנעות של המדינה מלהשפיע על אורחות חייהם של האזרחים, ולכן מביעים התנגדות לחוקים כדוגמת חוק המרכולים. עם זאת, לטענתם, מוסדות המדינה עצמם צריכים להימנע לחלוטין מחילול שבת. "כל מה שנמצא באחריות המדינה ומוסדותיה מחויב בשמירת השבת. בכל מה שקשור למוסדות ואנשים פרטיים, הרי שיש לתת לקהילה המקומית את היכולת לעצב את השבת הציבורית שלה כרצונה. לדעתנו, פתיחת עסקים בשבת תלויה בהחלטת בעל העסק. יש לנו אמון בעם היהודי שמרצונו ישמור את ערכי היהדות, וברבות הימים לא יהיה כדאי לפתוח עסקים בשבת".

בימין החדש מציגים קו מתון שהולך בין הטיפות: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וחלק מרכזי ממהותה הוא הצביון של יום השבת. אנו מאמינים כי מתווה מוסכם ברוח אמנת גביזון-מדן עם שינויים והתאמות הוא הפתרון לרוב הוויכוחים. אנחנו נגד כפייה מכל צד ומאמינים שעל רוב הוויכוחים ניתן לגשר. עבודות בשבת צריכות להתבצע אך ורק במקרים חריגים שבהם אין אף פתרון אחר, וכל מקרה יישקל לגופו".

מפלגה נוספת, קטנה אך מפתיעה בנחרצותה, היא מפלגת צומת של אורן חזן. חזן ביטל פגישות עם בכירי ממשל בעולם מפני שנקבעו לשבת, דוחה כל הכרה ברפורמים וכל שכן מתן דריסת רגל לתנועה בכותל המערבי, והתפרסם בכלי התקשורת כשהביע מחאה נגד חתונתם של השחקן צחי לוי ואשת התקשורת הערבייה לוסי אהריש. עם זאת, בנושא הכרה בזכויות להט"ב, עמדת מפלגתו מורכבת יותר. "צריך לזכור שמדובר בבני אדם שמשרתים ומשלמים מיסים ושותפים לבניין המדינה, ולכן נכון וראוי לאפשר להם זכויות ברמת הפרט", אומרת איילת שליסל, מתמודדת ברשימה. "עם זאת, אנחנו מתנגדים לפתיחת מוסד נישואים מחוץ לרבנות ללא קשר ללהט"בים. בנוסף לכך, מפלגת צומת מתנגדת לפונדקאות בכלל, ללא קשר למשפחות חד מיניות".

נתונים נוספים שעשויים לשפוך אור על הצפוי לנו מהמפלגות השונות בנושאי דת ומדינה בקדנציה הבאה, אפשר לקבל מדירוג הפעילות הפרלמנטרית של ח"כים שפרסם ארגון ליב"ה. חשוב לציין שהארגון ערך את המדרג על פי תפיסת עולמו, שנחשבת לשמרנית ושואפת לחזק את הרבנות הראשית לישראל. על כל פנים, לפי הדירוג, שמשקף מעורבות בהצעות חוק והצלחה בקידומן, עומד ח"כ בצלאל סמוטריץ' בראש הרשימה עם 60 נקודות. אחרי סמוטריץ' מופיעים תשעה חברי כנסת חרדים, ומיד אחריהם ח"כ מיקי זוהר מהליכוד עם 40 נקודות. שולי מועלם-רפאלי, ממפלגת הימין החדש, מופיעה גם היא ברשימה במקום ה-13.

את פעולות זהות והימין החדש בכנסת היוצאת קשה למדוד – זהות, מפני שאין ברשימתה אף מועמד שכיהן בכנסת הקודמת, והימין החדש מפני שהשרים בנט ושקד התמקדו מטבע הדברים בפעילות בממשלה ולא בכנסת. מלבדם, כאמור, אפשר להזכיר את חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שדורגה במקום ה-13 במדד ליב"ה. מה שכן אפשר לציין הוא ששקד אכן קידמה במשרד המשפטים את מעמדו של המשפט העברי, כאשר קבעה תקנת תמיכה מיוחדת לבתי דין לענייני ממונות. השר בנט התבטא כמה פעמים באופן מקרב ומכיל כלפי הזרמים הלא-אורתודוקסיים, ואף אמר פעם שהישראלים צריכים ללמוד מיהודי התפוצות על הדרך שבה הם מנחילים יהדות בלי שיפוטיות כלפי הזרמים השונים.