יעבדו יחד, עם כל האי-נוחות. נתניהו וגנץ
יעבדו יחד, עם כל האי-נוחות. נתניהו וגנץצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הרגעים האחרונים שלפני יום הבוחר עוברים על המפלגות השונות בעיקר בחישובים. מה יכול להשפיע, איזה צעד ימנע איבוד מנדטים, כיצד ניתן ברגע האחרון להחזיר מנדטים אבודים או להוסיף קולות חשובים ויקרים מפז. ה"געוואלד" של כל המפלגות שבחרו להשתמש בטקטיקה הזאת, כבר החל. בימין מזהים שהפעם מצביעי השמאל יהיו אלה שינהרו לקלפיות במטרה לנסות ליצור שינוי, ולכן יצטרכו להילחם על כל קול.

מי שרואים זאת בצורה הטובה ביותר הם אנשי הליכוד. נתניהו בשלב זה תוקף בכל החזיתות. פגישה בהולה עם פוטין, אירוח של נשיא ברזיל, כנסי בחירות בכל פינה והצהרות תדירות. המטרה שלו היא להגדיל את כוחו של הליכוד גם על חשבון מפלגות ימין אחרות, עם כל הבעייתיות שבכך. אולי לא לחסל אותן לגמרי, אבל להשתדל להותיר אותן עם ארבעה מנדטים. אם כי לא בטוח שזה יעבוד בצורה יעילה, כפי שהיה בבחירות הקודמות.

נתניהו, באופן מפתיע ולפחות עד כה, לא משחק נגד מי שעלול למנוע ממנו להרכיב את הממשלה הבאה – פייגלין. מפלגת הימין החדש היא אולי היחידה על המפה הפוליטית שתוקפת את זהות באופן ישיר וחריף במיוחד. הליכוד, שיש סבירות לא רעה שמנדט או שניים של פייגלין היו בעבר תומכיו, ממלא את פיו מים. כך גם כחול לבן, שאנשיה יודעים שאולי יזדקקו לפייגלין ביום פקודה.

השורה התחתונה היא שבכל יום שעובר נראה שנתניהו וגנץ יצטרכו זה את זה, גם אם זה יגרום להם לאי נוחות רבה. נתניהו אמר בעבר שלא יקים ממשלה עם גנץ, אבל בתוך הליכוד מדברים על כך כתסריט עם סיכויים לא רעים כלל להתממש. גם בכחול לבן לא פוסלים זאת על הסף.

עם זאת בשתי המפלגות מכינים תוכניות אחרות, כשבאופן מפתיע אנשיו של גנץ בונים על צירוף המפלגות החרדיות, כולנו וזהות. זה לא רק מן השפה ולחוץ וגישושים מעשיים כבר נעשו. במצב כזה לא רק הליכוד יישאר מאחור, אלא מרבית גוש הימין יצטרך להתבוסס באופוזיציה בקדנציה הבאה.

בינתיים כאמור, אף אחת מהמפלגות הגדולות כמעט לא מטווחת את מפלגת האווירה של פייגלין, שכנראה משייטת בבטחה מעל אחוז החסימה, אולי אפילו עם לא מעט אקסטרות. זה מפתיע לנוכח העובדה שבפילוחים רבים שנעשו ברור שמצביעי זהות הם בעיקר צעירים שלמרביתם זו הפעם הראשונה שילכו לקלפי. הם פחות ציניים ביחס לאידיאות, ולא זוכרים שבעצם פייגלין כבר היה בסיפור הזה ולא עשה עם זה הרבה. אם הלגליזציה היא זו שמניעה אותם, אבוי לנו. קצת קשה לחשוב שבמחיר של לגליזציה לקנאביס יוכרע עתידה של מדינת ישראל.

מחשבון הימין

למצביע הדתי-לאומי הממוצע הבחירות האלה הן לא פשוטות. הפיצול של הבית היהודי והימין החדש ואז החיבור בין איחוד מפלגות הימין הציב בפניו שתי אלטרנטיבות. לכאורה יאמר האדם הממוצע בן המגזר כי איחוד המפלגות הימין היא המפלגה שבאמת תייצג אותו. אולם למעשה, יש אחוז לא קטן בציונות הדתית שהתחבר לימין החדש (או לזהות), וזה עוד בלי לדבר על מצביעי ליכוד חובשי הכיפה הסרוגה.

