''החיוך של זכריה לא יוצא לי מהראש 37 שנים''

הרב יעקב מדן: "זכריה היה למדן ושקדן רציני, אני זוכר אותו בשורה הראשונה מול ארון הקודש. אהב במיוחד ללמוד רמב"ם''.

ערוץ 7 , כ"ח באדר ב תשע"ט

אלפים עושים את דרכם להלוויתו של באומל
אלפים עושים את דרכם להלוויתו של באומל
צילום: דובר צה"ל

ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן, סופד לזכריה באומל הי"ד שהיה תלמידו לפני 37 שנים.

הלוויתו של באומל הי"ד, נעדר קרב סולטן יעקב שגופתו הובאה לישראל, תיערך בשעה 19:00 הערב (חמישי) בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

"כשאשתי היקרה התקשרה אלי באמצע סדר צהריים אתמול", שיחזר הרב מדן, "ידעתי שמדובר בעניין חשוב שכן היא מפריעה לי בסדר רק במקרים חריגים. היא סיפרה לי שאותרה גופתו של זכריה באומל הי"ד ושהוא בדרך לקבורה בארץ.

"קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בי. הכרתי היטב את יונה ז"ל, אביו של זכריה ואת אימו מרים שתבדל"א, הכרתי היטב את ביתם ברחוב אבא חלקיה בירושלים ובמשך שנים שמרנו על קשרים עם המשפחה. זה דבר מופלא שזכריה שב אלינו".

הרב יכול לספר לנו קצת זכרונות מזכריה?

"את זכריה אני זוכר כפי שכל מי שהכיר אותו זוכר - עם חיוך תמידי ומאור פנים. אדם חביב וחבר אמת שתמיד סייע לכל מי שהתקשה בשיעור. בפרט לבחורים האמריקאים, אותם קירב ודאג להם בשל המוצא המשותף.

"הוא היה למדן ושקדן רציני, אני זוכר אותו יושב בשורה הראשונה מול ארון הקודש ושאחד הדברים שאהב במיוחד ללמוד היה רמב"ם - מורה נבוכים. 37 שנה שהחיוך שלו לא יוצא לי מהראש. היתה בו מידת ענווה גדולה, מידת הכלה גדולה, סבלנות כלפי אנשים. גילינו יחד איתו אחוות אחים בבית המדרש.

''האווירה בישיבה במלחמת ערב שלום הגליל היתה אוירה שמזכירה את מעשיו של טרומפלדור. כולנו הרגשנו איך הצורך לבוא לעזרתם של תושבי הגליל בוער בנו, והרצון להחזיר לתושבים את השקט והביטחון היו חזקים מאיתנו. הרי גם טרומפלדור הגיע לעזרת ארבעת ישובי הצפון ועל שמם נקראה בין השאר קרית שמונה, שבאותם ימים של טרום מלחמת שלום הגליל, פשוט הלכה והתרוקנה מתושבים. כולם נטשו.

הצורך לסכן את חייהם לטובת אחינו שבצפון, נתן בכולנו תחושה שאנחנו גוף אחד. זכריה יחד עם כל הבחורים עזב את בית המדרש. אני זוכר את העליה לאוטובוסים באותו בוקר יום ראשון, וכעת אחרי 37 שנים, הלב פשוט גואה ועולה על גדותיו. שהנה, עברו 37 שנים ולא התייאשנו. זכריה שב אלינו. ושבו בנים לגבולם!" אומר הרב מדן ומוחה דמעה.

אני מבקש להודות לכוחות הביטחון. "הודו לה' כי טוב. יש בי מלוא ההערכה והערצה לכוחות הביטחון של מדינת ישראל על הפעולה הזו וההצלחה הבלתי רגילה שלה. כמי שגרים בגוש עציון, וחוו קושי רב באיתור גופותיהם של 36 לוחמי הל"ה, אנחנו יודעים מה המשמעות שגוויות שבות למנוחתם. הודו לה' כי טוב! שוב ושוב ושוב".

"רגע מטלטל ומרגש שאי אפשר להסביר"