הרמטכ"ל כוכבי בהלוויתו של זכריה באומל: "הותרו הייסורים, הכאב יישאר לעולם"

לא ינום החוקר, לא ישן המפענח, לא יפסיק המאזין ולא יחדל צה"ל כולו מלהשקיע כל מאמץ עד אשר ישלים את משימתו לאיתור הנעדרים ולהשבתם.

רא"ל אביב כוכבי , כ"ח באדר ב תשע"ט

אביב כוכבי
אביב כוכבי
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ירי פגזים, עשן, פצועים, הרוגים והכח נאלץ לנוע לאחור, נסיגה מקרב שלא הושלם היא הפעולה הקשה ביותר לכח צבאי. אך הקושי היה גדול שבעתיים מכיוון ששלושה חיילים, בשר מבשרינו, נותרו בשדה הקרב.

זוהי תחושת מועקה כבדה הצורבת ומסרבת להרפות. ומרגע שהבשורה נקשה על דלת ביתכם, גורלכם נקשר בגורלנו. יקיריכם לא שב, ואם לא די בכך, הרי שאי הוודאות באשר לגורלו הכתה בכם באכזריות מידי יום.

אתמול הותרו הייסורים. הכאב יישאר לעולם, אך הלמות חוסר הידיעה נפסקו, ותהיה זו הנחמה- שזכריה זכרו לברכה שב לארצו ונטמן באדמתה, הוא לידכם ואתכם. מרים, שמעון ואסנה יחד עם יונה זכרו לברכה, לאורך 37 השנים שחלפו מאז אותו הקרב בסולטן יעקב לא איבדתם את התקווה שיישוב.

אני מרכין ראש בשם צה"ל כולו ומצדיע לכם- על אורך רוח, אצילות ומופת.
אני מצדיע קודם כל לך, זכריה באומל, לוחם אמיץ, איש של אמונה וערכים שנאלץ מתוך מסירות ללכת את הדרך עד לסופה.

מרגע שאבד הקשר עם הלוחמים בקרב, מרגע שהובן שחזרנו מן המלחמה בלעדיהם, נפתחה מלחמה מסוג אחר. היא התנהלה בצללים, הרחק משדה הקרב, סמויה מן העין. אך היו בה את כל המאפיינים של לחימה: נחישות, התמדה, יצירתיות ומעל הכל מקצועיות גבוה.

המבצע להשבתו של זכריה מסכם מאמץ רב שנים בתנאי ערפל וחוסר וודאות, שבוצע על ידי קהילת המודיעין כולה וענף איתור הנעדרים באגף כוח אדם.

זוהי חובתי בשם צה״ל להודות לכל העוסקים במלאכה ולאגף המודיעין שריכז והוביל אותה. השבת לוחמינו איננה רק עניין של אתוס שעליו התחנכנו ועליו אנו מחנכים את הדורות הבאים. זהו דחף עמוק ואותנטי, המונע ממחויבות עמוקה, אשר מצווה עלינו להמשיך במאמצי האיתור. "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"- וכמוהו לא ינום החוקר, לא ישן המפענח, לא יפסיק המאזין ולא יחדל צה"ל כולו מלהשקיע כל מאמץ עד אשר ישלים את משימתו לאיתור הנעדרים ולהשבתם.

המשימה לעולם ראשונה, ולעולם קובעת, אך אם חלילה נפגעו חיילים תוך כדי ביצועה, ידעו כל אם ואב שמסרו את גורל בנם או ביתם בידי מפקדים, אשר יעשו כל שניתן כדי להחזירם לגבולם ולביתם. המשימה לא הושלמה.


אנו חשים מחויבות עמוקה כלפי צבי פלדמן ומשפחתו, וכלפי יהודה כץ ומשפחתו. הזמן לא מכהה את המחויבות שלנו והשנים לא מעמעמות את אחוות הלוחמים. כל נעדרי צה"ל הם חלק מאיתנו, חלק חסר שאינו נותן מנוח. 37 שנים הן נצח שאיננו רוצים לאפשר אותו. נמשיך לרכז ידע, מאמץ ומשאבים כדי להשיב את הבנים במהירות הרבה ביותר. המשימה לא הושלמה.