בשבועות האחרונים שמעתי הרבה מאוד טיעונים לכאן ולכאן. הסקרים, וגם משאלים אקראיים שאני עורך במקומות שאני מגיע אליהם, מצביעים על מגמת חזרה מתונה הביתה – לאיחוד מפלגות הימין. בסקרים זה לא ניכר יתר על המידה. מפלגת הימין החדש איבדה מכוחה, אבל היא מציגה רשימה די מרשימה, שעושה אולי את מה שכחול לבן חולמת לעשות, רק בלי דתיים משמעותיים ובלי נשים בצמרת הרשימה.

חלקים לא מועטים בציבור הדתי-לאומי מחפשים בית. אני לא בטוח שההצבעה קשורה למיקום של האדם הבודד על הרצף הציוני-דתי. ברור שרוב הציבור החרד"לי לא יצביע לימין החדש, אבל גם ממש לא כולם יצביעו לאיחוד מפלגות הימין. אני גם שומע מסביבי יותר ויותר אנשים שמכונים בעגה המגזרית "לייט", שכביכול מזוהים עם בנט ושקד, שאומרים שזה הזמן לחזק את המפלגה של הציונות הדתית. גם מפלגת זהות, שאומנם בורחת מהזיהוי הדתי, זוכה לתמיכה של לא מעט כיפות סרוגות מכל הרצף.

גם אני נמצא עדיין, בזמן שבו השורות הללו נכתבות, בין המתלבטים. מצד אחד, את הימין החדש מובילים אנשים שעשו לא מעט בקדנציה האחרונה וחוללו כאן כמה מהפיכות חשובות. מצד שני, בסופו של דבר ברור לי שמי שידאג לצורכי המגזר, לאיכות החינוך, לתשלומי ההורים ולכל מה שחשוב לנו כציבור – הוא איחוד מפלגות הימין.

ואולי בכלל זה הזמן לחזק את הליכוד, שהרי אם לא, נקבל את גנץ כראש ממשלה והשמאל יעלה לשלטון? ואולי, חולף בי הרהור כפירה, אולי באמת צריך להחליף את נתניהו ולנסות לתת אמון במפלגה חדשה כמו זו של גנץ?

אני בטוח שלא מעט מהקוראים עומדים בפני אותן שאלות, וחושבים כיצד להתמודד איתן. סביר להניח שהמפלגות משתנות מתסריט לתסריט, ויש נימוקים רבים לכאן ולכאן. אבל יש דבר אחד חשוב ובסיסי הרבה יותר. הרי בסופו של דבר נעמוד מול הקלפי ונצטרך לתת למישהו את קולנו. זה הדבר הכי חשוב: לצאת ולהצביע. חשוב לזכור שאחרי שנים של תסכול, הפעם גוש השמאל יעבוד באופן אקטיבי כדי ליצור מהפך. בימין יש לפעמים תחושת שובע, שאננות. גם היום החופשי של הבחירות קורץ לצאת לאיזה טיול ואולי להגיע להצביע בהמשך.

אז לכו להצביע. באופן בסיסי, כי כך אתם לוקחים חלק בקביעת ההנהגה של המדינה בארבע השנים הקרובות, ואני מניח שאם כל אחד יבין את המשמעות אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים מאוד. באופן עמוק יותר, מפלגות הימין זקוקות לכל קול. הן צריכות להיות חזקות. צריכה להיות עוד מפלגה אחת, שאינה הליכוד, עם כוח כלשהו.

זה אומנם נהדר שבצד הימני של המפה הפוליטית יש מפלגה חזקה מאוד, אבל זה עלול להזיק כשהיא מסתובבת כמו גוליבר בארץ הגמדים. ימין מאוזן וחזק יבטיח בסופו של דבר שהממשלה הבאה תהיה באמת ימנית, ואולי תאזור אומץ לעשות צעדים שהממשלה הנוכחית חששה מהם.

עקבנו כאן בשנים האחרונות אחרי תהליך ההסדרה שקיבל חוק משלו, אבל התעכב שוב ושוב עד עצם ימים אלה. אחרי התערבות בג"ץ בכל סוגיה שהדעת יכולה להעלות. אחרי הצהרות על פינוי חאן אל-אחמר, שלא הוכיחו את עצמן בשטח. בכל אלה ובעוד סוגיות רבות צריכה לטפל ממשלת הימין הבאה. נתניהו מכריז על עצמו כימין חזק, אבל החוזק שלו נמדד בכוחן של השותפות שלו.

אז חשוב שהליכוד ינצח בבחירות, אבל לא פחות חשוב שיהיו לו שותפות חזקות מספיק כדי שגבולות הגזרה יוגדרו בצורה נכונה יותר. אחרת, גם ממשלת ימין לא תצליח ליישם תהליכים שחלקם כבר יצאו לדרך בהצהרה אבל לא קיבלו מספיק תוקף בפן המעשי.

לתגובות: [email protected]